בובה על חוטים- פרק 9

סתיו ונועם עודדו אותי והבינו אותי. הן הבטיחו לי שלא ייספרו כלום ושמחו שסיפרתי להן. המשכתי לספר על שון ואיך הכרנו ובסוף הוא גם חיבק אותי והתאפק לא לבכות.
אחרי השיחה באנו ללכת ופתאום שמענו רעש. התחלתי לפחד ששמעו אותי. התקרבתי יותר ויותר ויותר..

ראיתי….
חבורת בנות מצחקקות שישבו כמה מאות מטרים מאיתנו. נרגעתי פתאום, כבר חשבתי שמישהו שמע אותנו.
חזרתי בחזרה לנועם וסתיו ושון,הרגשתי בפתאום שאני יכולה לסמוך עליהם ולבטוח בהם.
"אני חושבת שמעכשיו את צריכה להמשיך הלאה ולתת לנושא הזה כמה שפחות יחס, זה עבר אי אפשר לשנות וחבל אבל צריך להמשיך בעתיד, אין מצב שמה שמור המפלצת עשה לך ישפיע על כל חייך" סתיו הכריזה וקפצה עליי בחיבוק.
"היא צודקת, הוא השתמש בך כמו בובה על חוטים, משך אותך והזיז אותך אבל עכשיו עברת רחוק ממנו,לסביבה חדשה, אנשים חדשים, תכירי מישהו מדהים ולא זבל כמוהו" נועם אמרה בחיוך.
"אני יודעת,פשוט אני מנסה כמה שיותר להעלות את הבטחון העצמי שלי, אתן יודעות אני לא מרגישה בנוח עם הגוף שלי מאז, אני לא מתפשטת מול מראה אפילו " לחשתי להן, בכל זאת שון היה איתנו.
"אני באמת בשוק שזה מה שהוא עשה, את יודעת בכלל מה הוא עשה עם הטלפון , למי הוא התקשר? " הוא התעניין
"אני באמת לא יודעת, החוקרים לא ראו טלפון, כנראה שהיה משהו, זה מסתורי הוא לא אומר כלום"
"אז מה תעשי עם המכתב שקיבלת? " הוא פלט . הסתכלתי עליו בעצבים פתאום.
"מה ? איזה מכתב? " נועם שאלה.
"שון הביא לי מכתב שהוא היה אצלי עם המשפחה השבוע, מכתב ממור."
"מה כתוב בו ? " סתיו שאלה
"באמת לא אמרת לי מה היה כתוב" שון מלמל
"הוא דיבר על השנים הנפלאות שלנו ועוד שטויות ושהוא לא אשם ושהוא לקח סמים בלי שידעתי ושסיממו אותו בסם אונס ושאני אבקר אותו. בולשיט גדול, סם אונס לא זוכרים שלוקחים , אני לא יודעת מה קרה באמת ואני פוחדת לבקר אותו בכלא".
"נכון, תיכננו היום אבל היא הייתה חייבת להגיד לכן כבר" הוא הוסיף
"אני חושבת שתלכי כמה שיותר מוקדם תבררי קצת" סתיו אמרה
"אבל ההורים שלי לא ייתנו לי בחיים ללכת, הם רק יישמעו וייצעקו עליי"
"אז בואי שבוע הבא הולכים כולנו, נגיד להורים שאנחנו נוסעים לעיר לאיזה משהו וניסע לשם" נועם הציעה
"רעיון טוב, שון אמר"
"נלך ישר מהבית ספר" סתיו הוסיפה
"אבל נלך עם הסמל בית ספר? " מלמלתי
" ברור שלא, ניקח חולצות להחלפה ונחליף בשירותים ונצא לשם ונחזור מוקדם, אני אברר אוטובוסים" נועם קפצה והוסיפה
"מסכימה ביום ראשון נוסעים לשם" אמרתי בפנים מסכימות.

"אוקיי, אני חייב לרוץ הביתה אני שמח ששיתפת אותי ושום דבר ממה שאמרת לא ייצא ממני" שון חייך
"כנ"ל" סתיו ונועם אמרו ביחד וצחקו.
נשארנו אני סתיו ונועם, אז הלכנו לסתיו וקראנו גם לדניאל, חבר שלה ודיברנו וצחקנו ונהנינו.
בערב אחרי שאכלנו חזרתי הביתה להתקלח ולהכין מערכת למחר.
"מתוקה, התקשר אלייך בחור אחד בשם ליאור וחיפש אותך" אמא אמרה לי שירדתי מהחדר.
"איך הוא הגיע למספר שלי ?" שאלתי פתאום בסקרנות
"מה היא 144" טום אח שלי התפרץ וצחק.
"אז מה, בחור חדש כבר " אמא התעניינה
" לא , סתם אחד שלומד איתי ביולוגיה"

עליתי לחדר ופתאום קיבלתי מליאור הודעה:
"לא דיברנו כל היום כמעט,מה קורה? "
שני :"מה כבר התגעגעת אדון ליאור? והכל מעולה אצלך ?"
ליאור : " כמובן איך לא מתגעגעים להצקות שלך ? והכל סבבה, מה עושה?"
שני:" הצקות?! סתם שומעת מוזיקה ומדברת עם הילד שחושב שאני מציקה לו "
ליאור :" בלי עצבים, זו מחמאה , אני אוהב שמציקים לי חחח "
שני :" מפגר חחחח , אני די עייפה "
ליאור :" לא , אל תלכי לישון "
שני :" בשבילך אני אשאר עוד קצת"
ליאור :" יופי :)"

המשכנו לדבר איזה שעה בסוף עד שהלכתי לישון, הייתי עייפה ממש מהיום הזה.
בלילה חלמתי שאני נמצאת באיזה חוף עם סתיו ונועם רגל על רגל בחוף. כל אחת עם הבגד ים שלה , עשינו שם פיקניק, נכנסו לים וצחקנו, ראינו בנים חתיכים וכמובן שריכלנו.
פתאום ראיתי 3 אנשים שמתקדמים אלינו, איכשהו לא הצלחתי לראות מי אלה רק צל שלהם ושחור.
פתאום שהם התקרבו ממש ראיתי את שון ליאור ומור. נבהלתי מה מור ולהם ? מה לליאור ושון ?!
שון לקח את סתיו וליאור את נועם ונשארתי עם מור. הוא לקח אותי לצד בכוח ונישק אותי. צרחתי והתנגדתי. הוא אמר לי להיות בשקט. בעטתי בו וברחתי, רצתי ורצתי בלי לעצור, מצאתי את עצמי פתאום עם בגד ים בחלל לבן ריק מתחילה לבכות. פתאום ליאור בא אליי ואמר לי :" אני יודע מה קרה, זה בסדר , אני פה" הוא חייך ונישק אותי בלחי. חייכתי אליו בחזרה , פתאום התקרבנו יותר ויותר עד שהשפתיים שלו נגעו בשלי והתנשקנו. הרגשתי כאילו זה אמיתי. הוא לחש לי שהוא אוהב אותי.

פתאום ראיתי בצד את מור, ועוד מור ועוד מור, המוני מור מסביבי וליאור מחייך אלייך ומחבק אותי.
התחלתי לבכות ולצחוק, לבכות ולצחוק ופתאום שמעתי צלצול ורעש וקמתי.
זה היה השעון המעורר של הבוקר, היו לי דמעות על הפנים מהחלום ולא היה לי כוח לקום.
זה היה סיוט !!!

ליאור יודע ? חשבתי….
אולי הוא בירר עליי , אבא שלו מנהל של הבית ספר.
ואולי הוא לא יודע? זה רק חלום
הוא באמת אוהב אותי ?
מה אני עושה עכשיו ??? אוף ! שוב בוקר במחשבות….