"בואי ילדה קטנה…" – פרק 17

פירקתי את המזוודות לארון, שמתי את המחשב הנייד שלי על המכתבייה ויצאתי מהחדר
ראיתי מישהו שנראה לי מוכר רצח הולך במסדרון, אוי. פאק. מה?! מה לעזאזל הוא עושה פה?! איך הוא הגיע למקום הזה?!
פרק 17:
אהה, בעצם חברים שלו גם אמרו לי שהוא הגיע למוסד לעבריינים צעירים אבל חסרים מוסדות במדינה הזאת? דווקא לפה הוא בא?!
שרקתי לו כמו נתנאל לימד אותי וצעקתי לו בחיוך "אליעז יא כוסון" אנשים שעברו במסדרון הסתכלו אלי ואליו מגחכים והמשיכו בדרכם.
אליעז הסתובב אלי ובהה בי איזה 7 שניות עד שקלט שזאת אני, התקדם אלי כועס ותוקף אותי בשאלות "מה את עושה פה?! תגידי את מפגרת?! מה לעזאזל את חושב לעצמך שבאת לפה?! נתנאל יודע?! יש לך מושג איזה אנשים מסוכנים ופסיכופאתים יש פה?!"
עניתי לו בחיוך "רילקס בנאדם, מה אתה לא יודע?"
אליעז שאל לא מבין "לא יודע מה?"
עניתי בגאווה מדומה "אני רשמית עכשיו חולת נפש"
אליעז שאל לא מאמין "שו חולת נפש? את?"
עניתי לו "יאפ"
אליעז שאל אותי "למה החליטו שאת חולת נפש?"
עניתי לו "בגלל מה שעברתי בזמן האחרון וכי חתכתי פעם אחת את ורידים ביד?"
אליעז היה נראה מופתע ואמר לי "תגידי את מטומטמת?! מה עבר לך בראש?!"
עניתי לו "וואו תודה על התמיכה"
אליעז אמר "אוח, את ילדה מפגרת ברמות" וחיבק אותי, היה לו ריח של הבושם לגבר 'אברקרומבי' ואי זאת חולשה..

דיברנו הרבה, כל היום הסתובבנו ביחד ודיברנו על הכל, הוא סיפר לי שהוא נכנס לפה בגלל שאיזה שיכור בא אליו עם סכין ודקר אותו בבטן אז הוא גם הוציא סכין, דקר אותו בחזה והשיכור מת 3 שעות אחרי שפינו אותו לבית חולים.

השעה הייתה 17:00, עברנו ליד איזה חדר במסדרון של הבית ספר, אליעז עצר לידו וקרא את רשימת השמות שמודבקת על הדלת ואמר "יש לי עכשיו ביקור"
אמרתי לו "אה, תהנה" ובאתי ללכת
אליעז תפס את ידי ואמר לי "נראה לך שאני נותן לך להסתובב פה בלי השגחה? את באה איתי"
באתי להגיד לו שאני לא רוצה להפריע לו, "אבל…"
אליעז עצר אותי לפני שסיימתי לדבר, אמר "שום אבל, בואי" ופתח את הדלת
זה היה חדר גדול עם 12 שולחנות ומסביב לכל שולחן ישבו התלמיד שלומד פה והמבקרים שלו
אליעז חיבק חיבוק גברי את 4 המבקרים שלו שנראים בגילו כשאחד מהם זיהיתי שזה אחד מהחברים של אליעז ששאלתי אותם איפה הוא, התיישבתי ליד השולחן ואחרי שהם סיימו להתחבק גם הם ישבו.
הם דיברו, הנערים סיפרו לו כל מיני דברים שקרו בבית ספר, על בנות כוסיות, הם אמרו איזה משהו שיש רשימת הזורמות חדשה, אני בינתיים מתתי משעמום, ואחד מהם התחיל לספר "וואי גבר אתה זוכר את אחות של נתנאל שחיפשנו אותה בכל מקום? אז קיצר היא חזרה אתמול לבית ספר ומסתבר שחטפו אותה איזה טרוריסטים והתעללו בה, ואי אתה לא מבין איזה סרט זה"
יופי עכשיו הם גם מדברים עלי לידי?! עשיתי שיעול מזוייף "אחמ..אחמ.."
הם הסתכלו עלי ואחד מהם שאל אל אליעז "אה אליעז דרך אגב מי זאת?" והצביע עלי
עניתי לו בחיוך ציני "היי באמת, אני שנאל ורוסו או כמו שאתם מכירים אותי, אחות של נתנאל ורוסו"
הם היו מופתעים ביותר ואליעז התאפק שלא לצחוק אבל ראו את החיוך הקטן שלו
זה שסיפר את הסיפור שלי בצורה שגויה אמר "וואלה? תגידי מה איתך? איך את?"
עניתי בחיוך ציני "חייה, אתה יודע קטע כזה"
נער אחר שאל אותי "מה את עושה?"
עניתי בציניות "סתם עברתי פה לקטוף לי פטריות אתה יודע, ככה בכיף שלי"
הנער שאל אותי "תגידי יש לך איזה רגע אחד בחיים שלך שאת לא צינית?"
אליעז ענה במקומי "יש, לא הרבה אבל אני זוכר שהייתה לה רגע של רצינות" והוסיף "ואחרי דקה הוא עבר"
איש מבוגר נכנס לחדר ואמר "שעת הביקור נגמרה"
אליעז נפרד מכולם, הם אמרו לי "ביי אחות של נתנאל" והלכו
כאשר אני ואליעז היינו דרך לבניין 'מקדמיה' הוא שאל אותי צוחק "רציני שנאל? טרוריסטים?"
אמרתי מגחכת "חכה עוד לא ראית את הכתבה ב'yent', מספרים שם איך שהייתי בת ארובה שלהם ועל סיפור הגבורה של המשטרה בעזרת הצבא על איך שהם מחלצים אותי משם"
אליעז צחק ואמר בציניות "ממש גיבורים בין-לאומיים"
אמרתי בציניות "כן ראית מזה?"

מסתבר שאליעז גר בחדר 14 שזה חדר לידי, נפרדנו וכל אחד נכנס לחדרו.
לקחתי בתוך תיק רחצה, שמפו, מרכך, סבון גוף, סבון פיליג לפנים, מברשת שיניים ומשחת שיניים. שמתי על הכתף מגבת ופיג'מה והלכתי להתקלח.
למזלי הייתה מקלחת אחת פנויה כי עכשיו אין הרבה שמתקלחים, שעות העומס במקלחות זה ב06:30 בבוקר ו21:00 בערב.
יצאתי מהמקלחת עם פיג'מה קצרה של לבבות אדום לבן, תיק רחצה ביד ומגבת על הכתף, הלכתי במסדרון לכיוון חדרי ופתאום נער שנראה בן 18 בערך הצמיד אותי אל הקיר וחסם אותי מבריחה עם ידיו, אני ממש לא נלחצת מהסיטואציות האלו אז אמרתי לו עם חיוך ציני, כן אני ילדה ממש צינית "ערב טוב"
הוא נצמד אלי יותר ואמר לי "תאמיני לי זה הולך להיות ערב מעולה"
אמרתי לו "אחלה תהנה, אני יכולה ללכת עכשיו לחדר שלי?"
הוא עשה את עצמו חושב רגע ואמר בהחלטיות "לא"
אמרתי לו "אוי תאמין לי לא כדי לך להתעסק עם חולה נפש"
הוא שאל "אה וואלה? את חולת נפש? הייתי בטוח שאת עבריינית תמימה ולא מוצלחת"
אמרתי לו באיום תוך כדי ששמתי את ידי על חזהו והרחקתי אותו ממני לאט לאט "אל תיתן למראה להטעות אותך, גם התפוח של שלגיה היה נראה יפה ותמים אבל תראה מזה, הוא הכניס אותה לתרדמת נצחית, הפך אותה לצמח. אז אם תפוח יכול להפוך אותך לצמח תחשוב מה אני יכולה לעשות" קרצתי לו והלכתי אל חדרי כשהוא נשאר עומד באותו מקום, מסתכל עלי ועוד מעקל מה שאמרתי לו.
פרקתי את תיק הרחצה, שמתי את המגבת על המטלה כדי שבינתיים תתייבש, סידרתי מערכת בתיק בית ספר שלי למחר, כיביתי את האור ונכנסתי למיטתי לישון למרות שעכשיו השעה רק 21:40.