בחיים אל תאהבו! – נאום לפרוק

בחיים אל תתאהבו!
אל תתנו לרגש המעצבן הזה להשתלט עליכם, כי אם זה יקרה, כבר לא תשתחררו מזה לעולם. זו תלות! זה סם!

בחיים אל תאהבו!
כי אם המחט הזה יחדור לכם ללב הוא יצבוט אתכם כל פעם, גם כשאתם לא רוצים. הוא גןרם לאשליות יותר מכל פטריה שאי פעם תקחו.

בחיים אל תאהבו
זה יסמם אתכם ויתן לכם לחוות את האושר הכי גדול של חייכם, אל זה יגמר, יגמר מהר מאוד… וכל השאר יהייה רק סבל, סבל, סבל עינויים.

בחיים אל תאהבו.
ואפילו אם כל העולם יגיד לכם שכדאי, שזה טוב, שאתם צריכים להיות ביחד… ושתהיו מאושרים.. לא! זה שקר.
האכזבה שצפןייה לכם בעתיד צובטת את הלב, לא צובטת, שורטת, כמו חתולה שמתרגלת את ציורניה על לבכם.

בחיים אל תאהבו!
כי הכל אשליה ושקר, שקר ואשליה! תהיו אנשים חופשיים, לא אסירים, תתרגלו את עצמכם, תאלפו את עצמכם. וכל פעם שזה מתקרב.. אפילו שבריר קטן של רגש, תשברו אותו! רמסו אותו לחלקיקים. בהתחלה אתם הולכים להצטער על זה, אבל אחרי זה אתם תבינו עד כמה זה נכון, אתם תבינו שאתם שומרים את עצמכם לאכזבה הרבה יותר גדולה.

עדיף להיות קרי רוח. לא עדיף, צריך!
קור רוח זה מה שצריך להוביל את האדם.
וזה מה שיציל אותו – מהטעויות הכי גדולות בחייו.

בחיים אל תאהבו,
כמו שאני אוהבת אותו עכשיו.