בית החולים לאהבה – פרק 1

ד"ר אהבה , המנהל הראשי של בית החולים לאהבה. עבר על רשימת
המטופלים שלו היומיומית. הוא סימן בקו את כל מי שטופל אצלו.
הוא נאנח מקרב ליבו , כי לא ידע מה לעשות עם בני הנעורים שבורי
הלב שזקוקים לתרופות בהקדם האפשרי.
" ד"ר אהבה, קוראים לך בדחיפות לשני ניתוחים לשני בני נעורים
שבורי לב." אמרה הנערה שלבשה את החלוק הלבן עם סימון הלב
האדום.
" רגע , שנייה. את לא רואה שאני עסוק? תגידי להם שאני בא בעוד
שבע דקות." האיץ בה ד"ר אהבה.
" אבל הם רוצים שתבוא לחדר הניתוח כמה שיותר דחוף , טוב אני
אגיד להם שיתחילו בלעדייך. " חתמה הנערה ורצה לעבר חדר הניתוח
.
" עוד שתיי דקות ואני בא, רגע יש לי פלאפון, הלו? כן? במה אני
אוכל לעזור לך? שתי הבנות שלך שבורות לב. תבואי איתן לפה? אין
בעיה במה שאני יכול לעזור להן אני אעזור בשמחה רבה." אמר ד"ר
אהבה וסגר את הטלפון בעצבנות.
" נו , ד"ר אהבה, אמרו לי לקרוא לך שוב. נו כמה זמן יקח עד
שתבוא? בוא נמהר למה אין לנו אין את כל היום." התכעסה הנערה
וד"ר אהבה השתרך אחריה כזנב.
" טוב , אני בא. הרשימה אצלי? אני צריך שהכול יהיה בשליטה.
וואו, כמה מטופלים מצפים לי, אחת עשרה מטופלים להיום. מה קרה
לכולם , החליטו שזאת התקופה הכי פחות טובה בחיים שלי ולכולם
נשבר הלב לגמרי. מה קורה לכל אחד השתגע? בית החולים לאהבה מלא
עד אפס מקום, תראי מה זה! אני לא יכול כבר להיות בלחץ כל הזמן.
ומה אם אני אתמוטט , מה יקרה אז לבית החולים לאהבה? כי באמת
הגיעו מים עד נפש." אמר ד"ר אהבה בייאוש לנערה שהסתכלה עליו
כאל תמונה.
" אתה בסדר , ד"ר אהבה, אתה בסדר גמור." הרגיעה אותו הנערה.
" מה בסדר אצלי? את מוכנה להגיד לי?" לא האמין לה ד"ר אהבה.
" אתה בסדר , ד"ר אהבה, אתה בסדר גמור." היא חזרה ואמרה. ד"ר
אהבה לא הבין על מה היא מדברת.
" למה את אומרת כל הזמן בסדר, ואת יודעת שהכול סביבי לחוץ ולא
מסודר. בואי ונטפל בשני בני הנעורים הללו, איי , אילו היו
יודעים מה אני מרגיש. הכול היה קל יותר ממה שזה נהיה." אמר ד"ר
בייאוש. הוא התחיל לשפץ את הלב שלהם והנערה המשיכה להתבונן
בו.
" ד"ר אהבה, הצעיר הזה ממש שבור לב. אתה עושה לו את הטובה של
החיים שלו אם אתה תטפל בו עכשיו. וואי, כמה שבר ללב הצעיר
הזה." אמרה הנערה ולקחה את הפינצטה. היא התחילה לתפור את החצאי
הלב השלם.
" בעדינות , שימי לב אליו, אסור למשוך את התפרים החוצה. תכניסי
את המחט ותאחי את השבר כדי שיתרפא." אמר ד"ר אהבה ברוגז.
" אני לא יודעת, איי זה מסובך אתה ממוחה לזה אתה עושה יותר טוב
ממני. מה לעשות? לך יש עדינות בידיים שלך, ד"ר אהבה." אמרה
הנערה בקנאה.
" לא לקנא, קדימה בואי נעשה ניסיון נוסף תתפרי עוד תפר סביב
ליבו של הצעיר הזה. את יודעת , אין לך מספיק ביטחון." העיר ד"ר
אהבה בעדינות.
" הנה הצלחתי. עכשיו צריך להמתין עד שהשבר יתאחה. תראה , ד"ר
אהבה, זה טוב?" שאלה הנערה בחשש.
" מצוין , את רואה? הצלחת! את לא מספיק בטוחה בעצמך." העיר ד"ר
אהבה בשביעות רצון.
" הכול בזכותך," חייכה הנערה לעברו. ד"ר אהבה לא ידע מה לומר
ברגע כזה מביך.
" מה? אתה לא יודע לומר! טוב , עזוב גם ככה אנחנו לחוצים פה.
כל שנייה למישהו אחר נשבר הלב ואז המחלקה מתמלאת לגמרי. וואי,
כמה עייפות!" אמרה הנערה וכמעט בלעה את ד"ר אהבה בפיהוקה.
" מה את חושבת שאני לא עייף? יש לי מחויבות לבית החולים לאהבה!
הרי הייתי זה שיסדתי את בית החולים לאהבה." השיב ד"ר אהבה
בידענות.
" לא נמאס לך? הייתי מציעה למישהו כמוך לעזוב את המחלקה ולקחת
הפסקה מכל המירוץ ללבבות השבורים של האנשים. אתה עובד כל יום
מהבוקר עד הלילה, ולא מגיע לך אף יום שתוכל לנשום ולאכול כמו
שצריך." אמרה הנערה בחריפות.
" תאמיני לי , מתוקה שלי! שאם הייתי רוצה הייתי עושה הפסקה כל
השנה, כל המחלקה תלויה בי, ואם ד"ר אהבה לא היה אז איך המחלקה
תוכל להתקיים בלעדיו?" השיב ד"ר אהבה בהרהור.
טוב , חשבה הנערה, ד"ר אהבה נתן את כולו לבית החולים לאהבה.
היא לא יודעת מה היא היתה עושה בלעדיו. עוד שעתיים היא תעבוד
ואז היא תלך ישר לביתה.
היא הסתכלה בו בעניין , ועיניה התכולות כמעט יוצאות מחוריהן.
היא לא רצתה לאכזב אותו , בשבילו היא מוכנה לתת הכול כדי שבית
החולים לאהבה ימשיך לפעול. ואלמלא עזרתו ומסירתו של ד"ר אהבה.
לא היה בית החולים לאהבה ממשיך לפעול. אלא בזכותו של ד"ר אהבה
, שמצליח לנהל את בית החולים לבדו וללא שום עזרה מנדבנים.
היא העריצה אותו כל כך עד שקיבלה אותו כמו שהוא. בשביל ד"ר
אהבה היא היתה עושה הכול. רק שלא יאבד את אמונו בה ואז באמת
היא תצטרך לעזוב את בית החולים שהיא מעריצה כל כך.