בית היתומים- פרק 4 (סיפור חדש תגיבוו)

-נקודת מבט גלי-
בבוקר קמתי, התלבשתי והלתי יחד עם מיכל ונועה לבניין של בית הספר. ליה הלכה מוקדם יותר.
נכנסתי לכיתה הראשונה שהייתה כתובה לי במערכת השעות שקיבלתי כשהגענו, ביולוגיה. אני שונאת ביולוגיה.
שמתי את התיק שלי במקום כלשהו, ואז נדב נכנס. תעכננתי את המהלך הזה כל הלילה ;
ניגשתע אליו ושאלתי ישירות, "יש לך חברה? "
הוא נראה דיי מופתע מהשאלה, ואז התעשת וענה "אממ לא ממש.. " חייכתי. כנראה בינו לבין בר הזאת זה לא באמת רציני.
"יופי.. פשוט יש לי שני כרטיסים לסרט חדש שיצא עכשיו, ואין לי אף אחד לראות אותו איתו. יש מצב אתה רוצה לבוא איתי היום?" שאלתי במתיקות.
"אהה- " הוא התחיל אך קטעתי אותו.
"יופי אז היום בתשע" חייכתי והסתובבתי במהירות חזרה למקום שלי. בית הספר עבר במהירות, והגיע זמן הסרט. התלבשתי יפה ויצאתי החוצה. נדב עמד מחוץ לקמפוס.
"היי" חייכתי ונעמדתי מולו.
"היי. תקשיבי אני חייב לאמר לך משהו… " התחיל נדב ואז עצר. הוא הביט בעיניים שלי והחל למלמל.
"אני.. אני.. " הוא אמר ואז בלע את רוקו, "העיינים שלך.. הן יפות כלכך.. " הוא מילמל. הסמקתי וכלכך התאפקתי לא לגעת בשיערו הבלונדיני הארוך והיפה.
"אתה רוצה שנעלה? " שאלתי בלי להסיר את מבטי ממבטו, מפני שהאוטובוס הגיע.
הוא הינהן ושנינו עלינו לאוטובוס.
-נקודת מבט מיה-
בבוקר קמתי והלכתי לבניין בית הספר. נכנסתי לכיצה הראשונה שלי היום, מתמטיקה מתוגברת. אוף אני שונאת את זה.
התיישבתי בשורה האחרונה. לידי התיישב נער חתיך עם שיער חום קצוץ ועיניים חומות. הוא היה גבוה ונראה ממש טוב.
מהצד השני שלי התיישבה ג'ול. שמחתי שג'ול איתי בשיעור הראשון שלי בבית הספר. ג'ול אמרה לי שקוראים לו ליאור.
בסוף השיעור יצאתי החוצה וליאור עבר וניתקע בי ביציאה. הוג נראה לחוץ ומתוח והוא מילמל סליחה חטופה ורץ החוצה. לא יודעת למה, החלטתי לעקוב אחריו. ראיתי אותו פונה למסדרון חשוך, ומשם נכנס לחדר של השרת. פתחתי את הדלת לכדי חריץ, ונפלטה לי צרחה. הוא עמד בגבו אליי והזריק לעצמו חומר ליד. ברגע ששמע אותי צורחצ הוא הסתובב במהירות ושמט את המזרק שלו.
"לא, לא זה לא מה שאת חושבת!! " הוא קרא במהירות. לא ידעתי מה להגיד. הוא מזריק סמים. זה נורא. זה הדבר הכי נורא שיש. למה? למה הוא עושה את זה לעצמו? הוא הורג את עצמו!!
"למה? " הצלחתי להגיד לבסוף. הוא שתק.
"אתה יודע מה אתה עושה?! אתב הורס לעצמל את החיים!! אתה לא מבין שזה השפל הכי גדול שיש?! אתה לא מבין שעם הדבר הזה אצה הורג את עצמך?!" צעקתי עליו.
"מה אכפת לך בכלל?! תתעסקי בעניינים שלך ואל תדחפי את האף שלך לשל אחרים!! " הוא צעק גם.
"אני בסך הכל מנסה לעזור לך!! " צעקתי.
"אז תפסיקי!! אל תתערבי לי בחיים! " הוא המשיך לצעוק עליי, "אין לך שום זכות לצעוק עליי ולהגיד לי מה לעשות! לאף אחד אין!! "
"אני בסך הכל מנסה להיות נחמדה ולעזור" צעקתי שוב.
"אז תפסיקי!! זה לא התפקיד שלך כי את לא קשורה לחיים שלי אז פשוט תעזבי אותי בשקט!!! " הוא המשיך לצעןק עליי.
"ביי. תהנה להרוס לעצמך את החיים!! " צרחתי ויצאתי החוצה בטריקת דלת.