בובות – פרק 3
ספיר וקשת ישבו ליד אלמוג . כל הזמן ספיר הסתכל על קשת בעיניים מוקסמות.
" אמרתי לך שאני אוהב אותך?" שאל ספיר בחיוך מקסים.
" כן , כבר אמרת אלף פעמים. מי זאת הבחורה הג'ינג'ית שעקצה אותך?" שאלה קשת בסקרנות.
" זאת אביטל , אני אומר לך בגלוי. תקשיבי טוב , התפתח בינינו רומן באי באוסטרליה. אבל זה הסתיים ועכשיו אני אומר בכנות , אני אוהב אותך." הצהיר ספיר בפניה.
חיוך עלה על שפתיה . היא הייתה שבעת רצון מתשובתו.
" אני ממש שמחה לשמוע את זה. ועוד יותר , אני אשמח לדעת שאין בלבך שמץ של חרטה לכך שעזבת אותה ושעכשיו אתה איתי." אמרה קשת וציפתה לתשובה.
אלא שאז ספיר אטם את פיו וסירב לענות לה על השאלה הזאת , כי למעשה למרות שהוא היה איתה , את אביטל הוא לא הפסיק לאהוב.
" טוב , אז כנראה את התשובה לכך לא אדע אף פעם. " סיכמה קשת ביובש כי היא ראתה שספיר מסרב לשתף פעולה איתה.
ספיר הביט בה במבט סתום ולאחר מכן חייך אליה כמו ילד קטן.
כשהיא ראתה שהוא חייך ללא סיבה , היא אמרה " למה אתה מחייך ככה?" שאלה אותו במבוכה.
הוא רצה לענות לה אבל אז נזכר שהוא רצה ללכת לאביטל , לראות מה קורה איתה מאז שהם נפרדו. הוא היה סקרן לדעת.
אביטל וגבריאל דיברו בשקט על ההריון של אביטל.
" מתי את מתכוונת לספר לספיר שאת בהיריון ממנו?" שאל אותה וציפה לתשובה ממנה.
" אני לא יודעת. אני מעדיפה עדיין לא לפרסם את זה כי אחר כך כולם יודעים. אין כאן אף אחד שיפספס את זה." קראה אביטל בעצב והתחילה לפרוץ בבכי תמרורים.
גבריאל ניסה לנחם את אביטל , שניהם לא ידעו שספיר הקשיב לשיחה של שניהם והוא לא ידע איך להגיב ולאכול את הבשורה הזאת לכך שאביטל בהיריון ממנו.
" מה , אביטל בהיריון? איך? " שאל את עצמו בקול ועדיין הוא לא ידע מה הוביל לכך.
אביטל וגבריאל המשיכו משם לעבר המכונית. ספיר עקב אחריהם במבטיו ותהה מי יישבר ראשון ויאמר את האמת. הוא או אביטל?
הוא לא ידע כלום וחזר אל קשת שהייתה מבולבלת , היא שלחה אליו מבט מופתע.
" איפה היית עד עכשיו? אני רוצה כבר לחזור לדירה שלך. אימא שלך מחכה לנו לארוחת הערב." הזכירה לו קשת והוא הסכים איתה שהם צריכים ללכת לארוחת ערב עם אימא של ספיר.
אביטל שכבה על המיטה וגבריאל הכין לה ספל שוקו חם והביא לה את זה אליה לחדר.
" הנה השוקו שהכנתי ליפהפייה הנרדמת הפרטית שלי!" הכריז גבריאל בקול חגיגי.
אביטל הביטה בו וצחקה. " יפהפייה הנרדמת הפרטית שלך , אה?" אמרה בחיוך ואז שתקה.
" תודה , אחי. אני אודה לך ואפצה אותך כשתצטרך. מה איתך ועם ליאל?" שאלה אביטל בסקרנות.
גבריאל הביט בה ואז רק ענה " קורה משהו , אבל היא עדיין מפחדת מאוד ממגע." אמר בכנות.
" מה , למה?" תהתה אביטל בקול וגבריאל לא ידע אם היא תעמוד בזה אם הוא כן יחליט לספר לה.
" נו , תספר לי למרות שאתה מפחד מאיך אגיב. פשוט תגיד." דיברה במהירות.
גבריאל נשם עמוק והתבונן בה ממושכות. הוא היה מאוד מתוח.
"תראי , מדובר בעניין מאוד מאוד רגיש. את צריכה להיות מודעת שלא תמיד הדברים מסתדרים כרצוננו."
תגובות (0)