בוקר רע ומר.

והנה לו עוד בוקר רע ומר לאחר שחבר שלה נפטר ממחלה היא לעולם לא הצליחה להתגבר עליו.
היא אהבה אותו כמו שהיא לא אהבה מישהו מעולם.הבשורה הזאת שהוא נפטר הייתה הבשורה הכי קשה שהיא קיבלה אי פעם מאז אותו מקרה היא סירבה לצאת החוצה היא סירבה לאכול לא היה לה חשק לכלום. היה לה חשק רק לשכב ולהיזכר בכל הרגעים היפים שלנו יחד.המחלה הזאת הייתה מחלה נורא קשה,ולמחלה הזאת קוראים סרטן. הסרטן התפשט לו בכל הגוף אף רופא לא יכל להציל אותו אפילו לא הרופאים הכי מוצלחים בארץ. הימים שלו היו ספורים והימים שלי היו בבית חולים יושבת ומחכה שהכול יהיה בסדר התבוננתי ביופי שלו,בשפתיו הבשרניות והרכות שלו,מנסה לומר לעצמה שהכול יהיה בסדר אך כשהיא ראתה שהרופאים בתוך החדר מנסים להחיות אותו היא הבינה ששום דבר לא יהיה בסדר הרופאים יצאו מן החדר כשפניהם מורדות ומיד היא ידעה שהוא כבר איננו במעט כוחה שנשאר היא אספה את עצמה והיא נכנסה לתוך החדר לתוך החדר הכול היה שקט מסביב ואז כשהיא ראתה אותו אותו היא השתתקה היא לא יכלה להסתכל עליו הוא היה נראה חיוור עורו לבן זה הרגיש לה כמו בסרט אבל לא זה היה מציאותי היא התקרבה אליו יותר ויותר היא לקחה את ידו והיא הייתה קרה לא חמה כמו תמיד ואז היא באמת הבינה שזהו הוא לא יהיה כאן כדי ללטף,לנשק,לחבק ברגעים שקשה אין מי שיתמוך בה יותר היא הבינה שלחיים שלה אין יותר משמעות היא הסתכלה עליו בפעם האחרונה חיבקה אותו בפעם האחרונה נישקה אותו בפעם האחרונה ולחשה לו בבכי לא פוסק 'אני אוהבת אותך'…