באת ושינית את כל החוקים עונה 2 פרק 5

לפתע הרגשתי מסוחררת, מבולבלת, תוהה לעצמי מי יכול לשלוח לי דבר כזה?
כל מה שכתוב כאן מעיד על אידור, אבל הוא מת. אני הייתי בלוויה שלו, לא היו אנשים, רק אני הייתי שם.
זה היה כל כך עצוב שלא היה אדם שבא להביע ניחומים, שאף אחד לא בא להתאבל עליו.

כאב לי שככה הוא סיים את חייו, לבד.

רציתי כל כך להאמין שזה הוא, שהוא חיי ושזה הוא זה ששלח לי את זה, מצידי שיכעס עליי שישנא אותי אבל הייתי כל כך צמאה אליו.
כל כך נואשת לראות את פניו שוב, לראות שוב את הפנים שהשאירו אצלי חותם לתמיד.
להריח את ריח גופו המשכר, כל כך רציתי אותו, כמו בכל יום שגופי זועק לו.
הנחתי את המכתב בצד ולא נתתי לזה לבלבל אותי יותר מידי, יכול להיות שזה אלירן שהחליט להתנקם בי על אתמול. כן, זה הוא.

המשכתי בבישולים שלי ולא נתתי לזה להפריע לי יותר מידי.
***

אני ודנה ישבנו בבית קפה, מתחת לבית שלי.
דנה היא חברה עוד מימי התיכון, היא הייתה אחת מהחברות הטובות שהיו לי, היא ידעה עלי כל פרט שאחרים חוץ מאידור לא ידעו עליי.
פגשתי אותה בבית הספר של שוהם, הבת שלה לומדת שנה.
זה היה כל כך מרגש, החזיר אותי לתקופה היפה בחיי, לתקופה שהייתי משלמת את כל הכסף שבעולם כדי לחזור אפילו בשביל יום.
"וואי את לא השתנית בכלל." היא הביטה בי בפליאה, צחקקתי קלות ולגמתי מהקפה שלי.
"כנ"ל לגביך." החמאתי בחזרה והיא חייכה חיוך קטן.
"אני באמת מתגעגעת לתקופה של התיכון, אני את ואידור.
היינו שלישיה ממש מנצחת." היא אמרה והבעת פניה נהפכה למעט עצובה.
גם אני עצובה, עצובה מאיך שהחיים של כולנו התגלגלו.
היא עדיין לא יודעת מה עברתי עם אידור אחאי חמש שנים של נתק.
היא עדיין לא יודעת את הזוועה הכי טובה שעברתי בחיים העלובים שהיו לי.
לפני שנחטפתי, סבלתי.
אבי רונן, התהפך, החליט שהוא רוצה להקים לעצמו משפחה חדשה, מסוכנת ומאיימת.
אלירן היה אחד מהמשפחה הזאת, ככה הכרתי אותו.
סבלתי בתקופה הזאת, כל כל סבלתי שהחטיפה הייתה התקופה הכי מרגשת שעברתי בחמש שנים האלה שהיו ללא אידור.
פתאום לחזור לחייו, לאידור שונה ומאיים, לאידור הרוצח, זה שאין לו רחמים לאף אדם לאף קורבן שהצטרך לסיים את חייו.
פתאום להגיע לחייו ולשנות את כל החוקים שאליהם היה רגיל.
להחזיר את הרגש שהקפיא לתקופה ארוכה, כאילו חיכה לרגע אחד שיבוא ויפשיר את כל מה שניסה להדחיק כל השנים אצל אילני.
לחזור לאהוב את הבן אדם שבעצם תמיד אהבתי ולא שכחתי אף לא לרגע.
זה היה מרגש, זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי אחרי שוהם.
"כן, זאת הייתה תקופה ממש טובה." הסכמתי איתה והימים המשוגעים שעברנו ביחד חזרו אלי וזכרתי כל פרט כאילו הכל קרה אתמול.
"מה איתו?שמעת עליו מאז שהוא נעלם ונהפך לדבר הכי מבוקש בארץ?" היא שאלה והלב שלי החל לפעום בעוצמה מטורפת והדמעות איימו לרדת.
כל ההרגשה של הנוסטלגיה ועכשיו לדבר על אידור איתה…העציב אותי.
"לא." עניתי בקור ולגמתי מהקפה שלי שוב, מתפללת בתוכי להשם שלא תמשיך עם השאלות המעיקות האלה.
"אוקיי." היא כנראה הבינה, הבינה שזה אולי קשה לי לדבר עליו, על הנטישה שלו ועל כל הדברים שהיא בכלל לא יודעת וגם לא תעלה בראשה.
הייתה שתיקה, מתח באוויר אחרי כל הדיבורים על העבר.
אולי זה לא תמיד טוב לדבר על העבר שערנו.
לא תמיד זה טוב.
הסטתי את מבטי לעבר הבחור שנתיישב הרגע אל מולי.
דמותו הייתה כל כך מאיימת, הלבוש העברייני שלו, המבט והתנועות.
הישיבה שלו של מלך העולם והכבוד שכל המלצרים עשו לו.
אני פתאום מתחילה להבין איך אני מזהה פושעים ממרחק נגיעה.
מריחה אותם מקרוב או מרחוק.
החזות שלו הזכירה לי את אידור, גם העיניים השחורות שלו, השיער השחור והמבולגן.
הגוף הגדול והמקועקע.
הכל הו הזכיר את אידור.
לא הצלחתי להסיר את העיניים הירוקות שלי מהעיניים השחורות שלא פסקו לחדור לתוכי.
הוא הביט בי במבט מוזר, כל כך מתגרה שאפילו ממש משך אותי אליו.
"אני שנייה הולכת לשירותים." אמרתי לדנה וקמתי מהכיסא וברחתי הכי מהר שיכולתי.
הרגשתי חנוקה.
רציתי לבכות, לפרוק את המטען שאני סוחבת איתי כבר שנים ארוכות.
הכל הו הזכיר לי אותו, הרגשתי שיכולתי להתמסר אליו מבלי לחשוב פעמיים.
הגעגועים לאידור כל כך מייגעים, כל כך מורטי עצבים.
אני נואשת לגבר כמו אידור.
שטפתי את פניי, הבטתי על עצמי מבעד למראה ונשמתי עמוק עמוק.
ניסיתי לחזור לעצמי.
הדלת נפתחה לפתע, הבחור הזה נכנס אל תוך השירותים.
הוא סגר מאחוריו את הדלת ונשען עליה, הביט בי במבט קצת שובבי, מן מבט מתגרה.
הוא שילב את ידיו השריריות והמקועקעות והבטתי על כל תזוזה שלו.
"ברית." הוא קרא בשמי, גמעתי את רוקי וניסיתי לפצות את פי, אבל הוא יותר מידי מפחיד אותי.
הוא מכיר אותי, אני לא מכירה אותו.
יש כאן משהו מעבר, מה הוא רוצה ממני?

בנותתת וואוו אני כל כך מודה לכן על התגובות ו דירוגים אני ממש מודה לכן מעריכה ואוהבת הכי הכי שבעולם!!!!
אתן לא מבינות כמה שימחתן אותי ואמה ריגשתן כי זה באמת אבל באמת לא מובן מאליו!!!
אשמח לדעת מי אתן חושבות שזה הבחור הזה.
אשמח גם לחוות דעת על הפרק עצמו:)
ו