ביישנית בממלכה-פרק 12

ביישנית בממלכה-פרק 12
עברו מספר ימים,הנשף היה קרב וקרב, לג'וסלין לא נודע אם המלכה תאשר אם היא תיקח ממנה שמלה מפוארת ומסכה תואמת,או אם היא לא תאשר זאת והיא תלך עם שק תפוחי אדמה, כמו שאמרה ויוילט.
היא חזרה מלימודיה,והלכה ישירות לבית המלוכה.היא ראתה את ג'ורג' בשער,כרגיל.
ושאלה אותו "ג'ורג' שאלת את המלכה אם היא מוכנה שאני אקח ממנה שמלה?"
"כן,היא אישרה זאת,אני אראה לך את ארוך הבגדים הישן שלה".ג'ורג' ליווה את ג'וסלין אל תוך הטירה, הטירה כרגיל בעלת מרצפות משובצות בצבע שחור לבן ומבריקות כמו מראה, התמונות מרהיבות,והארון היה מאובק לחלוטין ועמוס במספר עצום של בגדים.למזלה של ג'וסלין,הארון היה מסודר בשמלות על פי מדיתויהן, והיה מתחם עצום של נעליים ומסכות,שרובן היו ללא פגם.
"מה המידה שלך?" שאל ג'ורג'.
"אני חושבת שזה מבין השמלות הגדולות.
"אני לא מסכים איתך,אני חושב שגופך בסדר גמור ולא גדול מידי, מידתך תהיה בינונית או קטנה,תלוי בשמלה"
הוא לקח אותה למתחם של השמלות הבינוניות והקטנות.
היא ראתה שמלה כסופה וכחולה, מרהיבת עין עם אבני חן כסופות עם אבנים קטנטנות כחולות עליהן,השמלה הייתה מאובזרת עם כפופות ארוכות עד למרפק,אך היא הייתה יחסית חשופה כשג'וסלין מדדה זאת."ג'ורג',זה נוראי,זה מבליט את כל החלק העליון."
"זו המטרה של המחוך שבא ביחד עם השמלה" את צריכה להתמודד עם זה, כי זו לא תהיה המסיבה היחידה שתוזמני אליה.
"אני אביא לך משהו יותר צנוע" אמר ג'ורג'. ג'ורג' הביא לה שמלה זהובה כשהייתה סגורה מאוד בעלת צווארון.צבעיה היו נאים.ג'וסלין ניסתה למדוד את השמלה "אי אפשר לנשום איתה, ג'ורג'".ג'וסלין ראתה שמלה לבנה בעלת עיטורים כחולים ואבנים מנצנות,החלק העליון לא היה חשוף מידי,אלא בדיוק בהתאם,השרבולים הגיעו עד למרפקה והכפפות הגיעו למחצית מפרק היד שלה.
"הו' זאת שמלת האירוסין של מלכתך, מעניין מדוע היא שם ולא בחדרה של לינט,טוב נו אני לעולם לא אבין את הנערה הזו,בכל מקרה את נראית נהדר רק לא נראה לי שהמלכה תסכים שתשתמשי בה" אמר ג'ורג'
ג'וסלין אספה את שערה,ושמה את המסכה שהייתה תואמת לשמלה.היא הרגישה כמעט כמו נסיכה.ג'ורג' אחז בידה,"תבואי איתי,אנחנו נשאל את המלכה",הוא אמר.
ג'וש ראה נערה בעלת שמלה מפוארת,ותהה מי זו.
"ג'ורג' את מי אתה לוקח?" הוא שאל.
"את לינט!" הוא התבלבל בתשובתו.
"לינט חשבתי שבסוף את לא בוחרת בשמלה של אמא שלי" הוא צעק.
"אני מתלבטת" ענתה ג'וסלין בקול המתנשא של לינט וזרמה עם טעותו של ג'ורג'.
ג'ורג' ליווה את ג'וסלין לחדרה של המלכה.הוא תיקתק בדלת.
"היכנס" אמרה המלכה.
"הו, לינט ידעתי לבסוף שתבחרי שהשמלה הזו יותר תהלום לך מהשמלה הקודמת." אמרה המלכה.
"זו לא לינט זו ג'וסלין" אמר ג'ורג'.
"זה מסביר למה פתאום השמלה כלכך מתאימה לה" ענתה בכנות, וצחקקה.
"האם בטובך תוכלי שהנערה תשתמש בשמלה ביום הנשף?" שאל ג'ורג'.
"לא,לינט לא תאהב את זה ויתכן שיש סיכוי שהיא תלבש את השמלה הזו" ענתה המלכה.
"אבל אני בטוחה שיש שמלות אחרות שאת תאהבי" אמרה המלכה.
ג'וסלין אמרה "אמנם הסגנון הלבוש שלך שונה משלי, אך אני מחפשת משהו שלא מבליט את המקומות שאמורים להיות אמ.. צנועים ,אם את מבינה אותי" מלמלה ג'וסלין.
"אולי יש משהו כאן בחדר שלי שיתאים לך,לא רק הארון הישן והמאובק הזה.אבל מה רע בקצת מחשופים, יבוא יום ולא תוכלי בכלל להראות כאלה." אמרה המלכה.
"זה עניין של אופי" אמר ג'ורג'." ג'ורג' תחפש בארון שלי,אני קצת עייפה עכשיו ואני רוצה קצת לנמנם,אז תחפשו שם" אמרה המלכה.
"אבל יש מספר ארונות" אמר ג'ורג'.
"באמצעי,גם שם יש בגדים מתקופתי הצעירה" ענתה המלכה ונמנמה לה.
בזמן שג'ורג' וג'וסלין חיפשו ארונות, לינט הלכה לטיול ארוך של קניות לקראת מסיבת האירוסין ואילו ג'וש שיחק בזמן הזה עםהאחים שלו.
"אתה יודע?לג'וסלין יש חבר!" אמרה איזבלה בהתלהבות. ג'וש היה באמצע לגימות מים,וברגע ששמע זאת מפיה של איזבלה, נבהל וירק את כל המים שעמד לבלוע."מה?חבר?ממתי?,כלומר..יפה מאוד, אני שמח בשבילה" ענה ג'וש לאיזבלה בהכחשה.
"כן !כן! ראינו אותה מלפני כמה ימים מנשקת איזה בחור חמוד אחד" אמרה ג'ורזייט בהתלהבות.
ואיזבלה וג'ורזייט אמרו ביחד "אווווווו" וצחקקו להן.
"אני חושבת שזה אדוארד,אחד החברים הגדולים שלך,לא?"
"הוא לא כזה גדול,ביחס אלייך, אולי" הוא אמר וליטף את ראשה.הוא חשב,מה לא ולה ולמה בדיוק זה קרה, אבל הוא היה צריך להתמקד במשהו אחר, בהכנות לחתונה."לינט,לינט איפה את?"
הוא ירד לקומה הראשונה,וג'וסלין בדיוק בחרה את שמלתה ויצאה מחדרה של המלכה.
"הנה את! חיפשתי אותך בכל מקום! נו מהר אנחנו צריכים להיערך לחתונה" אמר ג'וש.
הוא לא ניסה להקשיב לה, היא רצתה להגיד שזו ג'וסלין אבל הוא כלכך נלחץ והיה נחוש לסיים את החזרות האלה.
הוא הוביל אותה לקומה הגבוהה ביותר שהייתה בטירה.ג'וסלין ניסתה שלא להתלהב,כדי לא להפריע לו באמצע החזרות.
"בסדר, אז שנינו מחזיקים ידיים" ג'וש אמר והחזיק את ידיה של ג'וסלין בחוזקה.
היא אמרה "תרפה קצת.." בקול המתנשא של לינט.והוא לא הבין בכלל בהבדל."עכשיו הקטע של ההתחייבות.קחי,זה מה שאת צריכה להגיד"
ג'וש אמר.
ג'וסלין שתקה,כי היא פחדה שהוא יזהה את קולה.ואמרה בשקט "בוא נעבור לחלק של הריקוד,הוא החלק היותר חשוב" אמרה בקול המתנשא של לינט.ולמרבה מזלה הוא בכלל לא שם לב להבדל.
אך ג'וסלין נבהלה,היא לא ידעה את הצעדים.
ג'וש אמר,"צודקת, אנחנו צריכים להמציא כבר את הריקוד, אני אלך להביא את השרתים הנגנים".
ואז ג'וסלין נרגעה וישבה בעדינות על מיטתם הרחבה והגדולה.החדר היה שקט,החדר היה מלא בציורים ודיוקנים של שניהם ביחד.
וברובם ג'וש ציור די עצוב.כנראה שזה מה שהאמנים חשבו לגבי ג'וש.
הנגנים הגיעו ביחד עם ג'וש,ג'וש ביקש שהם ינגנו משהו קלאסי.
ג'וסלן נבהלה מהעובדה שהיא רוקדת באופן צמוד עם הנסיך,זה מאוד הרתיעה אותה אך היא ניסתה להסתיר זאת.
המוזיקה הייתה עדינה ומרהיבה,אך היא גרמה לג'וסלן כמעט לישון.
ג'וש אמר "אני רואה שאת עוד מעט נרדמת,שימו משהו יותר מקפיץ"
וג'וסלן רקדה בשיא כוחה ונהנה,היא אפילו הובילה את ג'וש בריקוד והוא כמעט לא הצליח לעמוד בקצב שלה.
ואז הנגנים ניגנו את המוזיקה הרומנטית, הכל התאזן עם הכינור והצ'לו והבס,עד כמה שקולו היה נמוך ועמוק,היה קשה להתעלם ממנו.היא דמיינה את עצמה שהיא לינט ושהיא עוד מעט מאורסת לג'וש, היא כבר החלה להסמיק.
ג'וש מעולם לא נהנה בהכנות לנשף עם לינט כמו שהוא נהנה היום, היא פתאום נראתה לו רגועה יותר,והוא חשב שזה הרגע הנכון לנשק אותה לא כמו בפעמים קודמות שניסה להתחמק מכך.
"אני חושב שהגיע החלק החשוב שאת כלכך רצית,לינט" הוא הרים את ג'וסלן בעדינות ועמד להצמיד את שפתיו לשלה.
ג'וסלן לא ידעה מה לעשות,היא שמה את ידה על פיו ושוב ניסתה לחקות את הקול המתנשא של לינט,"לא אתה לא מוכן".הוא הסיר את ידה מפיו "ג'וסלין, הביטי בעיניי, אני מוכן" והצמיד את שפתיו אל שפתייה.
למרות תחושות האשמה של ג'וסלן, היא מעולם לא הרגישה תחושות קסם שכאלו,היא רצתה להיות כלכך במקומה של לינט ולהישאר במסכה הזו עד סוף חיה, רק בשביל עוד כמה נשיקות ממנו.אבל התחושות אשמה הרבה היו חזקות יותר.והיא הבינה שהמעשה הנכון הוא לשכוח.
לאומת זאת ג'וש, שבניסיונות קשים ניסה לשכנע את עצמו שהוא אוהב את לינט, והניסיונות שלו לא עזרו, ודווקא היום הוא מרגיש אחרת, הוא מרגיש שיש לו עוד סיכוי להביע כלפיו את הרגשות שהיא כלכך רצתה שהוא יביע,ושזה כאב לו מידי יום שזה לא מה שהוא מביע כלפיה, שהוא לא נמשך אליה כמו שהיא נמשכת אליו.והיום הוא הרגיש זאת את תחושת הסיפוק הזו.ג'וסלן ירדה מהקומה העליונה והחליפה את בגדיה.
היא הייתה מאוד מרוצה מהשמלה שבחרה לנשף.זו הייתה שמלה מרהיבה שהייתה מאוד דומה לשמלה שלבשה.אך יש בה חן,והיא יותר צנועה.