באת ושינית את כל החוקים – פרק 19

אידור:
מאז שהיא נכנסה לחיי, שוב, יש רגעים שמתחשק לי לעזוב הכל ולברוח.
היא סיבבה לי את הבורג, את כל הקופסא מאז שהגיעה.
עינייה הכועסות, אך עם זאת התמימות שטמונה בה עמוק עמוק בתוכה, כזאת היא…תמימה וטובה.
תמיד הייתה כזאת, מהרגע הראשון שהכרתי אותה ועד היום נשארה, לא איבדה את ערכייה.
סעמק, זה נגמר, פה זה נגמר. היא יותר לא תצליח להשפיע עליי, לשנות אותי.
אני הופך לרך יותר על ידה, מאבד שליטה.
עכשיו שתשכח, לא תכיר את הצד שבזה הרגע אני משמיד, לתמיד.
"בוקר טוב דורי", היא צעקה מכניסת החדר, דורי כמו שנהגה לקרוא לי מתקופת התיכון.
נשכתי את שפתיי התחתונות וידיי התאגרפו.
"אל תקראי לי ככה", תקפתי אותה, קמתי מהספה והסתובבתי לכיוון שלה.
היא צחקה לרגע, עד שהבינה עד כמה אני רציני.
"מה?", שאלה מבוהלת ונצמדה לקיר.
"מה ששמעת, ברית." היא הביטה בי מבוהלת וגופה החל לרעוד, כמו בהתחלה כשרק הכירה אותי.  את האידור החדש, הרוצח והקר רוח.
"אידור הכל בסדר?", היא שאלה במתיקות שלה ודמעה זלגה על לחייה.
העפתי את כל הרגשות וירקתי על הריצפה.
"זה מה שאת שווה", אמרתי וסיבבתי את גבי לכיוונה והתקדמתי לספה.
הרמתי את החולצה ששכבה עליה ולבשתי אותה.
לקחתי את הארנק שלי, את הנשק והסיגריות ויצאתי בטריקת דלת מהבית.
עצבני,  עם ידיים רועדות לרצוח מישהו.
נכנסתי לרכב, התנעתי אותו ושמתי גז בכל הכוח. נסעתי כמו משוגע, לא שולט ברגליי ובידיי.
נסעתי, עד שהגעתי לים. חניתי ויצאתי מהרכב.
התקדמתי לעבר החוף המבודד שהיה ריק מאדם.
התיישבתי על אחד הסלעים הגדולים ונשפתי את ריח הים המלוח שתמיד מצליח להרגיע אותי, אך משום מה…הפעם נשארתי עצבני.
"סעמק", אמרתי והדלקתי סיגריה.
הבטתי על הים, חושב לעצמי כמה הוא יפה, אבל גם הוא יכול להיות בוגד לפעמים ולהטביע אותך. בדיוק כמו אנשים בחיים.
כשאני חושב על זה, כמה אנשים אני מכיר שהיו אינטרסנטים איתי, רצו כסף, גב. חוץ מאימרי כמובן, תמיד היה לצידי מהרגע הראשון שלי בבית של אילני.
העפתי את הסיגריה לעבר הים בעזרת האצבעות.
"למה אתה מלכלך את הים?", שמעתי קול גברי, מוכר. סובבתי את ראשי לעבר אותו אחד, הבן זונה הכי גדול עמד על יד הסלע שעליו אני יושב.
קמתי לאט ונעמדתי מולו.
"אה שרמוטה, מה זה עניינך?", שאלתי, כל כולי רועד מעצבים. הוא בא בזמן לא טוב כי כל רגע אני מוציא את האקדח ומחורר אותו.
"ענייני, כל מה שקשור אליך זה ענייני." הוא המשיך להתגרות בי, לא יודע שעוד רגע הוא יהפך לז"ל.
"מה שלום אילני?", הוא שאל וחייך חיוך מתגרה, עוד אחד שחושב שהוא רמבו.
"רוצה לדעת מה שלומו?", שאלתי והתחלתי לצעוד לעברו כמה צעדים איטיים.
הוא נראה רגוע, אך בתוך תוכו הוא משקשק, הוא יודע שאני לא אחד של דיבורים, כמוהו.
"דבר", הוא דרש כמו בן של זונה.
אין בעיה.
עמדתי כבר ממש מולו קרוב לפניו.
ידי הוציאה את האקדח מבלי שישים לב.
ידי הפנויה תפסה בשיערו ומשכה את ראשו מטה.
הצמדתי את האקדח אל ראשו ויריתי, יריתי עד שהמחסנית התרוקנה.
ראשו נפתח והיה אפשר לראות את מוחו נשפך מהצד.
ירקתי על ראשו הפתוח "טפי", סילקתי את הראיות ועפתי משם.
הרגשתי איך אני חוזר לעצמי וגופי נרגע.
במיוחד אחרי שחיסלתי את אחד האויבים של אילני.
***
"מה אליאור עשה שם?" אילני שאל וכיווץ את גבותיו.
"לא יודע, כנראה עקב אחריי", אמרתי ושילבתי את ידיי על חזהי.
"כל הכבוד, אתה הכי טוב מכל מי שיש לי אידור", הוא אמר והנהנתי בראשי כהוכרת תודה.
"נו מה עם רונן?יש התקדמות?", שאלתי בהתעניינות. הוא נאנח והביט בי ברצינות רבה.
"אני חושב כבר על תוכנית ג' ", הוא אמר, בתוך תוכי חששתי, אך לא הראתי לו.
"אני לא מבין למה אנחנו כאלה עדינים איתו, הוא צריך לדעת שאיתנו לא כדאי להתעסק", הוא הוסיף ואישרתי את דבריו בהנהון ראש.
"אני רוצה שתוכנית ג' תצא לפועל, עוד היום", הוא אמר, התכוון לזה יותר מתמיד.
"בוא נעזוב את תוכנית ג', תן לי למצוא אותו ולשחוט אותו בעצמי, אתה יודע שאני אצליח", אמרתי לו, בשביל שירד מתוכנית ג'.
אני לא חושב שאעמוד בתוכנית הזאת.
"לא, אני רוצה שתתעסק אך ורק בברית. אני רוצה שאחרי התוכנית הזאת, שיזדעזע ויבין שאנחנו לא סתם דיבורים.", ידיי התאגרפו, כל כך רציתי לשרוף את רונן עכשיו, אני לא יכול לסרב לאילני, אני אהיה חייב לעשות את זה, אפילו אם זה אומר שזה יהרוס לברית את החיים, שאחרי זה לא תרצה לחיות יותר.
"אתה בטוח?", ניסיתי שוב.
"יותר מתמיד", הוא אמר. "עוד היום אידור", הוא פקד עליי.
"סגור", אמרתי וקמתי מהכיסא ויצאתי ממשרדו.
יצאתי מביתו ונכנסתי לרכב, התנעתי אותו והתחלתי לנסוע לכיוון הבית.
אין לי מושג איך אעשה זאת, אני באמת לא יודע.
היא תרצה להתאבד, היא תסבול המון אחרי זה.
אבל אלה הוראות של אילני.

מקווה שתאהבו:)