בולטת= פרק 4

"אוקי…אני רוצה להבין… חתיך, שראינו בבוקר, מגיע לכיתה, מתיישב לידך, שתי שניות אחר כך את צריכה לשירותים, פתאום הוא צריך לשתות, וכשהצלצול סוף סוף גואל את החברה המסכנה שישבה ואשכרע הקשיבה לבירבורים של המורה שלך! היא מוצאת אותך עם החתיך- בשירותי בנות?!?!?!?!"
"אמרתי לך שאין מה להסביר…" אמרתי הנחתי את הידיים שלי על השולחן ושמתי את ראשי ביינהם…
רוי נכנס לכיתה והביט בקורל, "שניה אחת!" לחשה לו "אני אחקור את זה" לחשה לי "אני בטוחה שתחקרי…" סיננתי בחזרה מיואשת וקורל קמה.
———————————————————-
רוי התיישב חזרה במקום, ואז המורה נכנס והתחיל בשיעור. אני הייתי עדיין עם ראש על השולחן.
"אם אני אומר שוב שאת יפה את תצאי לשירותים?" הוא לחש לי באוזן, "אני חושבת שאני יותר מדי עייפה בשביל לקום אבל אני בהחלט אשמור טינה" צחקתי בשקט, ורוי הצטרף לצחוק שלי.
פתאום הדלת נפתחה "המורה, אני צריך לקחת את אמילי לורן" שמעתי את הקול המתחנף שלו, הרמתי את הראש מהשולחן והסתכלתי בו במבט מעוצבן "נגיד זה משו שאי אפשר להתחמק ממנו גם אם אני עייפה" סיננתי לרוי. "ובכן מר פלור, אני מניח שגם אם מיס לורן תישאר פה שום דבר ממילותי לא יכנס לראש האבן הזה…" אמר המורה "אני אקח את זה כ'כן'" אמר בריאן. קמתי בלי רצון ונשרכתי עד לדלת. "אתה נוראי!" סיננתי לעבר בריאן. יצאנו והוא סגר את הדלת. "איך הבחנו אותך כמחוננת, תסבירי לי?" שאל אותי "זה שאין לי כוח להקשיב לחפירות המטומטמות של המורה המפגר הזה, לא אומר שאני לא חכמה…ואני כמעט בטוחה שלא בגלל זה הכרחת אותי לקום מהשינה שכמעט נכנסתי אליה" אמרתי "לא, לא בגלל זה..אבל לא יזיק שתעני לי על כמה שאלות" אמר והתקרב אלי "אני לא בטוחה שיש לי את הכוחות לשאלות שלך…" אמרתי "אין לך כל כך בריריה…" הוא אמר והדביק אותי לקיר. "עכשיו זה מתחיל להימאס עלי!" אמרתי והתכופפתי מתחת ליד שלו כדי לצאת מהמקום הקטן שהוא 'הגדיר' לי. התחלתי ללכת, והוא אחרי. "מי זה הילד הזה שישב ליידך?!" שאל אותי בתוקפנות. "מרגיש מאויים?!" שאלתי "מאוים!? מילד בן 16?!" הוא צחק, עצרתי והסתובבתי אליו, הוא לא צפה את זה כך שכמעט התנגשנו. "להזכירך גם אני בת 16! ותרגע טוב?! אני לא צריכה להודיע לך על כל מי שאני יושבת לידו!" אמרתי בכעס "ונמצאת איתו בשירותים!" הוא הוסיף! "עכשיו אתה גם עוקב אחרי?!" צעקתי, המסדרון היה שומם, אבל ידעתי ששומעים אותי בכיתות. "איזה עוקב?! הוא יצא מהשרותי *בנות* דקה אחרי שאת יצאת…מעניין מה הוא עשה שם…" הסתובבתי בחזרה, התחלתי ללכת שוב לכיוון הכיתה "לא עשינו כלום! הוא בסך הכל התבלבל! ואני בכלל לא יודעת למה אני מתרצת לך תירוצים עכשיו! מי אתה בכלל!? אני לא חייבת לך כלום!" אמרתי בכעס, ונכנסתי לכיתה, משאירה את בריאן עומד ליד הדלת…
"מיס לורן אני מבין שיש לך בעיות אבל להפריע בשיעור?!" שאל המורה ברוע, די נמאס לי!!!
"השיעור שלך דפוק! אני יודעת כבר את כל החומר בעל פה מהגן! די לחזור 1000 פעם על כל דבר!" צעקתי. "מיס לורן אם את יודעת כל כך טוב בואי תלמדי אותנו…" אמר המורה והושיט לי את הטוש ללוח.
לקחתי את הטוש מידו.
בסוף השיעור המורה היה המום כל השיעור הרצתי לכולם על המאה ה-14 ועל תחילת מלחמת 100 השנים. קורל חייכה אלי בהתרגשות. הצלצול נשמע.
"משוחררים!" צחקתי, הכיתה מחאה כפיים.
קורל ניגשה אלי "אני גידלתי את זה!!!" צחקה "חכמה קטנה שלי!" הוסיפה בגאווה, צחקתי "רק אל תבכי!" ואז שתינו צחקנו. חזרתי לקחת את התיק, ויצאנו.
"אז מה בריאן רצה ממך?" שאלה אותי קורל בהתרגשות. "את פשוט לא תאמיני כמה חוצפה יש לו לבריאן המפגר הזה! הוא פשוט כל כך עף על עצמו!!" אמרתי בעצבנות. "נווו ספרי כבר!" צחקה.
סיפרתי לה הכל והיא נשארה מחוייכת." טוב… ברור שהבנאדם חולה לך על הצורה!! ולכן- רק למקרה ש… אני מתירה את השבועה!" צחקה "מתירה?! בשבילי או בשבילך?!" מחקתי " אל תתחצפי! את יודעת טוב מאד בשביל מי…אם כי..אני חושבת שפתאום הגיע לו אחד מתחת לאף…" היא אמרה לי במבט ערמומי "אע?!" שאלתי ללא הבנה "רויייייייי!!!!! מה את הולכת לעשות?! חתיך הורס, גדול, חסון, מדהים ביופיו ועף! או חזות מופנמת, שקט, חייכן, חתיך לכל הדעות ובהחלט יודע לכבד?!" צחקה קורל "תרגעי מטומטמת" אמרתי לה "ומה איתך?!" שאלתי "אני?! אני שומרת את ליבי עד שפיטר חוזר" צחקה קורל "פיטר?! ברצינות?!" שאלתי "ברוררר!! אהבת חיי היחידה!" אמרה קורל "את מודעת לזה שנפרדת ממנו נכון?!" שאלתי בחשד "כן…בגלל שהוא טס לשלוש חודשים! אבל מחר הוא חוזר!!!! ושוב נוכל להיות יחד…" אמרה קורל "אני חושבת שדי ניפצת אותו אז…לפני שלוש חודשים.." אמרתי לה "אני אמרתי לו שזה בגלל שהוא נוסע ואני בטוחה שכשהוא יחזור נוכל לחדש שוב את הקשר..פשוט לא הייתי בנויה אז לקשר מרחוק…" היא אמרה.
בריאן הגיע אלינו לידו גלוריה הילדה היפה משכבת י'ב שבערך רצה על ארבע אחריו ולידה אלק בלונדיני עם עיינים חומות בהירות גבוה ושרירי מסתכל עלינו בחיוך "קורל, אפשר לדבר איתך שניה?" אלק שאל "בטח!!" ענתה קורל בעיינים בורקות, אלק חייך והם הלכו לדבר פינה השניה של המסדרון. "אני מניח שתצטרכי לחכות לה" אמר בריאן כשגלוריה נמרחת לו על היד "זה לא אומר שאני חייבת לדבר איתך בזמן הזה" אמרתי והסתובבתי לצד השני "הוא הולך להזמין אותה לבוא איתו עכשיו…את יכולה לבוא איתי, אני יכול לקחת אותך…"אמר בריאן "גם אם קורל הולכת איתו, האוטו שלי פה…אני לא צריכה אותך בריאן! בשום מובן! אבל נראה לי שגלוריה תשמח שתיקח אותה…אפילו תחסוך לך זמן ותרד אצלך בבית…" אמרתי, בוחנת את אלק וקורל. "תשתקי יא נמלה!" אמרה לי גלוריה ומיד ניתקה את עצמה, כמעט שבכוח, מזרועו של בריאן "למה?! אני בטוחה שבריאן ישמח לעשות עצירה קטנה בבית שלו איתך… לא ככה בריאן?!" שאלתי בליגלוג "ת'אמת…שדווקא כן… בואי גלוריה…" אמר בראין וכמו כלבלב, גלוריה נדבקה שוב לזרוע החסונה של בריאן והם הלכו. בדיוק אז קורל באה אלי אלק הנהן לה והלך "נווו?!" שאלתי "אני אספר לך באוטו" חייכה אלי קורל.
הגענו לאוטו והתחלנו לנסוע " אוקי את שומעת?!" אמרה קורל בהתרגשות, הנהנתי. "הוא סוג של הציע לי…" אמרה "סוג של?!" שאלתי "כאילו…. לא בדיוק… הוא אמר שאני ממש יפה וממש מוצאת חן בעיניו! ככה ישירות! עדיין לא התלחתי לתייג את זה למקסים ומתוק או חוצפן" "מקסים ומתוק!" קטעתי אותה, היא צחקה "טוב אז הוא מקסים ומתוק וחתיך שלא מהעולם הזה והוא הציע לי לצאת איתו כדי שנכיר, כי הוא יודע שזה פתאומי והכל" "אוקי קרול! שורה תחתונה!" אמרתי בהתרגשות כמעט בצעקה "אמרתי לו שאני אחשוב על זה…" קורל אמרה ולקחה אוויר "את רציניתתתת?!" צרחתי "תרגעי!! אסור לי להשמע מרוגשת מדי!!!" היא אמרה וצחקנו. הורדתי אותה בבית שלה והמשכתי לשלי, ומה שראיתי שם, בדלת, הדהים אותי ועצבן אותי ביחד!