'במגע שלך יש אמונה’ פרק שמיני+הודעה ❤️

•הודעה•

אז ככה מאז ומתמיד הכתיבה שלי הייתי בצורה כזאת ש:
1.אני מתמצטת ארועים
2.אני מדלגת על ארועים
3.אתן יודעות מה זה כיווץ בזמן?זה שאני 'כביכול' ממהרת בכתיבה שלי.
אז לכול מי שאחד מהדברים האלה מפריעים, אני מצטערת אבל אני לא יודעת לכתוב אחרת, ואני מקווה שתנסו להתמודד עם זה ולא תעזבו את הסיפור ❤️

_-_-_-_-_-_-

נקודת המבט של עמית:

עוד יום לימודים ארוך, מעייף, ומייגע עבר על כוחותינו. בשעה אחרונה היה לנו ספורט, כולי הזעתי, התקדמתי לכיוון החדר, ופתאום היה צליל של הודעה, ״אל תשכחי את היום בערב, מאיפה לבוא לאסוף אותך?״ ירין שאל, אין לי באמת סבלנות אליו, לא חשבתי עליו בקטע של פגישות אלא יותר של 'את באה היום למסיבה' וכו', אני יגיד לו את זה היום. הסברתי לו איך מגיעים עם רכב לפנמיה למזלי כול הדרך היא מוארת ומלאה באנשים ככה שגם אם הוא ינסה לעשות משהו, אני יצעק וזהו.

—————
לבשתי שמלה נטולת שרוולים, היא הייתה מבד שיפון נופלת, בצבע ירוק טורקיז, והגיעה לי עד קצת אחרי אזור האגן, שמתי מגפיים נמוכות שחורות, קצת מסקרה ומעט אודם אדום. עשיתי קצת מחליק בשיער, וסידרתי אותו לצמה מרושלת לצד, אני מוכנה! הייתה דפיקה על הדלת, התקדמתי לכיוון ופתחתי אותה, ״היי״ אמרתי והזמנתי את נאור להכנס לחדר, ״מה קורה,לאן את יוצאת?״ הוא שאל, ״זוכר את זה שהכרתי במסיבה שלקחת אותי לפני כמה ימים?״ שאלתי וענדתי עגילים ארוכות שחורות, ״כן״ הוא ענה ״אז אנחנו יוצאים למקום כלשהו״ אמרתי לו, הסתכלתי על צג הפאלפון שהורה על השעה 21:10 יש לי עוד עשרים דקות, התיישבתי על המיטה מול נאור, ורק אז שמתי לב שגם הוא לבוש מושקע, הוא לבש חולצה מכופתרת בצבע תכלת שהייתה צמודה לגוף והדגישה לו את השרירים עם גינס כהה השער שלו היה מסודר לצד, ועכשיו שמתי לב למשהו שלא ראיתי מקודם, עגיל כסוף ונוצץ בצבץ מאוזנו, ״לא ידעתי שיש לך עגיל״ אמרתי לו, ״יש לי אותו כבר דיי הרבה זמן״ הוא ענה, ״את באמת סומכת על ירין הזה?״ הוא שאל, ״אני לא הולכת איתו בקטע של דייט, יותר בכיוון של להגיד לא שלא קורה עם הדבר הזה כלום ואני מקווה שהוא לא יחשוב אחרת, ״אם הוא עושה לך משהו, אני בטלפון״ הוא אמר, חייכתי ״לאן אתה יוצא?״ שאלתי ״בר מצווה של בן דוד שלי כאן באולם בהרצליה״ הוא אמר, ואז היה לי הודעה הסתכלתי, זה היה ירין ״אני בחוץ״ היה כתוב לקחתי את התיק שהיה כבר מסודר מאתמול ״יאלה בוא״ אמרתי לנאור הוא קם והתחיל ללכת איתי ליציאה ״אל תשכחי שאם את צריכה אני בפאלפון,תסמסי לי לאן אתם הולכים״ חייכתי, הוא דואג לי, ״תודה נאור״ אמרתי הוא הנהן והלך, נכנסתי לרכב של ירין, ״היי״ אמרתי לו, הוא חייך, ״את נראית טוב״ הוא השיב, ״תודה״ עניתי ״אז לאן הולכים?״ שאלתי, ״הפתעה,יאלה תחגרי״, ״ירין,לאן אנחנו הולכים?״, ״מה את בלחץ?״ הוא שאל, ״טוב״ השבתי, בוא נודה באמת,פחדתי, מאוד פחדתי, 'נאור??' סימסתי לו, לאחר כשתי דקות הוא החזיר 'מה יש?כבר מתגעגעת?:)', לא מצחיק, 'הוא לא רוצה להגיד לי לאן הוא לוקח אותי' שלחתי.
'מה זה?????' הוא שלח,'נאור אני רצינית' שלחתי, 'גם אני' הוא החזיר, ״עם מי את מדברת״ ירין שאל אותי ״סתם איזה מישהו שדלוק על אחותי ורוצה למצוא דרך להשיג אותה״ שיקרתי, ״עוד עשר דקות מגיעים״ הוא אמר, היינו באמצע כביש שקט שהיו בו 2-3 מכוניות אולי,״ירין, אני חושבת שכדאי שנתחיל לחזור״ אמרתי, הוא התעלתם והמשיך לנסוע, שהסתכלתי שוב על הפאלפון ראית 9 הודעות מנאור, ׳איפה את?׳ היה כתוב בראשונה ובכול השאר דברים דומים, ובאחרונה הוא כבר אמר ׳אני ברכב אם את רואה את זה תגידי איפה את ואני בא׳, הסתכלתי על השילוט הדל שהיה בכבישים, פתאום ירין עשה פניה חדה באמצע הכביש נסענו עוד חמש דקות ושם היה תלוי שלט ענק 'בית רימה' היה כתוב בו, סימסתי לנאור את השם וביקשתי שיבוא הכי מהר שהוא יכול, שנכנסנו למקום ירין החזיק את ידי, היה שם שולחן זוגי עם יין וארוחה שהונחה ביסודיות על השולחן הוא הוביל אותי לשם והושיב אותי על אחד הכיסאות, הוא התיישב מולי והצביע על האוכל ״תתכבדי״ הוא אמר, לאחר הארוחה שבה הוא שתה שני כוסות יין ואני לא שתיתי אפילו שלוק, הוא באל לידי ובלי לשאול או לעשות זאת בהדרגה, פיו נמעך על פי והוא נישק אותי במהירות.