בייבי שלי
בייבי שלי , שלא כל כך שלי , הרבה זמן לא כתבתי עלייך , התגעגעתי לתחושות הטובות שזה מוציא ממני… משחרר ממני את כל הרגשות עלייך כאילו אתה כבר לא נמצא בחיים שלי יותר , זה כאילו לשכוח ממך לכמה דקות ולחשוב על ההמשך.
כמעט את הכל עברנו , בכי , שבירות נפשיות , לבבות שבורים , והרגשה של חצי בן אדם בלי השני. אבל לוויתור אחד על השני לא הגענו , אני יודעת שכרגע קבענו להשאיר את המצב כ" ידידים הכי טובים" אבל אנחנו יודעים שאנחנו יותר מזה , ידידים לא מדברים ככה , לא מתנהגים ככה , והחיבוק שלהם שונה .
אהוב שלי , אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי החיבוק שלך… כל יום אני מתפללת שהלוואי ותהיה שלי , אני מנסה לדבר איתך בתקווה שתהיה שלי , לא של אחת אחרת , לא של ההיא ולא של אף אחת אחרת , החבר שלי . כן זה החלום הכי גדול שלי .
בייבי , הלוואי ויהיה לנו אומץ להודות שהמצב בינינו ? הוא לא רק ידידים .
תגובות (1)
יואו, ירדו לי דמעות. תילחמי עליו, תעשי את הצעד הראשון ותודי שאתם לא רק ידידים. אם את אוהבת אותו באמת, זה שווה את זה. גם אם זה אומר לשים את האגו בצד. וגם אם אין לך ערובה שתשובו להיות ביחד – תילחמי. הכי חשוב שתנסי ואל תוותרי עד שבאמת באמת באמת אין לך כבר תחמושת.
אוהבת 3> ובהצלחה :)