בית הספר מרטין פרק א': שוב תלמידה חדשה!

"מחברות,ספרים,קלמר ופלאפון כן אמא יש לי הכל, ביי"
"חכי רגע לפני שאת יוצאת" אמרה אימי "אני יודעת שאני מעצבנת אותך, אבל אני לחוצה אמצע הסמסטר ואני יודעת כמה זה קשה להיות הילדה החדשה" היא נאנחה.
"בסדר אולי אני לא כמו דילן, שתוך חמש דקות יש לו מאה חברים, אבל אני בטוחה שיהיה בסדר".
"ביי מתוקה תישמרי אל אצמך ותעשי כיף" אמרה ונתנה לי נשיקה בלחי.
"עד כמה שאפשר לעשות כיף בבית הספר" אמרתי ויצאתי מהמכונית.
"אוקי, בית ספר 'mertin' הנה אני באה" נאנחתי והלכתי לכוון בית הספר.
"אוך, אולי תיסתכלי לאן שאת הולכת אני……..אההה".
"סליחה אני ממש מצתערת, הי קוראים לי רייצ'ל לך?".
"אאאההה….מה?" שאל.
"איך קוראים לך?" צחקקתי.
"אהה כן, קוראים לי אנדרו"
"אהה אנדרו, אתה יודע אולי איפה המזכירות?" שאלתי.
"כן את ניכנסת פנימה, פניה ראשונה ימינה" אמר אנדרו.
"תודה ביי" אמרתי והלכתי משם.
"שלום חמודה, במה אוכל לעזור לך?" שאלה המזכירה.
"היי אני רייצ'ל, התלמידה החדשה".
"אהה כן שלום רק שניה, אני הנה מערכת השעות שלך והנה המפתח ללוקר שלך מספר 52".
"תודה רבה לך, יום טוב" אמרתי והלכתי לכיוון הדלת.
"הא, תעצרי שניה".
"קרה משהו?" היסתובבתי אליה.
"מאיפה את?" שאלה.
"למה את צריכה לדעת, זה עיניין שלי" עניתי בכעס.
"המנהל רוצה לדעת, את מי הוא מקבל לבית סיפרנו".
"אוקי לאימי יש עבודה שמצריכה אותי ואת אחי לעבור בתים כל הזמן, לכן את רואה שהייתי בהרבה בתי ספר ולא בגלל שהעיפו אותי, הייתי ב-נוי מקסיקו,הוואי,מינסוטה,וושינגטון,קליפורניה וניו יורק ועכשיו גם בפלורידה, אז עם כל הכבוד יש לי שיעור" אמרתי ויצאתי החוצה בכעס.

רק היום הראשון וכבר מעצבנים אותי אוקי 49,50,51 אה הנה 52 פתחתי את הלוקר, לקחתי את הדברים לשיעור מתמטיקה ואת השאר זרקתי פנימה והלכתי לכיתה.
"שלום ומי את?" שאל המורה.
"היי, אני רייצ'ל".
"אהה שלום, כיתה תכירו זאת רייצ'ל, היא עברה לכאן מ…. מאיפה?".
"נוי יורק" אמרתי במבוכה.
"היא עברה לכאן מני…..".
"כן כולנו שמענו, שהיא עברה לכאן מנוי יורק" אמר ילד עם שיער זהוב ועיניים בצבע חום ככה.
"אל תיתחצף טיילור ורייצ'ל את יכולה לשבת ליד מאדליין".
"מאדי המורה" ענתה לו ילדה שנראתה לי ביישנית, יש לה שיער חום בהיר ועיינים אפורות.
"טוב ועכשיו נמשיך בשיעור שלנו" הלכתי בשקט עד השורה האחרונה והיתישבתי במקומי.
"מי יודע מה הפיתרון למשוואה?" שאל המורה, "כן רייצ'ל?".
"(y-8=(x+5c" עניתי.
"האם למדת כבר את החומר הזה?" שאל המורה.
"כן ליפני שנתיים, בקליפורניה" אמרתי משועממת והמשכתי לצייר במחברת קישקושים.
"חשבתי שעברת לכאן מניו יורק" אמר טיילור.
"אז, זה לא אומר שגרתי שם כל חיי" אפילו לא הרמתי את מבטי, כל כך הרבה פעמים שאלו אותי מאיפה אני, שהפסקתי לספור.
"אז, מאיפה את" שאלה מאדי ועייני כל הכיתה היו נעוצים בי.
"ניו מקסיקו,הוואי,מינסוטה,וושינגטון,קליפורניה וניו יורק ואני חושבת שאנחנו בשיעור מתמתיקה ולא ג"ג אז….." אך ליפני שגמרתי את המשפט נשמע הצילצול לסיום השיעור, קמתי מהכיסא כאשר כולם עדיין מסתכלים עליי ויצאתי החוצה למסדרון.