fearless13
אמ... אני לא באמת ראיתי או קראתי דמדומים... אה, ובגלל שאין לי ז'אנר לסיפור הוא יהיה בסיפורי אהבה, למרות שאינו סיפור אהבה...

בין ערביים| פרק ראשון

fearless13 08/02/2012 911 צפיות 9 תגובות
אמ... אני לא באמת ראיתי או קראתי דמדומים... אה, ובגלל שאין לי ז'אנר לסיפור הוא יהיה בסיפורי אהבה, למרות שאינו סיפור אהבה...

טוב, קודם כל לפני שאתם מתחילים לקרוא את כל זה, תשכחו את השטויות על הערפדים ששמעתם. אנחנו לא כאלה. גם אני ראיתי דמדומים, והערצתי את ג'ייקוב החתיך ואת אדוארד היפה. גם אני קראתי את השטיויות שכתבו על ערפדים. אבל שום דבר מזה לא נכון.
אני מארי, מארי לוסיל, בשמי המלא.
אני ערפדה רגילה, בת שש-עשרה. אני נולדתי ערפדה כמו כולנו!, אל תאמינו לסיפורי סבתא האלו שאומרים שאנחנו נהפכים לערפדים כי מישהו נושך אותנו. לא ולא, אנחנו נולדים ערפדים. כמובן, יש כאלו שנהפכים לערפדים אבל, זה קורה רק כשערפד מאוהב בבן תמותה ורוצה להתחתן, ואצל הערפדים אסור להתחתן עם מישהו שהוא לא ערפד, כי אז הוא עלול לספר שבן זוגו ערפד (אח… אני שונאת את החוקים האלו!) אבל לא הופכים לערפד אם ערפד נושך בן תמותה… זה מורכב יותר. צריך, נשיקת אהבה אמיתית. ואני די שמחה שזו נשיקה של אהבה ולא נשיכה… איך הייתי מרגישה לנשוך את החבר שלי? אבל לנשק אותו יותר קל, וגם, אם הוא לא אוהב אותי אהבה אמיתית, אז הוא לא יהפוך לערפד ואני אדע שהוא לא האחד.

אמא שלי ואבא שלי הם ערפדים מדרגה ראשונה (שזה אומר שהם ערפדים אמיתיים ולא כאלו שננשכו.) הסבים שלי הם אנשים חשובים מאוד, הם שייכים ל-v.o.g, המועצה הראשית של הערפדים! (מקום חשוב מאוד) שניהם מכירים את המנהיג שלנו, והם עשירים מאוד, כמובן שמעולם לא פגשתי אותם.


תגובות (9)

אוף אין תגובות. תגיבו בבקשה שאדע אם להמשיך, אני לא יודעת אם קראתם בלי תגובות אז בבקשה.

09/02/2012 03:20

מהמממםםם אהבתי ביותר !!!!!!
כתיבה יפה וברורה פיסוק מעולה ורעיון מקורי ויפה!
תמשיכי אני בטוחה שלאט לאט יהיו לך תגובות כי בינתיים הסיפור הזה נראה לי איכות ;)

09/02/2012 03:32
Gal Gal

זה נחמד לבינתיים (: מחכה לקרוא את ההמשך (:

09/02/2012 03:33

תודה!

09/02/2012 03:36

נחמד, נשמע מעניין. רק כדי שתאריכי את הפרק אחרת זה לא פרק אלא פסקה.

09/02/2012 04:44

שלום לקרן,

אני תוהה אם העתקת עם לשים לב, או בלי לשים לב.
הסיפור הזה מאוד מזכיר את פרק הפתיחה לסיפור "החרב השחורה של אתנה" כמעט בהכל: הנימה, גיל הדמויות, השמות, הדרך בה הסיפור מסופר.
אני מבקשת ממך קרן, גם אם את לא שמה לב שאת עושה את זה, וזה לא מכוונה רעה: את איכשהו מצליחה להעתיק ממני את סגנון הכתיבה שלי, ואני מבקשת שתפסיקי.

תודה. ליסה.

09/02/2012 07:00

אמ.. אני לא קוראת את החרב השחורה של אתנה (רק כשאני רואה את זה) ולא ניסיתי להעתיק מצטערת שזה יצא ככה.

09/02/2012 07:06

אבל אני מבטיחה לך שההמשך לא יהיה דומה אפילו קצת לסיפור שלך!

09/02/2012 07:11

100מם!!

09/02/2012 11:19
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך