בית מלון נגד אהבה- פרק 1

התחלתי לנסוע. לא ידעתי בדיוק לאן. טיול בעולם! איזו התרגשות! לא וויתרתי עליו בשום פנים ואופן! למרות שקצת שלג התחיל לרדת חשבתי לעצמי 'וואו! ביג דיל! קצת שלג! דווקא נחמד קצת שלג בנסיעה'.
המשכתי לנסוע עד שכבר הייתי רחוקה מהבית שלי. לא מזמן עזבתי את הבית.
עד שלפתע ראיתי שהשלג לא המשיך להיות רק קצת שלג,
הוא נהייה כבר לסופת שלגים ענקית.
אבל כבר לא יכולתי לחזור, אז המשכתי לנסוע.
"כאן החזאי," נשמע קול החזאי מהרדיו "והתחזית היא: שלג, שלג, שלג ומה ביום שאחר כך? תנחשו?"
"שלג?" שאלתי
"שלג!" אמר
"טוב, אין לי כוח לזה!" התלוננתי כשאני פולטת עוד אדי קור וכיביתי את הרדיו "אני חייבת למצוא דרך להתחמם! איזה באסה שעדיין לא תיקנו את החימום במכונית! אוף!!" צעקתי כשניסיתי להפעיל את החימום שוב ושוב.
"אולי זה יעבוד ככה.." אמרתי והתכופפתי אל המנוע וניסיתי להפעיל את החימום ולא התרכזתי בכביש. לא ראיתי שהיו פיתולים.
המכונית סטתה מהכביש אל תוך השלג הכבד.
"אה!" צרחתי. המכונית התהפכה לחלוטין ואני נפלתי ממנה וגלשתי לשלג.
הוא היה קפוא.
אולי במכונית היה קר, אבל בתוך השלג היה סיוט.
זה הרגיש כמו במוסקבה, ואמרתי לעצמי להוריד את מוסקבה מרשימת המקומות בעולם שאני אבקר בהם, אם אני בכלל אשרוד עכשיו.
ניסיתי לצאת מהשלג.
ניסיתי שוב פעם ושוב פעם ושוב פעם, ו..
הצלחתי!
הלכתי בקור המושל בצעדים כבדים בשלג, מתפללת למצוא מקום חמים ונעים שבו אוכל לבלות את הלילה!
ניסיתי להתקשר לשאול אנשים איפה יש מקום, אבל לא הייתה קליטה.
לפתע, ראיתי אור בהיר המגיע מרחוק, וזה לא היה ברק!
חשבתי שאולי יש תקווה, והלכתי בצעדים אפילו יותר מהירים לכיוון האור.
לבסוף, אחרי רבע שעה הגעתי לאור וראיתי..
מלון שלם!
"טוב," אמרתי "לפחות כאן יש קליטה". התקשרתי למוסכניק שלי:
"הלו?" שאל
"היי" אמרתי "המכונית שלי תקועה בשלג. תוכל לחלץ אותה?"
"כן. איפה היא בדיוק נמצאת?" שאל המוסכניק
"אממ.." אמרתי ובדקתי בג'י. פי .אס איפה אני בדיוק.
"עשרים מיילים בערך ממך" אמרתי
"אין בעיה" אמר "עוד.." חישב "שבוע בערך אגיע אליך. בינתיים, תמצאי מקום חם להישאר בו. בית מלון או משהו. תתפנקי! הרי זה רק שבוע!" והשיחה נותקה.
"כן," אמרתי "המוסכניק צודק. זה רק שבוע." והסתכלתי במבט מפחד כשאני רועדת מקור על המלון הגבוה כשברק נשמע "מה כבר יכול לקרות?" והלכתי אל דלת המלון ופתחתי אותה.