באת ושינית את כל החוקים – פרק 26

אידור:

פתחתי את הדלת, כיוונתי את הנשק לראשו.
הוא נכנס בחיוך אל תוך הבית, חסר כל פחד, גרם לעצבים לחלחל בגופי.
"מה אתה רוצה אלירן?" שאלתי כשאני עדיין מכוון את הנשק עליו.
"את ברית." הוא אמר ופלטתי גיחוך מזלזל.
"למה אתה חושב שאתה תקבל אותה?" שאלתי הפעם בטון חסר סבלנות.
"כי רונן רוצה אותה, אני לא באתי לפה להרוג אותך אלא לקחת את ברית ולהחזיר אותה הביתה." הוא אמר ברצינות, הורדתי את הנשק והתחלתילחשוב על זה בכובד ראש.
"אני לא יכול." אמרתי. הוא הביט בי וכיווץ את גבותיו ושילב את ידיו.
"אין דבר כזה, אני יודע עליכם הכל. תציל אותה לפני שאילני יהרוג אותה." הוא ניסה לשכנע אותי, הוא צדק בכל מילה שלו.
"אילני ימצא אתכם, הוא לא ישב בשקט עד שיהרוג את רונן וברית." הוא גיחך, זילזל באילני.
"אלירן…" קולה של ברית נשמע, הבטנו בה שנינו.
"ברית." הוא אמר והתקדם לעברה, חיבק אותה חזק. סעמק מאיפה היא מכירה אותו.
"מה קורה קטנה?" התחלתי לראות שחור בעיניי.
"תעזוב אותה." פקדתי עליו, הם שניהם הביטו בי, ברית השפילה את מבטה ואלירן לאט לאט החל להתנתק ממנה.
"אתה לא תגיד לי מה לעשות." הוא אמר בטוח בעצמו והחל להתקדם לעברי.
צחקתי בזלזול, חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
"תקשיב אלירן, ברית לא יוצאת מכאן, אז תזיז את עצמך לכיוון היציאה." התחלתי לאבד את הסבלנות.
"אני לא יוצא מכאן בלעדייה." הוא קבע.
"אז אני אוציא אותך בכוח." טענתי את הנשק ובדיוק כשבאתי ללחוץ על ההדק, ברית נעמדה בין שנינו.
"דיי אידור." היא צעקה, לא היה מובן באיזה צד היא.
"ברית, תעופי לחדר." אמרתי בשקט, מביט על אלירן המחוייך.
"לא! אידור…תן לי ללכת איתו." היא אמרה, ריסקה אותי לחתיכות.
"אלירן, תצא אני רוצה לדבר איתו." היא אמרה והוא עשה כדברייה.
היא החלה לדמוע, הבטתי בה חסר כל הבעה.
"יש לי הזדמנות להינצל אידור, תחשוב על זה לרגע." היא אמרה, חשבה שזה מה שישכנע אותי.
"מה את חושבת שזה משחק ילדים?אם את תלכי הוא יחפש אתכם ויהרוג את כולכם. הוא ימצא אתכם." היא הביטה בי בעיניים דומעות, אם היום היא תלך, היא תאבד אותי לתמיד.
"את מוותרת עלינו?" שאלתי, כיווצתי את גבותי ובחנתי את מבטה.
היא גמעה את רוקה, הצבתי אותה במקום שקצת קשה להתמודד איתו בזמן כל כך קצר.
"אידור…אני רוצה להיות חופשייה, נמאס לי להיות כאן כלואה עשרים וארבע שעות ללא מעש." היא בכתה, שוכחת להזכיר שאני קיים אצלה.
"אילני…הוא יהרוג אתכם ברית, תישארי. אני לא נותן לך שום אישור."התעקשתי, מצד אחד עלינו ומצד שני על החיים שלה.
"לא…אני הולכת." היא אמרה והתקרבה אליי, נעמדה ממש מולי.
"בבקשה…" היא הניחה את ידה על לחיי אך העפתי אותה בחוזקה.
"כנסי לחדר שלך ברית, את לא הולכת לשום מקום." אמרתי בטון שקט, אך עם זאת מאיים.
"אידור, בבקשה…קשה לי." היא בכתה, בילבלה לי את כל הקופסא.
"ברית, לא יעזור לך הבכי. כנסי לחדר." חזרתי על זה שוב, אך היא התעקשה להישאר ולנסות לשכנע אותי לוותר עליה.
"אם את לא נכנסת אני יורה באלירן, תחליטי." הצבתי לה אולטימטום, היא הביטה בי במבט המום ורצה לכיוון חדרה.
פלטתי אנחה, אני עייף. נמאס לי, אני רוצה קצת שקט.
איפה אני יכול לקבל קצת שקט?כנראה שבשום מקום, החיים שלי בנויים על הרעש הזה.
הלכתי לחדר שלי, נזרקתי על המיטה ועצמתי את עיניי אחריי כמובן שנעלתי את הדלת.
***
הרגשתי זוג ידיים קרות נוגעות בפניי.
פקחתי את עיניי, עיניה הירוקות של ברית הביטו בי במבט תמים וקצת עצוב.
"מה?" שאלתי בחוסר עניין, עדיין כועס על מה שהיה.
"אני מצטערת, הייתי טיפשה." היא אמרה, הבטתי בעיניה במבט רציני ונורא בוחן.
"אני באמת מצטערת." היא אמרה ופשטה את חולצתה, מפתה אותי עם גופה הלוהט.
עיניי גלשו אל החזה היפה שלה ובשנייה התרככתי.
"ברית, זה לא פייר מה שאת עושה." אמרתי, לא הצלחתי להביט את המבט מהם.
"היא הורידה את התחתונים שלה והייתה עירומה לגמרי.
כל כולי התעוררתי, מוכן בשבילה.
היא נישקה את צווארי, פלטתי אנחת הנאה שקטה, היא הורידה את הבוקסר שלי ונגעה באיברי הרותח.
עדיין כעסתי, ממש נפגעתי.
סובבתי אותה באגרסיביות, היא הייתה עם הגב אליי, ישבנה היה נגיש לאיברי. היא מושלמת, הגוף הזה…
החדרתי אותו בחוזקה, היא גנחה.
תפסתי בשיערה ומשכתי לכיווני.
הנחתי את שפתיי קרוב לאוזנה, היא התפתלה מהנאה.
"את יודעת…" לחשתי בקול צרוד וזה שיגע אותה יותר.
"ממש פגעת בי." הוצאתי את הכעס והחדרתי אותו יותר עמוק כשאני עדיין מושך בשיערה, היא אוהבת את זה אגרסיבי וכואב.
"אני…" "סתמי", צעקתי, רציתי שתרגיש בכעס שלי, שתבין מה היא עשתה.
"את רצית לוותר עלינו מאמי?" לחשתי באוזנה והמשכתי לחדור אליה, הפעם ממש איטי.
לי זה היה נראה שהיא נסערת אבל נורא נהנית מזה.
"אידור." היא גנחה את שמי, אני אוהב שהיא גונחת את שמי.
"עושה לך טוב?" שאלתי והכתי בישבנה בחוזקה.
"אידור!" צעקה את שמי.
"את ילדה רעה ברית." אמרתי, משועשע ורותח על גופה.
"אתה יודע שבסופו של דבר לא היית הולכת." היא אמרה, התנשפה בכבדות.
"אני כבר לא בטוח." הבנתי שאנחנו מנהלים שיחה באמצע סקס.
סובבתי אותה ככה עינינו יוכלו להיפגש.
פיסקתי את רגליה ונדחקתי בינהן.
חדרתי לתוכה שוב, היא כל כך רטובה, רטובה בשבילי.
הבטתי בה, מחדיר בה את כעסי, כאבי.
"תפסיק." היא אמרה כשאני חודר אליה ממש חזק.
"אל תכעס עליי." היא לחשה, הזילה דמעה והתפתלה מהנאה.
"את אוהבת אותי?" שאלתי, רציתי לשמוע את זה.
"כן, אני אוהבת אותך." היא אמרה וסרטה את בטני עם ציפורנייב החדות.
אני אוהב שהיא הופכת לחתולה רעה.
"טוב לדעת." אמרתי והרגשתי שאני לא יכול יותר וגמרתי בתוכה.
זה היה כל כך נעים.
"אידור…" היא קראה, הביטה בי במבט פגוע.
אני זה שאמור להיות פגוע?כמו מניאק דואג שתישאר בחיים ועוד שלמה.
נשכבתי על הגב, לצידה כשאני מביט על התקרה.
"אידור." היא שוב קראה בשמי, לא ידעתי כבר מה לעשות.
נראה לי שאני מתחיל להתייאש מהכל.
————–

היי אני כל כך מודה על הדירוגים והתגובותתת
אתן לא מבינות כמה שריגשתן אותי ושימחתן אותיייייי!!!
אוהבת ומעריכה עד אין סוף!!!
ומצטערת שהפרק הזה על כך גרוע, מקווה שתסלחו:)