"בואי ילדה קטנה…" – פרק 3

פרק 3:
הדלקתי מזגן למה חם פה בקטע מפחיד, פתחתי את המחשב הנייד שלי, חיברתי אותו למסך פלזמה הגדול שנמצא בחדר שלי כדי לראות את המסך בגדול, התיישבתי על המיטה עם העכבר והמקלדת האל-חוטיים שלי, נכנסתי לפיייסבוק ותכתבתי עם חברים שלי מצרפת.

בשעה 19:00 אמא צעקה לי מהמטבח "שנאל רדי לארוחת שישי, אנחנו מדליקים נרות"
אמרתי לכולם ביי, התנתקתי מהפייסבוק וירדתי לאכול.
בסוף שבוע הזה הספקתי להירשם לבית ספר מקיף אורט בחולון, לקנות את כל הספרים והציוד שצריך לבית ספר וחולצות בי"ס.
http://www.youtube.com/watch?v=jofNR_WkoCE
בשעה 06:00 התעוררתי מהשעון מעורר שלי, אוף שעון מעצבן בא לי לישון עוד..
אחרי דקה וחצי כבר התעוררתי, לא יכולתי יותר עם הצלצול החזק הזה.
הלכתי לשירותים, עשיתי מקלחת מהירה רק של הגוף כדי להתעורר קצת, צחצחתי שיניים, שמתי את עדשות המגע שלי, מרחתי את עצמי הקרם גוף בריח וניל, לבשתי ג'ינס סקיני ארוך בהיר משופשף, חולצת בית ספר בצבע ורוד פוקסיה, שמתי דאודורנט של פלי-בוי, קצת מייקפ, צללית לבנה עם נצנצים, רימל, בושם של dkny הורוד, נעלתי סנדלים שחורות יפות, לקחתי את התיק בית ספר הכבד שלי מפינת החדר, את הגלקסי שלי הכנסתי לכיס באחורי של הג'ינס ובשעה 07:20 יצאתי לבית ספר.
היה לי קל ללכת לבית ספר בגלל שהוא קרוב אלי ואני יכולה אפילו לראות אותו מהבית.
נכנסתי לכיתה שלי, ט'5 וכל מה שראיתי מול העיניים שלי זה טרור.
כולם צועקים, דוחפים, זורקים חפצים, מקללים, מה לא?!
טיפת תרבות ונימוס לא ראיתי בטוח כל הכאוס הזה!! לא הייתי בטוחה כבר אם להיכנס לכיתה או לא ואז ראיתי את המורה מאחורי וידעתי שכבר אין לי בררה, אני חייבת להיכנס.
נכנסתי לכיתה, התיישבתי בשורה הראשונה יחסית באמצע כדי שיהיה לי קל ללמוד להשלים פערים, המורה השתיקה את הכיתה בדפיקה חזקה על שולחנה ואז היא אמרה "ילדים תכירו, יש לנו בכיתה תלמידה חדשה ששמה שנאל, היא עולה חדשה מצרפת אז אני מבקשת תתנהגו אליה יפה"
כולם הסתכלו עלי ואמרו בשיא החוצפה, אפילו לא לחשו, אלה אמרו-צעקו כל מיני הערות כמו "באמצע השנה היא באה?" "מה הייתי עושה לה" "מקווה שהיא עולה זורמת" "ואי איזה תחת של מלאך" "והציצי שלה? בכלל שלמות" וכאלו..
אין הם לא נורמאלים!! הסתובבתי רק עם פלג גופי העליון ודפקתי עליהם את הצעקה של החיים "תגידו יא חבורת מוגבלים שכלית אתם מודעים לזה שאני יודעת עברית ואני מבינה את כל מה שאתם אומרים?!?!"
כולם השתתקו עד שאיזה אידיוט יצא ביציאה של "יאמה איזה מבטא סקסי"
וואאאיי זהו אני ויתרתי, שיגידו מה שבראש שלהם..
השיעור נגמר ואחריו היה שיעור ערבית, נתנו לי פתור מערבית כי בחיים לא למדתי את השפה הזאת לפניכן אז עכשיו יש לי חלון של שעה אחת, החלטתי לנצל את הזמן הזה כדי לראות את הבית ספר.
התחלתי לטייל קצת בבי"ס, נכנסתי לכמה חדרים ריקים, ראיתי איפה נמצאות המעבדות, אולם הספורט ועוד כמה..
פתחתי דלת אחת ונגלה לעיניי חדר גדול במיוחד עם קיר שלם שכולו זה חלון שפתוח על רשת כדי שיכנס אוויר ובאמצע החדר נמצא פסנתר כנף גדול, אני מנגנת כבר שנים על פסנתר אני חולה על זה
אז ישבתי על הכיסא שממול הפסנתר וניגנתי תוך כדי ששרתי את השיר papaoutai – stromae (השיר בצרפתית) כי אני מאוד מתחברת עליו, השיר מדבר על אבא שלא באמת מתנהג לילד שלו כמו אבא והילד שואל 'איפה אתה אבא' ואבא שלו עזב אותו לבד.
בזמן ששרתי הרגשתי נוכחות נוספת מלבדי בחדר אך לא הפסקתי בגלל זה.
-נקודת מבט של אליעז-
מה קורה יא בני זונה?
בואו אני יסביר לכם קצת עלי
אני בן 17 עוד חודשיים, כיתה י"א, איתי לא מומלץ לכם להתעסק כי מי שמתעסק חוטף והרבה..
החבר הכי טוב שלי זה נתנאל הצרפתי הקטן, מגיל 14 אנחנו מכירים כפרה עליו זה נשמה של ברבור. לצערי יש עלי כבר עבר ולא מעט, אני לא הולך לפרט לכם אבל בואו נגיד שתמים אני לא. עברתי בחיים שלי מריבי מכות בגנים ציבוריים ובבית ספר עד לדקירות, אכלתי בחיים שלי 2 דקירות והשאר זה כאלו שחטפו ממני את הדקירות, אני תמיד יריב בשביל חברים שלי ששווים את זה.
יש לי אמא נשמה טהורה, ברוך השם הכי טובה שיכולתי לבקש, אבא שלי הוא אחלה כזה, טס לחו"ל מרוויח כסף, פעם בחצי שנה בא לבקר קצת וחוזר לעסקים שלו בחו"ל. בסדר שורדים את זה..
יש לי אחות בת 6 איזה חמודה היא בא לי לאכול אותה, יש לה עיניים ירוקות-חומות, שיער ארוך עם טלטלים בקצוות וגמדה אחושרמוטה.
לי יש עיניים ירוקות, שיער חום בתספורת מארינס, גובה 1.83, יש לי שרירים והרבה, אני מעשן המון, שותה חופשי ומזיין הרבה, אני לא אוהב את המילה סטוציונר, אני בא מזיין והולך. זה הכל.
קיצר אני כרגיל יושב עם 2 חברים שלי מאחורי איזה בניין ומעשן לי בכיף, בדרך כלל גם נתנאל איתנו אבל הנקבה החליט שבא לו ללכת הפעם לשיעור.
אז אנחנו בסתלבט מדברים, מעשנים, פתאום אני מתחיל לשמוע קול של פסנתר.
הסתכלתי דרך החלון וראיתי איזה כוסית מנגנת, תאמת מנגנת יפה זאתי
נכנסתי ואחרי עומרי ותהל (החברים שלו) תהל בא להגיד איזה הערה אבל נתתי לו מכה בכתף וסימנתי לו שקט עם האצבע, ישבנו על הספסל מאחורי זאתי שמנגנת.
פשיי גם יש לה חתיכת קול זאתי, מזה באיזה שפה היא מדברת?!
היא סיימה ואנחנו מחאנו לה כפיים ושרקנו לה, ראיתם איזה נחמדים אנחנו? מפרגנים לה, והיא ברגע שמחינו לה כפיים קפצה וצעקה איזה משהו לא מובן, איזה 'גוד ברד' או משהו כזה..
מסכנה נראה לי עשינו לה התקף לב

-נקודת מבט של שנאל-
אני מסיימת לנגן פתאום אני שומעת מחיאות כפיים ושריקות מחרישות אוזנים, קיבלתי את ההתקף לב של החיים שלי! בחיים לא נבהלתי ככה ויש נפלטה לי צעקה בצרפתית " god bless" (תרגום מצרפתית: אלוהים ישמור)
וזה שישב באמצע אמר "ואי ואי איזה בהמה רצחת לי תאוזן יא משוגעת"
וזה שיש לידו ניער את האוזן שלו ואמר "אחי נראה לי אני חריש"
אמרתי בציניות "חה חה מאוד בצחיק, ביי" לקחתי את התיק שלי ובאתי ללכת
ואז זה שישב באמצע קם אלי, תפס לי את היד ואמר "תרגיעי צוחקים אז תגידי מאיפה את?"
שיחקתי אותה ראש קטן "מה מאיפה אני?"
הוא "נו את יודעת את בטוח עולה חדשה עם המבטא הזה אז מאיפה את?"
עניתי לו מהר וכל מה שרציתי זה לעוף משם "צרפת"
הוא אמר מתלהב "יא אני מכיר מישהו צרפתי"
ולמה זה אמור לעניין אותי?! אמרתי לו "יופי מזל טוב לך עכשיו אפשר ללכת?" ונעצתי מבט ביד שלו שתפסה את הזרוע שלי
הוא עזב לי את היד ואמר "את חופשייה ללכת"