בובות – פרק 8

בבית החולים , אופיר ישב על הכורסא וחיכה כבר מעל לשלושה שבועות שמיטל תקום מהקומה שהיא שקועה ורדומה כבר כמה שבועות.
הוא התבשר שאת התינוק שהיא נשאה ברחמה , היא איבדה כשהיא ירתה בעצמה , היא התכוונה לירות על ליאל ובמקומה היא נפצעה.
" מיטלי , תתעוררי כבר. את לא יכולה להירדם לנצח." הוסיף בעצב ודמעות נקוו בעיניו.
הוא אחז בידה ולא רצה להרפות ממנה עוד הרבה זמן.
מצידו שיעברו שבועות , חודשים ושנים והוא עדיין יחכה שהיא תתעורר ותגיד לו שהכול בסדר.
כי היא הייתה איתו וחברה שלו , מאז שהוא זכר את עצמו. ביחד, הם היו בלתי מנוצחים.
הוא גם שאל את עצמו מתי יגיע הרגע הזה שהיא תתעורר.
די , הוא רצה לפתוח את פיו ולצעוק. אך בבית החולים הזה אפילו ציוץ אחד של ציפור לא נשמע.
איך אפשר להתקיים בעולם כל עוד ליאל חיה ונושמת והם שניהם לא השלימו את נקמתם כדי לנקום בה .
כאשר מיטל תשתקם ותועבר למחלקה אחרת. בינתיים , הוא נאלץ להמתין בסבלנות כי לא הובטח לו שום דבר.
קשת וספיר אכלו ביחד ארוחת בוקר לאור הנרות. קשת חייכה אליו בזמן שספיר היה שקוע במחשבות.
" אפשר לדעת על מה אתה חושב ברגע זה?" שאלה בחשד , " אתה עדיין חושב על הג'ינג'ית הקטנה שלך. זה סימן שעדיין אכפת לך ממנה." אמרה בעצבנות כשהבחינה במבט שחלף על פניו.
ספיר נאנח והניח את הספר בצד. " שוב פעם אנחנו תקועים בזה? מה את כל הזמן נזכרת באביטל , בשבילי היא נחלת העבר." קרא בנחישות.
" לא אתה , טיפשון , כל העולם ואשתו בוחשים בזה כאילו הם מוצאים בזה משהו מעניין ואמיתי. לא ענית לי עדיין על השאלה: על מי אתה חושב ברגע זה." קשת אמרה בעצבנים," תהיה כנה , בבקשה. " ביקשה ממנו והביטה בו במבט קשוח.

" טוב , על מה אני חושב? עלייך על איך שבא לי לנשק אותך." אמר בחיוך והתקרב אליה.
שפתיהם התקרבו וסוף סוף נצמדו.
גבריאל ארגן מאחורי גבה של אביטל דייט עם רופא בשם גבריאל סגול, שדווקא היה מוכן לקחת את הסיכון ולהיות האבא של הילדים של אביטל.
כשאביטל פגשה אותו , היא הייתה מופתעת משום שגם היא עצמה חלמה כבר מזמן להיות רופאה מצטיינת . אחיה לא אהב את העובדה שהיא דוגמנית .
גבריאל ואביטל יצאו למסעדה , פתאום באמצע ההליכה אביטל הרגישה משהו משונה בבטנה שזז .
" זה העובר שבועט כל הזמן , את יכולה להרגיש אותו אפילו בכל עוצמת הרגש שיש בך ." אמר גבריאל וליטף קלות את בטנה. היא הרגישה רעד שונה בכל הגוף כשגבריאל ליטף את בטנה.
" כן , אני באמת מרגישה אותו בכל כוחי!" הוסיפה אביטל בהתרגשות.
" אני גם מרגיש שהעובר רוצה לצאת כבר!" אמר גבריאל בהתרגשות. " אביטל , אני באמת רוצה שננסה." הוסיף בכנות.
אביטל התבוננה בו ממושכות וניסתה לשכנע את עצמה שהיא צריכה להתחיל קשר חדש , להתחיל דף חדש עם מישהו שהוא לא דווקא ספיר.
" טוב , גם אני רוצה מאוד שננסה!" אמרה אביטל בחיוך. גבריאל התקרב אליה וחיבק אותה בעדינות.
שפתיהם כמעט נצמדו , שוב התרחקו ואז נצמדו שוב.
מבחינת גבריאל הרופא , הדייט היה משמיים.