בית המשפט המחווזי בירושלים פרק ה'

רינת נכנסה לאוטו של קובי כאשר ריח העור הכל כך חזק גורם לה לה להתעטש פעם אחר פעם.

"ואוו את ממש חולה מחק קובי"!!!

"מתי קנית את האוטו הזה הוא עדיין חדש וריח העור גורם לי להתעטש ".

"אוקי עכשיו אני רגוע ולשאלתך מתי קניתי את האוטו זה , הבאתי אותו מארה"ב והוא אכן חדש מאד מאד".

"לפעמים אנשים לא מוציאים את הניילונים עד שזורקים את האוטו ☺☺☺☺ ואני רואה שאתה לא נמנה עם אותם אנשים"

"תודה לאל שלא."

קובי שאל לאן לנסוע ורינת מסרה לו את כתובת דירתה.

"את גרה עם ההורים "??? "ודאי שלא אני גרה בדירה קטנטנה והיא שלי רק שלי לא היה לי קל לקנות אותה אך התנזרתי מדברים אחרים ורציתי דירה לא שכורה וכמובן לא עם שותפים"

"צודקת כל הכבוד לך".

קובי נסע אך רינת לא הבינה לאן הוא נוסע.

"קובי אתה משנה את הכיוון הבית שלי נמצא ב ".

הוא עצר בסמטא קטנטנה המנוע דמם והגבר השרמנטי הזה החל ללטף אל לחייה הסמוקות (חולה אמרנו נכון ???)

"את כל כך יפה את פשוט מקסימה ומכבד את עקשנותך לא לנסוע אתי כל הכבוד לך תמשיכי כך"

"אני מתה לנסוע איתך אתה מרגש אותי יותר ויותר אני מאוהבת בך עד לשד עצמותי אך החלטתי להיות חזקה ואני מקווה שזה רק ילך ואתמיד בו.

הוא חיבק את ראשה עטור התלתלים בצבע זהב עדין ושפתיו חיפשו את שפתיה.

"לא לא לא אני מבקשת שתיקח אותי הביתה בבקשה"

"אוקי " הוא סובב את האוטו ונסע הישר למקום מגוריה

"אפשר לעלות לשתות משהו צחק במלוא כוחו סתם סתם סתם"

"ביי קובי ותיהנה באילת, אולי שם יתמזל מזלך יותר מאשר כאן בעיר הבירה שלנו".

המשך יבוא