ארוך מצטערת פשוט אני נסחפת עם הסיפור אם אתם רוצות אקצר תחליטו
אבל שתי תגובות וממשיכה

בוחרת מחדש-פרק 1

06/01/2014 897 צפיות 3 תגובות
ארוך מצטערת פשוט אני נסחפת עם הסיפור אם אתם רוצות אקצר תחליטו
אבל שתי תגובות וממשיכה

-פרק 1-
נ.מ של אלינור
עוד בוקר רגיל לקום לצרחות של אחי,אך התעלמתי כי אני מתחילה ב-10:00 אנחנו בכיתות שונות.ליאור בא להעיר אותי אבל למזלי תליתי שלט לא להפריע מתחילה ב-10:00 כי ליאור לא יודע והוא תמיד צורח עד שאני כמה או מדגדג אותי(זה הרגישות שלי),אך גם אז הוא העיר אותי ואמר שאמא קוראת לכולם.קמתי והתארגנתי מהר כי היא אף פעם לא קוראת לנו לשיחה.ירדתי במהירות וראיתי את הסוכן שלי אורן ואת אמא שלי עומדים ומדברים זה לא הגיוני כי הוא גר באילת ואני בתל אביב(שחכתי לומר).הם ראו שירדתי והתחילו לדבר "אלינור,ליאור וקורל יש לנו בשורה משמחת"אמא אמרה"אתם עוברים לגור באילת"הוסיף אורן היינו בשוק היינו עצובים בגלל החברים אך בכל זאת שמחנו כי תמיד רצינו לגור באילת.לקח לנו כמה דקות לעכל ואני הראשונה שפצחתי ואמרתי "מתי אנחנו עוברים" גמגמתי "בעוד שבוע" החזירה אמא.טוב אז בגלל שהעונה עכשיו היא קיץ היינו צריכים לשים הרבה בגדים קצרים וטיפה ארוכים במזוודה.ארגנתי את המזוודה,אירגנתי תיק לבית ספר,לבשתי חולצת בית ספר לבנה ג'ינס כחול כהה ונעלי בובה כחולות התאפרתי קצת(אני לא שמה הרבה חוץ מהדוגמנות).ירדתי ואמרתי לאמא שישבה עם אורן שאני הולכת לבית ספר,רצתי מהר כדי לא לאחר ולהודיע לחברותיי.התחבקנו וסיפרתי להן,הן היו עצובות אבל עידדו אותי ואמרו דברים כמו "את אוהבת את אילת","זה החלום שלך","נתכתב וניפגש לפעמים","יש סקייפ","זו הזדמנות מיוחדת".שמחתי שהם לא הראו לי את העצב שלהן ושימחו אותי.בכל השבוע הזה לא הלכתי לבית-הספרוחיפשתי בית-ספרטוב וכבר ביום הראשון מצאתי את בית ספר "אורנים" (סתם המצאתי משהו).בכל ששת הימים האלו הייתי עם חברותיי,אני אתגעגע אליהן.

נ.מ של ליאור
הודעתי לחברה על עזיבתי ועשיתי בדיוק את מה שאלינור עשתה עם חברותיה,ברור שלא קניות אבל הייתי איתם כמו שעשתה אלינור עם חברותיה.היא רשמה אותי נראלי לי לבית ספר "אורנים",אני סומך עליה בעיניים עצומות,היא חצי ממני(בגלל שהם תאומים).עכשיו הבעיהשאני צריך להיפרדמחברה שלי ליאל(אלינור לא יודעת שזאת חברתה כי לא גיליתי לה),אני מקווה שהיא לא תעלב בכל זאת שנה לא באה ברגל.אני אשלח לה הודעה שהיא תחזור מהקניון עם אלינור והחברות שלה ואדבר איתה.

נ.מ של קורל
נפרדתי מהחברים והלכתי לראות לאן אלינור רושמת אותנו וראיתי שזה בבית ספר "אורנים"יש לי שם חברה,כשנסענו לאילת פגשתי אותה בטיילת והפכנו לחברות קוראים לה לירון היא בת 15.5 שיער שטאני ועיניים חום דבש,שמחתי וקפצתי על אלינור.

נ.מ של ליאל
חזרתי מקניון וקיבלתי הודעה מליאור(כדי לדעת מה כותב כל אחד ל-ליאור לל-ליאל)
ל-חיים שלי.
לל-כן אוצר?
ל-אנחנו צריכים להיפגש.
לל-צודק,רוצה עכשיו?
ל-אוקי,עוד חמש דקות בפארק?
לל-סבבה.
הייתי מאורגנת אז לא היה לי אכפת ורצתי לפארק.

נ.מ של ליאור
הייתי לחוץ אני בכל זאת אוהב אותה.
היא הגיע נישקתי אותה,לא יכולתי לעזוב אבל הייתי חייב.
התחלתי לומר לה"אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי אף אחת אבל אנחנו…"גמגמתי ונקטעתי על ידי ליאל "ליאור גם אני אוהבת אותך וכ אתה צודק לא נוכל להיפגש אני מצטערת"היא קראה את מחשבותיי.
שאלתי אותה"נשיקת פרדה?" היא מיד החזירה"ברור".נישקתי אותה,איזה כמה דקות רציתי שהזמן יעצר אבל אי אפשר התנתקנו בגלל חוסר האוויר ,היא חיבקה אותי ואני אותה נשארנו ככהיותר מ-10 דקות עזבנו אחד את השני ופסענו כל אחד לדרכו עם מצפון נקי לאהבה חדשה שלא נראלי לי שתהייה.


תגובות (3)

הסיפור ממש יפה, אבל יש כמה דברים שכדאי שתשפרי:
(טוב אולי אחד)…
את חייבת לכתוב פסיקים, זה תורם הרבה לסיפור והופך את המשפטים לקריאים הרבה יותר.. זה גם נותן קצת זמן לנשימה, כשאין פסיקים הסיפור הולך נורא מהר..
לתשומת ליבך!!
אהבתי..

06/01/2014 12:20

תודה עכשיו אני ימשיך כי חברה שלי אמרה לי כשאת עושה פסיקים זה לא נוח לקרוא את הסיפור

07/01/2014 06:14

ממש יפה!ועכשיו גם אני אתחיל לכתוב כמוך.

07/01/2014 09:06
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך