בובות – פרק 5

נערך חיפוש אחר פייר בכל מקום בעיר. אלמוג לא תשקוט ולא תנוח עד שאחרי הנבל הזה שאנס את המלאך שלה , ליאל יהיה מאחורי הסורגים. וגם גבריאל עזר לה בחיפושים , אך פייר היה ואינינו.
היא כרתה את הבור כדי שליאל תיפול לתוכו וללא כוונה היא חשבה בתמימותה שהפייר הזה לא ינצל אותה מינית, ועוד נתנה לה לעשות את הפרויקט הזה איתו.
היא לא תיארה לעצמה שה" פרויקט הזה " כוון למטרה זדונית ומסוכנת ביותר.
" הנבל הזה עוד ישלם על מה שהוא עשה לך , מלאך שלי. לא אניח לו ולאף אחד לפגוע בך." מלמלה לעצמה אלמוג בנחישות.
באותו הרגע , נכנס גבריאל לתוך המשרד כדי לדעת מה הולך עם אותו הפייר הזה.
" נו , איך החיפושים? מתקדמים?" שאל גבריאל בטון רציני.
" לא כל כך טוב , מכיוון שפייר אינינו והשוטרים שמחפשים אותו , לא מוצאים סימנים שלו באף מקום. האיש הזה מסתובב חופשי ברחובות , ואני פוחדת שהוא יפגע בליאל. " אמרה אלמוג בגילוי לב.
" הנבל הזה לא השיג את מבוקשו כשבעצם רצה להרוג את ליאל , אך הפעם אני לא אתן לו לעשות את זה. " הבטיח גבריאל לאלמוג ששלחה אליו עיניים מקוות.
" אני באמת מקווה שתעשה זאת." הוסיפה אלמוג בנימה עניינית.
בעניין הבת שלה , היא לא תשקוט כי היא לא תתן לאותו הפייר תענוג לראות את המלאך שלה סובלת מכך שהוא הסתובב חופשי.
דניאל נכנס למשרד ובידו הוא החזיק כוס קפה שחור והניח אותו על השולחן.
" הכול בסדר , אלמוגי?" שאל אותה כי היא נראתה לו מודאגת.
" כן , דני." אמרה אלמוג בחיוב.
" הבאתי לך קפה. תשתי. זה יעשה לך טוב." הציע לה דניאל בטוב לב ואלמוג לגמה מכוס הקפה החם.
" תודה דני." היא הודתה לו בחיוך ודניאל יצא מהמשרד.
ליאל הסתובבה בחוץ סתם כי היא רצתה לנשום אוויר. במקרה גבריאל גם טייל לבדו בחוץ ועיניו הבחינו בה, במלאך שלו וליבו נשבר לראותה ככה.
כמה הוא היה נותן כדי שהיא תחייך אליו עוד הפעם.
אך שמחת החיים שלה אבדה כשאותו הפייר אנס אותה.
הוא נבל , חרא של בן אדם . אם הוא עשה לה את זה , אין הוא ראוי שהיא תעשה איתו ה" פרויקט " הזה.
עאלק פרויקט , הוא נזכר באותו הלילה כשיצא עם אותם האנשים כדי לחלץ אותה והוא ראתה את כותונת המשי הרעועה , זרוקה שם. ליבו נחמץ בקרבו.
הוא ניצל את ההזדמנות כדי להתקרב אליה יותר. כאשר ליאל הבחינה שגבריאל ממשיך לבהות בה , היא מיד השפילה את מבטה.
רגשי האשמה ניכרו בה. היא לא הפסיקה להרגיש גועל על כך שנתנה לפייר לנשק אותה בכל הגוף.
כשגבריאל התקרב לליאל כי רצה לנשק אותה. היא מיד נסוגה לאחור.
" פייר." ליאל מלמלה כמעט בלחש, גבריאל הבין שעדיין היא לא הייתה מוכנה שיגעו בה. אבל לא מדובר בידיים זרות.
" אני מבין , נסיכה שלי." הוא אמר לה וידו ליטפה קלות את שיערה הבהיר.
היא יבבה בקול בוכים. גבריאל לא ידע איך לנחם אותה.
" לא.." היא לחשה וגבריאל התקרב אליה קצת ולקח אותה לחיקו.
"תירגעי, מלאך שלי!" הוא ליטף את לחיה ואמר לה כמה מילות הרגעה.