בית המשפט המחוזי בירושלים פרק כ"ט

רינת וקובי כמעט ולא נטשו את רחבת הריקודים. ההתאמה ביניהם הייתה מדהימה כאילו עידן ועידנים הם בילו בריקודים.

"מאמי לחש לה קובי את תבואי לגור אתי"?

"ודאי שלא אני לא מעזה לחשוב על מהלך שכזה בטרם נדע מה קורה בתוך משפחתך"

"ידעתי את התשובה עוד בטרם שאלתי את השאלה רינתי שלי רינתי היפהפייה אשר זכיתי להכיר ולאהוב אהבה שתישאר בתוך תוכי ואין זה חשוב כלל מה יהיה"

"תודה מאמי שאתה מבין, ואף מסכים איתה".

"ולגבי הפצצה שהפצצת את כולם בכלל ואותי בפרט אני בהחלט חושבת שזה יהיה שינוי מרענן וחשוב מזה כי קרוב לוודאי הרכילות עלינו היא ענקית אז יהיה לי כייף לא לעבוד איתם ולא לשהות ביניהם".

"רינתי יש לי הצעה ענקית בשבילך, אם את בטוחה וגם אני מצטרף לדעתך שהם מרכלים ואינך ששה להמשיך לעבוד איתם אז תקשיבי לי את תצאי לחופשה באם יש לזכותך כאלה ובאם לאט תצאי לחופשה ללא תשלום שבמהלכה אני אעקוב מקרוב על כל מה שמגיע לך מהמשרד שבו היית שותפה"

לאחר שתקבלי את כל מה שמגיע לך תבואי לעבוד בפרקליטות ובטוח שתעשי חיל במקום זה"

"ואוו אם אני מבינה נכון זה שאני לא אצטרך לשוב כאילו מחרתים יום א' למשרד שלי"????

"בדיוק לזאת אני מתכוון , יש אפילו אפשרות שנייה שתקבלי חופשת מחלה וכך לא תפסידי את ימי החופשה שלך באם יש לזכותך והם יומרו בכסף"

"תודה קובי ואוו הורדת נטל ממני כאשר אני כל הזמן רק חושבת כיצד אתייצב ביום א' לעבודה כאשר אני בטוחה שכולם מרכלים עלי".

"אז מדוע אינך משתפת אותי ברגשות האלה לא חבל שאת אוכלת את הלב ? בשביל מה אנחנו שניים, שכידוע לך שניים עדיף מאחד".

"טוב בוא נעלה לסוויטה"

"זו בקשה או פקודה"

"גם וגם".

המשך יבוא