בית המשפוט המחוזי בירושלים פרק ו'
קובי נסע לדרכו ורינת נותרה במקומה , חשבה לעצמה שאולי הייתה צריכה להיענות לו ולנסוע אך במחשבה שנייה הייתה מאד מאושרת כי דבקה במה שאמרה ואפילו אם זה קצת קשה אך לא נורא , היא איננה נופלת טרף לגברים שכאלה.
רינת נכנסה הביתה והכלבלב הקטנטן רץ אליה וקשקש בזנבו.
"היי קובי מה שלומך מתוק שלי, רוצה לצאת נכון "???
היא קשרה את הרצועה סביב הכלבלב ששמו קובי אך הוא לא נקרא על שם הפרופסור אלא על שם יעקב אבינו חחחחח.
היא יצאה איתו לעשות סיבוב ולעשות את מה שאסור בבית ומשם נתנה גיחה לסופר הקרוב כי בא לה פתאום משהו מתוק משהו שיעשה טוב לנשמה – בתוך תוכה חשבה שרק קובי האורגינל יכול היה לעשות לה טוב ללא צל של ספק אך טוב שכך.
היא קנתה כמה חטיפים לכלבלב המתוק ולעצמה כמה דברי מתיקה שזה נקרא התפרעות אין דין ואין דיין היא זקוקה לסוכרים הרבה ועכשיו.
רינת הכינה לעצמה משהו קל לאכול ואכן הגרון קצת הציק לה ואוו אולי אני באמת חולה ??? לא מה פתאום אני בריאה ואנצל את היומיים של ימי מחלה כדי לנוח לטייל עם קובי זה שהולך על ארבע ולקרוא חומר משפטי שתמיד מעניין אותה מאד מאד.
היא זללה את החפיסה הראשונה של השוקולד כאילו לא בא לקרבו היא ישבה מול המחשב הנייד וכל פעם ידה תרה אחרי השוקולד כשלפתע נותרה ידה ריקה חחח צחקה רינת טוב שיש עוד כמה חפיסות אבל עד כאן זהו.
לאחר שעתיים לערך נרדמה רינת כשהיא מתוקה מחפיסת השוקולד השלמה שדחסה לתוכה.
הטלפון העיר אותה ולשנייה לא ידעה מה קורה אך מיד התעשתה הלו ענתה מנומנמת: "הי רינת מדבר שמחוני רציתי לשאול מה שלומך"???
"תודה רבה שמחוני אני מעריכה על כך שאתה זוכר אותי חחחחחחח אני במנוחה מוחלטת שותה תה ומקווה שבעוד יומיים אוכל לשוב לעבודה".
"תקשיבי רינת מחר בבקר כל המשרד כולל המזכירות והמתמחים טסים לאילת, אם את לא תוכלי לבוא החלטנו לבטל את הנסיעה"
"ואוו כל המשרד ????"
"כן מאמי הפרופסור רוזן עשה לי תיאבון ועם התיאבון הגעתי למשרד ופתאום כולם נהיו רעבים חחחח"
"לא אל תבטלו אני אגיע ודאי שאני אגיע אקח לי כדורים למציצה וכן תרמוס גדול של תה ומקווה שהעיר הדרומית תעשה לי טוב"
"ואוו איזה כייף שהצלחת להבעיר בכולם את הרצון לצאת במאורגן וחבל שיהיה לנו רק 3 ימים במקום 4.
"מה פתאום יהיה לנו 6 ימים "!!!!
"מה זאת אומרת 6 ימים?""
"אנחנו החלטנו להישאר באילת גם לאחר גמר הסמינריון ונשלב את הסופ"ש לשהייה באילת ונחזור כולנו במטוס הראשון ביום ראשון."
"ואוו מעולה ואיך נגיע לשם ?"
"אז זהו שטרם שריינו מקומות במטוס כי הכל מלא אך נקווה שבכל זאת נוכל לעשות את הדרך בטיסה ולא במכוניות שלנו".
"רינת צלצלה בדלת של השכנה ממול ושאלה באם תוכל להשאיר את קובי אצלה למספר ימים"??
"ודאי בשמחה רבה את יודעת כמה אנו אוהבים את קובי"
המשך יבוא
תגובות (2)
ראשית תודה רבה רבה על התגובה שמחחמת את הלב
שנית באם את מתכוונת שהוא אור לא מעביר את הסיפורים שלו לאשור המערכת אלא מיד כהוא כותב זה כבר מתווסף ליתר סיפוריו, הוא היחיד שקיבל זכות זו.
אם הכוונה שלך למשהו אחר אשמח כי תכתבי לי ביי ממני בקי ♥♥
היי מאמי
אין לי שמץ של מושג כיצד קיבל זאת וכל מה שידוע לי כי לכבוד יום הולדתו אחרי שכתב כ-500 סיפורים אני מקווה שלא טועה זו המתנה כנראה שהעניקה לו המערכת.
את יודעת לדעתי למה שלא תשאלי אותו עצמו ? הוא יענה לך ? נראה לי שזו שאלה לגמרי לגיטימית ואני מרגישה שזה מאד מעניין אותך וזה לא פלא.
מאמי תודה על התגובות שלך לסיפורים שלי תבורכי באהבה בקי ♥♥