בוגד??

"יש לך מישהי אחרת, נכון??" צרחתי.
"יפה שלי, תירגעי," לחשת.
"לא אני לא ארגע!! תענה לי!!"
"בייב…"
עמדתי להתפוצץ. הדמעות התפרצו בלי שליטה.
"יש לך מישהי אחרת…" ייבבתי.
אתה התקרבת והושטת ידיים לחבק אותי, אבל דחפתי אותך ממני.
"כל ההיעלמויות שלך בזמן האחרון, התירוצים המוזרים. אתה נמצא הרבה פחות בבית, הולך בלי לומר לאן. איך יכולת?!? בעצם, איך אני יכולתי להיות כזאת עיוורת??"
ואז לקחת צעד קטן שגמע את המרחק בנינו, וחיבקת אותי בכוח. השתוללתי, בכיתי, אבל בסוף נגמרו לי הכוחות ושקעתי בחיבוק החם שלך. כמה התגעגעתי לריח הזה!
עמדנו ככה, מחובקים, בכניסה לבית השכור המשותף שלנו, במשך שעה שלמה – או ככה לפחות זה הרגיש. ואז התרחקת ממני בעדינות וניגבת את הדמעות שלי באצבעותיך.
"למה?" לחשתי בבכי, בלי כוחות.
"יפה שלי, אני נשבע לך שאין לי מישהי אחרת. שום דבר לא שווה לי שתחשבי שאני בוגד בך. שום דבר."
הרמת אותי, בכוח אבל בעדינות, כמו שאני כל כך אוהבת. טמנתי את פניי בחזה שלך ושאפתי.
בלי להוסיף מילה לקחת אותי לחדר השינה והנחת אותי על המיטה.
"חשוב לי שתדעי שאני בחיים לא הייתי בוגד בך. בחיים. את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים האלה, ואת יודעת את זה. אני אוהב אותך יותר מאת החיים שלי.
את צודקת, נעלמתי קצת בזמן האחרון. לא הייתי איתך מספיק, ואני מצטער על זה."
"איפה היית?" לחשתי.
ואז הישרת מבט לתוך העיניים שלי, ושוב הרגשתי איך הלב שלי מתמלא באהבה אליך.
"בקניות."
חיכיתי. נשמת עמוק.
"יפה שלי, שכרתי כדור פורח ומלא בלוני הליום. שכרתי מגרש לכל הערב, עם אוכל ושתיה. הזמנתי את המשפחה והחברות שלך. רציתי שהרגע הזה יהיה בלתי נשכח בשבילך, בשביל שנינו.
אבל שום דבר לא שווה לי שתחשבי שאני בוגד בך. שום דבר. לא אכפת לי מההפתעה.
עדיף לי שהיא תיהרס, מאשר שאת תרגישי פגועה אפילו לרגע אחד.
יפה שלי, את הדבר הכי טוב שיש לי בחיים האלה."
ואז כרעת ברך והוצאת משהו מהכיס.
שם, בחדר השינה שלנו, לא בשום אירוע גרנדיוזי עם מלא צופים ובלונים, שאלת.
"חיים שלי, התנשאי לי?"