באת ושינית את כל החוקים – פרק עשר

ברית:

הוא התפרץ לחדר בסערה, ידו תפסה את שיערי בחוזקה והחלה לגרור אותי לכיוון הסלון. "אידור!תעזוב אותי!", צרחתי, הוצאתי את גרוני. מתקשה להבין מה הוא עושה לי. הוא הושיב אותי על כיסא שהיה מונח באמצע הסלון מול מצלמה וקשר את שתי ידיי עם חבלים ממש חזק שלא אוכל לברוח. מבטו היה רצחני, ראיתי את המוות דרכן. התחלתי לבכות ומיד הוא קשר את פי עם מטפחת והרגשתי את החנק בגרון, זה הקשה עלי לנשום.

"סתמי!", הוא צעק והחל להתקדם לכיוון המצלמה והפעיל אותה. הוא הסתובב לכיווני והוריד את החולצה. הוא זרק אותה על הריצפה והביט עמוק בעיניי. שום הבעה, שום כוונה חוץ מרוע. חוץ מהמטרה שזו אני כאן, יושבת על הכיסא קשורה ומפוחדת עד מוות מהצעד הבא שלו. הוא ירק על הריצפה ויישר את מבטו לכיווני. נפגשת שוב במבט המאיים שהלביש על עצמו. ידו התנופפה באוויר ונחתה ישירות על הלחי השמאלית שלי. צרחתי מבעד למטפחת הקשורה בפי, מרגישה את הלחי נשרפת וכואבת. אידור הרים עליי יד עכשיו, לא רציתי להאמין שזה אמיתי, לא רציתי להרגיש את זה כל כך מציאותי. עיניי היו עצומות, לא רציתי להביט על המציאות שבה אני נמצאת בזה הרגע. חטופה, על ידיי אידור בכינוי השטן.

"סתמי!", הוא צרח והנחית על הלחי עוד סטירה מצלצלת. בכיתי, צרחתי בכל כוחי, למרות שמבעד למטפחת זה לא נשמע ככה, היא אטמה את קולי וגרמה לי להיחנק מהרוק שהצטבר עליה. גופי רעד וכאב, רציתי לברוח, לצאת מכאן ולחזור לאבא שלי. אידור נעמד מאוחריי ומשך את שיערי וראשי הוטה מעלה. הוא הביט על המצלמה, כאילו מנסה להעביר את המסר. הבטתי על העיינית של המלצמה במבט מיואש ודמעות מרוחות על פניי ועדיין זולגות ללא הרף. "אם לא תתחיל להזיז את עצמך, אנחנו נשלח לך עוד סרטונים כאלה, רק שכל סרטון יעלה שלב. הוא שיחרר את ידו משיערי והחל לצעוד לעבר המצלמה. הוא כיבה אותה ונשאר עומד עם הגב אליי.

לא הפסקתי לרעוד, גופי לא הצליח לקבל זאת, נתקפתי בטראומה, פחד ושנאה. הוא סובב את גופו ונעמד כשפניו מופנות אליי. המבט שלו היה מצטער. פתאום לא נראה כל כך מאיים אך בכל זאת רעדתי כפול בכל צעד שהיה מכוון לכיוון שלי. "אני…מצטער", הוא אמר בקול קצת חלוש ושיחרר את ידיי מהחבל החזק והחותך הזה. ידיי לא חדלו לרעוד, גופי נתקף בפחד בכל נגיעה, בכל מבט לכיוון שלי. לא העזתי להוריד את המטפחת מפי. פחדתי שיחטיף לי עוד סטירה או…יותר גרוע מזה. הוא הבין זאת והוריד בעצמו מפי את המטפחת המלאה ברוק שלי וזרק אותה על הריצפה. הבטתי בו מבוהלת ורועדת. הוא לא אמר מילה והביט בי עדיין עם המבט המצטער. "את יכולה לחזור לחדר", הוא אמר, קולו הרובוטי חזר ואני קפצתי על ההזדמנות וברחתי לחדר.

***

אידור:

"קח", הנחתי את הקלטת על השולחן והתיישבתי על הכיסא. שילבתי את כפות ידיי מאחוריי עורפי והבטתי בעיניו המרוצות של אילני. "אם הבן זונה הזה עדיין יתעלם אני אשלח לו את החלקים שלה אחד אחרי השני, הסבלנות מתחילה להיגמר", הוא התכוון לכל מילה. אני מקווה בשביל הבן זונה הזה שיתחיל להזיז את עצמו מהחיים של אילני כי אם לא…אני אתחיל לאבד את הסבלנות. "הוא ישים לב, אל תדאג. טיפלתי בה כמו שצריך", אמרתי בביטחון. הוא נשען על הכיסא והנהן בראשו פעם אחת. "תודה", הוא אמר והבנתי שזה הזמן ללכת. קמתי מהכיסא ויצאתי מבלי לומר מילה.

"אידור", יניר, הבן של אילני קרא בשמי וקם מהספה שעליה ישב. "אה יניר, מה הולך?", שאלתי וחיבקתי אותו וטפחתי על גבו פעם אחת עם ידי. "בסדר, יוצא עם כמה חברים, רוצה לבוא?", הרגשתי שאני חייב להשתחרר קצת, לשתות ולשכוח מהיום המזדיין הזה. לשכוח מהמבט של ברית כשידי נחתה על הלחי העדינה שלה. סעמק, למה אני חושב עליה כל כך הרבה?למה אני מרחם עליה?אני חייב לשכוח שאני מכיר אותה ולא לשכוח מי אני. "וואלה מתאים לי אחי", אמרתי והוא חייך חיוך קטן. "יאאלה בוא נצא", הוא אמר ויצאנו מהבית.

"אז מה אחי, הבנתי שאתה צריך דירה עם שני חדרים בשבילך ובשביל הזונה הזאת", הוא אמר והרגשתי איך העצבים מתחילים לחלחל לי בגוף. לא יודע מה עובר עליי. "כן", עניתי בנוקשות. "אבא שלי אמר שממחר אתם תעברו לדירה שלי", יופי, לא אצטרך יותר לישון על הספה כמו מניאק. "תודה אחי", הוא צחק קלות והנהן בראשו.

יניר חנה את הרכב מחוץ למועדון. יצאנו ממנו והתקדמנו לכניסה. הסלקטור ראה אותנו וסימן עם היד שנתקדם לעברו. עברנו את כל האנשים והסלקטור הכניס אותנו בלי בדיקה. יודע כבר מי אנחנו. יניר התקדם לכיוון השולחן שבו ישבו כל החברים שלו וכמה בנות זונות, לבושות בשמלמלות קצרצרות שלא נתנו מקום לדימיון. כמעט כל האיברים שלהן היו חשופים לנגד עיניי כל האנשים כאן וגרמו לחלק גדול מכאן להזיל עליהן ריר. התיישבתי על אחד הכיסאות אחרי שאמרתי לכולם שלום. נשענתי על גב הכיסא ברגליים מפוסקות וידיים משולבות מאחוריי עורפי. כל הבנות החלו לסרוק אותי במבטן התאוותני. אחת מהן קמה ממקומה. היא לבשה שמלה בצבע אדום זועק שהדליק לי את כל הגוף. אני מת על הצבע הזה. הרגליה החשופות והארוכות החלו לצעוד לכיווני. היא התיישבה על ידי והניחה את ידה על רגלי. החלה להתקדם לכיוון איברי. הדליקה אותי לגמרי. גרמה לי להתחרמן רק מהעיניים הגדולות והירוקות שלה. שיערה הבלונדיני והארוך נגע בפניי כשהתקרבה ללחוש משהו באוזני. "אני רוצה להרגיש אותך", היא אמרה וידה נגעה באיברי שנעמד דום לכבודה. זונה, בדיוק כמו שאני אוהב. קירבתי את פי לאוזנה, היא החלה להתנשם מהנוכחות החזקה שלי. "את תרגישי אותי חזק", לחשתי לה בחזרה והיא נשכה את שפתיה התחתונות. הבטתי בה עם המבט שתמיד מצליח להפיל ברשת את כל הבנות מסביבי וידה כבר מחצה את איברי, הרגשתי אותו מתפוצץ, רוצה לצאת ולחדור אל תוכה בחוזקה. יניר הגיש לי כוס עם וודקה מעורבבת עם חמוציות. שתיתי אותה תוך שלוש דקות. אחרי כמה כוסות כאלה כבר הרגשתי מצב רוח לפרק את מוניקה. שם של שחקנית פורנו. היא גם נראית אחת כזאת. לדפוק ולזרוק. אבל לדפוק חזק. היא דורשת את זה.

***

אני ומוניקה נכנסנו הביתה. היא החלה לצחוק בקולי קולות. הייתי שיכור מידי כדי לעצור אותה. היא הורידה את העקבים שלה ואני התיישבתי על הספה. היא התקרבה אליי בחושניות והתיישבה עליי עם רגליים מפוסקות. אחח כמה שהיא סקסית. התחלתי ללטף את שיערה ולהביט בעיניה הירוקות. "אתה כזה סקסי אידור, תפשיט אותי", היא לחשה באוזני והטריפה כל חלק בגוף שלי. "את מטריפה אותי ברית", אמרתי לה בחזרה ופתאום היא הפסיקה לזוז. היא הביטה בי במבט לא מובן… "איך קראת לי?"