בית החולים לאהבה – פרק 2
ד"ר אהבה הביט סביבו ולאחר התבונן בנערה שניצבה לצידו. הנערה
התיישבה על הכיסא והתחילה לעלעל בתיקו הרפואי של בן הנעורים
שבור הלב השני.
" וואו , יש לו חתך עמוק בתוך הלב. נראה לי שהוא ממש שבור.
נצטרך לבצע ניתוח עדין במיוחד לבן הנעורים השני. אתה רואה?"
היא התרוממה מכיסאה והראתה לו את החתך העמוק שבתוך הלב.
" אל תדאגי , היו לנו מקרים יותר מורכבים מזה, ובכל זאת הצלחנו
להסתדר עם זה. זה מה שיש, למה לצפות ליותר?" אמר ד"ר אהבה
בהרהור.
" אבל.. ד"ר אהבה, מדובר בחתך מאוד עמוק באזור חדרי הלב, והוא
יכול לגרום לאדם לדמם. אנחנו צריכים לנהוג בשיא האחריות במקרים
לא פשוטים שכאלה.." אמרה הנערה בעקשנות.
" תאמיני לי , אני יודע מה שאני אומר. הכול יהיה בסדר ,
סיגלית." ניסה ד"ר אהבה להרגיע אותה.
" אבל אני דואגת , צריך לעשות לו תפרים , ואני חוששת שליבו לא
יעמוד בזה. " אמרה סיגלית.
" אל תחששי , הניתוח יצליח ותראי שהכול יהיה בסדר. בואי נתחיל
, תעבירי לי את הפינצטה בבקשה שאוכל לתפור לו את חצאי הלב
השלם." ביקש ד"ר אהבה בעדינות. הנערה העבירה לו את הפינצטה .
ד"ר אהבה התחיל לנקות את הדם מליבו של בן הנעורים שבור הלב.
הוא התחיל לתפור בעדינות כדי שהלב יחזור להיות שלם והחדיר מחט
חדה לתוך הלב והתחיל לתפור את החתך העמוק שנגרם משברון לב .
הוא חיכה כמה דקות עד שהשבר יתאחה ויבריא, " הנה סיימנו עם
הניתוח." הכריז ד"ר אהבה בשמחה.
" סיימנו עם הניתוח? איזו שמחה! הידד לי , עמדתי במשימה!" אמרה
סיגלית באושר.
" אני יוצאת להפסקה חצי שעה ואחזור, אתה תמשיך לעבוד פה,
סיכמנו?" חתמה סיגלית ויצאה מן החדר.
" אבל עוד חצי שעה אני רוצה שתהיי פה. רגע, יש לי פלאפון ,
הלו? כן? אתם בדרך? אני אחכה לכם בכניסה הראשית לבית החולים
לאהבה." אמר ד"ר אהבה ויצא לעבר המעלית.
סיגלית ירדה לקפיטריה לקנות לה קפה הפוך. היא פגשה את חברתה
לילך , " היי , מה נשמע?" היא מיהרה לעברה והשתיים חיבקו זו את
זו במשך דקה וחצי.
" בסדר , ואת? יש הרבה לחץ במחלקת הלבבות השבורים?" שאלה לילך
בטון ענייני.
" הרבה מאוד לחץ במחלקת הלבבות השבורים , וד"ר אהבה עובד כמו
חמש אנשים ביחד. הוא עובד מהבוקר עד הלילה. בלי לעשות שום
הפסקה באמצע. ואותי זה משגע לראות אותו עובד כאילו אין לו
מחר." אמרה סיגלית בטון לחוץ.
" אבל זה התפקיד שלו , אל תשכחי את זה, סיגי הבן אדם בן ארבעים
וחמש. והוא יכול להיות אבא שלך. ואת , נשמה . את בת עוד מעט
שמונה עשרה, את עוד צעירה. " העירה לה לילך בעדינות.
" בסדר , אני יכולה להבין את המחויבות שלו לעבודה. נראה לי שזה
יותר מדיי שעות לעבוד פה. ד"ר אהבה עובד גם בשעות הקטנות של
הלילה והוא נשאר פה עד הבוקר." השיבה סיגלית בנועם.
" אוקיי , אז.. רגע, את שותה קפה הפוך? חשבתי שאת לא אוהבת
לשתות את זה." לילך נתקפה בבלבול רגעי ואז הקשיבה לדברי חברתה
בחצי אוזן.
" קרה משהו, לילו?. שמתי לב שאת מרחפת קצת , תגידי את הקשבת עד
עכשיו למה ששוחחנו. אם לא , אז כדי שכל אחת תחזור למחלקה שהיא
עובדת בה. " ציינה סיגלית באכזבה.
" מה דעתך שנקבע להיפגש פה אחרי שתסיימי את העבודה שלך עם ד"ר
אהבה? מה את אומרת?" שאלה לילך את חברתה ונעצה בה עיניים
מקוות.
" כן , בסדר. נשמע מצוין. טוב , אני צריכה לחזור לעבודה. יש לי
עדיין מחויבות לד"ר אהבה." חתמה ועלתה במדרגות המובילות למחלקת
הלבבות השבורים.
ד"ר אהבה עבר על התיקים הרפואיים של שתי הבנות שוברות הלב,
וחשב לעצמו איזו מין תסבוכת לנתח ולתפור לבבות של שתי ילדות,
האחת בת שבע והשנייה בת עשר.
" שלום!" קראה סיגלית בחיוך קורן. הוא לא השיב לה את מבטו.
" סיגלית , תסתכלי על השעון ותגידי לי בבקשה מה השעה? " הכריז
ד"ר אהבה בעצבנות.
" מה השאלה הזאת? בוודאי שאני יודעת מה השעה עכשיו , רבע לחמש
בבוקר." ניסתה סיגלית לשעשע אותו.
" השעה עכשיו היא רבע לשתיים בדיוק. נתתי לך חצי שעה הפסקה
להתרענן ולאסוף כוחות על מנת להמשיך לעבוד . ואת לא עומדת
בזמנים, המקסימום זה איחור של עשרים דקות , זה פשוט לא יכול
להיות ככה. אני מצטער אני לא אוהב שמאחרים. אולי אם הייתה לך
סיבה אז הייתי מבין. " הרים ד"ר אהבה את קולו.
" פעם אחרונה שזה יקרה , אני מצטערת על האיחור. לא שמתי לב
והמשכתי לדבר עם לילך ידידתי. זה לא יקרה שוב." הבטיחה סיגלית
. ד"ר אהבה נתן לה להיכנס לחדר והיא התיישבה על הכיסא ועלעלה
בתיקים הרפואיים של המטופלים.
תגובות (6)
סיפור חמוד מאוד ואהבתי את הקטע שעשית שזה בית חולים לאהבה
ותגידי אפשר להזמין מקום בבית חולים?
כן , את יכולה לטלפן לבית החולים
תודה):
בבקשה מקווה למצוא את המספר ????????????
אני אמצא לך אותו..
טוב, אני אשתדל