באת ושינית את כל החוקים – פרק 27
ברית:
הוא ישב בסלון, כהרגלו שתה את הקפה החם והחזק שהוא כל כך אוהב, חי על זה.
הוא עישן סיגריית בוקר והתבייט על נקודה כל שהיא על הטלוויזיה.
התיישבתי על ידו, לבושה רק בהלבשה תחתונה, אולי ככה הוא יתייחס אלי, אני כבר נואשת.
\"אידור.\" מלמלתי וחייכתי קלות.
\"מה ברית?\" שאל בקור ואדישות שהלביש עליו לאחרונה, מאז המקרה עם אלירן.
הייתי מבולבלת, איך הוא לא קולט?הוא לא במצב שלי כדי להבין בכלל מה עבר לי בראש.
\"אולי תפסיק.\" הרמתי את קולי וקמתי מהספה.
הוא העביר מבטו אליי והתעלם את עצם היותי חצי עירומה למולו.
\"ברית.\" הוא קרא בקול צרוד ונעמד מולי, נטול חולצה, מבלבל אותי עם גופו החסון והשרירי.
\"תעזבי אותי, אין לי זין אליך יותר ולא לאף אחד.\" הוא ריסק את ליבי, מחץ אותו ודרך אחרי.
\"אתה לא מתכוון לזה.\" ניסיתי לשכנע את עצמי, אך מבטו שידר אחרת.
\"אין לי כוח, דיי.\" הוא נשמע סובל, התכוון לכל מילה.
\"אולי אני אתאבד, זה יקל עלייך ועל האבא שלא איכפת לו מהבת שלו.\" אמרתי בבכי חלוש. משהו בו התרכך ומבטו הפך לדואג.
\"אל תדברי שטויות ברית…פשוט נמאס לי לחשוב כל הזמן מה לעשות ואיך לעשות. לוחצים עליי לפגוע בך ואני תמיד מוצא דרך להתחמק אבל, כמה אני עוד יכול?כמה הוא ימשיך להאמין לי?\" הוא הסביר ברוך וליטף את פניי.
\"אני אמשיך להגן עלייך, אני פשוט לא משתחרר מהמחשבה שלפני שבוע רצית ללכת, נתת לי להרגיש שלא הערכת את כל הפעמים שהצלתי אותך ושהייתי פה בשבילך.\" הבטתי בו עם דמעות בעיניים שלא רוצות להפסיק לרדת. הרגשתי בוגדת, הרגשתי כל כך רע עם עצמי.
\"אני מצטערת, אני הייתי מבולבלת, לא הייתי צלולה באותו הרגע.\" הסברתי, הוא הקשיב וחייך חיוך קטן.
\"הכל בסדר ברית, אני אחזור הביתה ונדבר על הכל, תהיי רגועה.\" הוא אמר ונישק את שפתיי ארוכות.
כמה התגעגעתי לשפתיו, לטעם הממכר שלו ולמגע המרטיט של ידיו.
\"תודה אידור.\" אמרתי וחיבקתי אותו חזק, מרגישה שוב איך זה להיות בחיקו בין זרועותיו הגבריות.
אידור:
\"ביי יפה שלי.\" אמרתי ויצאתי מהבית.
אילני עצבני, אני חושב שהוא התחיל לחשוד.
נכנסתי לרכב ונסעתי לביתו.
כשהגעתי ראיתי את הרכב של אמסילי בחנייה, כבר הבנתי שמשהו פה לא בסדר.
נכנסתי לביתו ובירכתי את ענת.
התגעגעתי לאישה הזאת, היא נתנה לי חיבוק חם.
\"מלאך שלי את.\" אמרתי ונישקתי את לחייה.
היא חזרה לבשל ואני נכנסתי למשרד שלו.
אמסילי הבן זונה ישב מול אילני שנראה רציני ביותר. התיישבתי על יד אמסילי, פיסקתי את רגליי וכרכתי את ידיי סביב עורפי.
\"אידור, אמסילי מחליף אותך, הוא ישמור על ברית מעכשיו.\" הוא אמר, הרגשתי שזה מה שהוא יגיד.
גופי נכנס ללחץ ובו זמנית לעצבים.
\"לא, אילני אני לא נותן לאמסילי לשמור עליה.\" אמרתי כאילו הייתי הבוס של אילני.
\"אידור, אני לא כל כך שואל אותך. זה כבר סגור.\" הוא אמר, נחוש בדעתו.
\"בקיצור אידור, אל תתווכח עם הבוס ורד מזה כבר.\" מבטי הופנה לאמסילי ואוטומטית קמתי מהכיסא.
\"תקשיב יבן זונה, אתה לא תשמור על אף אחד ועוד מילה אני יורה בך.\" אמרתי בשקט, בקול מאיים מלא בזעם.
\"שקט, בלי ריבים מיותרים, אידור…חייבים להזיז עניינים. חייבים לזעזע את רונן ומשום מה…איתך זה לא קורה.\" הוא העיף מבט חשדני לעברי ולסתי ננעלה.
\"בוס, תן לי לסיים עם זה. ובוא נודה שאם ברית הייתה מזיזה לו הוא כבר ממזמן היה מזיז עניינים.\" לרגע התחרטתי שלא נתתי לברית לברוח עם אלירן.
הוא הביט בי וחשב.
\"לא אידור, יותר מידי זמן עבר ואין לי יותר עצבים להחזיק אותה.\" מה אעשה עכשיו?מי אני שאתווכח עם הבוס.
\"אמסילי, תתלווה לאידור ואידור…תאסוף את הדברים שלך.\" אם ככה…אני מעדיף להתפטר.
\"אם אתה מביא לו את התפקיד, אני מתפטר לגמרי.\"אמרתי, מביט עמוק בתוך עיניו המופתעות של אילני.
\"אתה מאיים עלי?\" הוא שאל, קצר סבלנות.
\"לא, אני רציני. אתה יודע שאני שונא שלוקחים לי תפקידים ועוד הזין הזה יקח?אם כך אני מתפטר.\" הסברתי בזעף, אילני שתק, המשיך להביט בי עם המבט הזה.
\"אתה יודע מה ההשלכות.\" הוא אמר בשקט, הזכיר לי שאין דרך אחרת אלא כדור בראש.
\"אתה כבר מכיר אותי…אז אל תזלזל בי.\" התווכחתי עם הבוס שלי, יודע שאני מזמין עכשיו את המוות של עצמי.
\"אמסילי…צא מהמשרד ותשכח ממה שאמרתי לך.\" הוא אמר וירדה לי אבן מהלב.
הוא יודע שאין לו עוד אחד כמוני, כל כך טוב ומדוייק.
אמסילי קם מהכיסא בזעם ויצא מהמשרד.
\"תלך הביתה, תחזור כשתהיה יותר רגוע.\" הוא נכנע, הפתיע אותי בתגובתו.
\"טוב.\" אמרתי רגוע יותר וככה יצאתי מהמשרד שלו.
נסעתי בחזרה הביתה, חושב מה אעשה איתה, אולי נברח וזהו?
\"ברית!\"
הדלת הייתה פתוחה, הבית הפוך וברית לא הייתה.
\"ברית!\"צעקתי כמו משוגע, בדקתי בכל חדר ובשירותים והמקלחת. היא לא הייתה בשום מקום.
אילני חטף אותה?סידר אותי?
או שאלירן הצליח להוציא אותה מכאן?
הראש שלי התפוצץ, לא ידעתי מה לעשות.
הייתי כל כך אבוד.
תגובות (0)