בית המשפט המחוזי בירושלים פרק ט"ו

שניהם שבו לאולם הריקודים כשהתזמורת ניגנה ואלס מהמם קובי חיבק את רינת והוביל אותה לרחבת הריקודים.

"אני אוהבת לרקוד איתך קובי אתה ג'נטלמן אמיתי. מה למנכ"ל בית המשפט המחוזי לפרופסור למשפטים לאיש שהקציבו לו שנתיים של שבתון כדי לסיים את עבודת המחקר שלך שללא שמץ של ספק היא עבודה שהסטודנטים למשפטים ילמדו על פיה"?

"מאמי לחש לה באזנה מה לנו עכשיו לכל הדברים שמלווים אותנו במהלך כל החיים בואי נהנה מהדקה שאנו יחדיו כשאני רוקד איתך עם האשה הכי יפה מכל האורחים בבית המלון הזה ואני בטוח שכולם מקנאים בי מה דעתך???"

"שימותו כל הקנאים חחח"

"רינתוש אני רוצה להזמין אותך מחר בבקר, לנסוע לאתר שאת חייבת לראות , ננצל כי אין לנו הרצאות וזה זמן פנוי לכולנו".

"בשמחה קובי, אגב מתי אתה חוזר הביתה?"

"נראה לי שאזמין אותך להישאר אתי גם בסופ"ש".

"קובי אני נשארת גם בסופ"ש יחד עם כל המשרד שלנו "

"באמת ואוו איזה אשר את ממלאה אותי יפהפייה שכמותך"

רינת וקובי לא נפרדו ולא לשנייה כל עוד התזמורת ניגנה שירים כאלה מרגשים וכל הריקודים שניהם שלטו כמו רקדנים מקצועיים.

לפתע נדלק האור ולא היה ברור מדוע באמצע הריקוד עד שנשמע קולו של הפסנתרן שגם הוביל את כל האירוע הזה.

"ערב טוב אורחינו המדהימים" התזמורת תמימת דעים כי צריך להעניק פרס לאחד הזוגות שלא נטשו ולו לשנייה את רחבת הריקודים והם רוקדים בצורה נפלאה בהרמוניה מדהימה ביניהם ואנו מתכוונים לפרופסור רוזן היקר שלנו ולבת זוגו עוה"ד רינת זיו"

מחיאות כפיים סוערות נשמעו מכל האורחים שהיו באולם .

"ואוו הסמיקה רינת שמעת מה שהוא אמר קובי בת זוגו " נו ודאי הכוונה כמובן לבת הזוג שלי לרחבת הריקודים"

שניהם נשארו באמצע הרחבה ולא יאומן מה הם קיבלו סלסלה עמוסה עם דברי מתיקה ופירות רעננים וכן סלסלה יפהפייה לפיקניק משהו מהמם.

"ואוו הודו שניהם וכל אחד מהם לקח את אחד מהסלים ויצאו מהאולם לשאוף אויר צח.

"מי יודע כמה מרכלים עלינו נכון קובי?"""

"מה אמרת לפני רגע ? שימותו כל הקנאים נכון"

שניהם נכנסו ללובי של המלון והמתינו למעלית.

כשהיא הגיע נכנסו שניהם וקובי ביקש מרינת שתלחץ על הקומה שהיא רוצה לצאת.

היא לחצה על הסוויטה בגלל הנוף חחחחח.

שניהם נכנסו לסוויטה והניחו את המתנות בכניסה ומיד יצאו למרפסת להשקיף על הלילה שינצרו בזיכרונם עד כלות.

המשך יבוא