בובות – פרק 2
ליאל שלחה אליה מבט מוכה בהלם.
" מה?? על מה את מדברת , אלמוג? את.. אימא שלי?!! ,אין סיכוי שאת אימא שלי. אבל איך יכול להיות שמה שאת אומרת זה נכון. " אמרה ליאל בשיכרון חושים. היא רק ישבה והדמעות המשיכו לזלוג.
"זאת האמת , ליאלי. אני מצטערת שלא יכולתי לספר לך קודם. פשוט לא הייתי מסוגלת כי ידעתי שאת אולי לא תסלחי לי. את המלאך שלי. אני נשבעת שלא התכוונתי לשלוח אותך לאימוץ. חשבתי כל השנים הללו היית מתה." סיפרה אלמוג בנשימה עצורה ודמעותיה זלגו בלי הפסקה.
פניה של ליאל הזדעפו.
" את לא יכולה להיות אימא שלי , אלמוג. אני לא מאמינה למה שאת אומרת , איך חשבת שתוכלי להמשיך להסתיר את זה ממני כשאני הייתי בתוך הסוכנות שלך. היית כמו אימא שלי. וביום החטיפה , לא חשבתי על אף אחד מלבדך. אני לא יודעת למה אני ממשיכה לשבת פה ולהקשיב לכל שקר שיוצא מפיך." אמרה ליאל ומחאה את דמעותיה.
" ליאלי , את לא במצב לצאת עכשיו. תקשיבי , את אחרי טראומה. את צריכה להישאר פה כדי שאני אשמור עלייך. כי כשהיית בחוץ , צלמים יעוטו עלייך כמו טרף אם רק ישמעו שאת שבת ל" אלמוג דוגמנות"." אמרה אלמוג.
ליאל הרימה את מבטה והיא ראתה שדמעות נקוו בעיניה של אלמוג.
" דיי אני לא יכולה להמשיך להיות פה.. אני הולכת ." ליאל התנשפה מעצבים.
" את לא יכולה ללכת! אני עוד לא גמרתי לספר לך את כל האמת!" נשמעה תחינה בקולה של אלמוג אבל ליאל לא התייחסה אליה כלל.
היא יצאה מן החדר עצבנית וכועסת. היא לא הצליחה לעכל את כובד הבשורה
תגובות (0)