בובות – פרק 2
בדיוק כשהם היו בכניסה לתינוקיה הופיע פתאום גבריאל ודרש משניהם לעזוב. ספיר הביט בו וגיחך.
" מי אתה שתגרש אותנו?" אמר ספיר בחיוך מתגרה והביט בו בבוז.
אלמוג סימנה לו שאין לו מקום להתווכח בכלל.
אפילו אם הוא צדק. אלמוג לא תתן לספיר לומר את המילה האחרונה שיש לו.
" אל תתקרב אליה יותר, אתה שומע, אני מקווה שזה מספיק ברור לך!" גבריאל צעק לעברו , אבל ספיר כבר לא שמע אותו.
גבריאל חזר אל המחלקה שבה אביטל הייתה מאושפזת.
הוא הביט בה מחויך. אביטל עדיין הייתה חלשה מהלידה.
" מה שלומך?" שאל אותה בחום ונתן לה נשיקה על הלחי.
" טוב ,טוב מאוד." ענתה אביטל בקול חלוש.
" תקשיב , היו פה כמה אורחים לא קרואים וגירשתי אותם. השם ספיר מצלצל לך מוכר , אמרתי לו שלא יתקרב אלייך כי מעתה ואילך אני האבא של הילדים שלך, כלומר התאומים." אמר גבריאל בחצי חיוך.
" בסדר , והוא אמר לך משהו? להגיד לי או מה?" שאלה אביטל בבלבול.
" לדעתי כלום. הוא רק רצה שאימא שלו תראה את התאומים! זה הכול, " הוסיף גבריאל בחיוך מרגיע.
הוא לקח את כף ידה וחימם אותה בידיו.
" אז אין לי מה לדאוג , נכון?" אמרה אביטל בחיוך נבוך והיא התבוננה בו ממושכות.
" לא , אין לך מה בכלל. התאומים בתינוקיה. מקבלים טיפול צמוד כל הזמן." ניסה גבריאל להרגיע אותה במילותיו המרגיעות והטובות.
ספיר נסע לכיוון הסוכנות של אימא שלו , והוא לא שם לב שהמהירות שבה הוא נסע הוא מעל למהירות המותרת.
" תיזהר בבקשה, אני מפחדת שתיפגע , לכן כדאי שתסע לאט וברוגע. יש לנו זמן , טוב?" הוסיפה אלמוג בלחץ .
על אף כל האזהרות, ספיר המשיך לנסוע מהר. כאשר הוא עצר לאימו אלמוג ממש ליד הכניסה לסוכנות שלה " אלמוג דוגמנות".
" טוב , אני חייבת לזוז. אני אדבר איתך יותר מאוחר. בבקשה ממך , אני לא רוצה לשמוע שאתה עושה שטויות כאשר אני לא בבית." אמרה אלמוג, ספיר לא חייך , הוא נשם עמוק ואז אמר: " אימא, אני כל כך מבואס, למה בפעם הראשונה שאני שמח שקורה לי משהו טוב , קורה לי בדיוק ההפך. למה לא נתנו לי לראות את התאומים שלי. את התאומים שלי ושל אביטל?" אמר ספיר באנחת תסכול חרישית.
" אל תדאג , בני! זה עוד ישתנה בקרוב, אתה עוד תראה לראות את הילדים שלך." הבטיחה לו אלמוג לפני שנעלמה והתרחקה ממנו יותר.
תגובות (0)