באמת יש דבר כזה אהבה? פרק 3 ♥

מהפרק הקודם:
את הראשונה שיודעת, זה חשוב לי כי את יודעת…. אני בחיים לא ישכח אותך " הוא אמר, הייתי בשוק קפאתי במקום…הוא אמר עוזב?
פתאום שמעתי רעש , "אופס…" מילמלה דנה והיא ומאי הסתכלו עלינו,

"אז..אתה כבר עוזב עוד שבועיים.." מילמלתי מועקה עמדה לי בגרון, רציתי להוציא את זה..להוציא שאני מאוהבת בו שלא ילך, שלא ישאיר אותי פה ויעזוב עוד שנייה בכיתי לו בפנים…לא אני יתאפק. "הממ תהנה" חייכתי אליו חיוך מזוייף, התעלמתי מדנה ומאי שעמדו שם בשוק, "והו תודה " הוא חייך וחיבק אותי, דמעה ירדה לי על כתפו, עצרתי את השאר לא לרדת, לא להישבר…
"אז.." הוא התחיל להגיד, "כיף לך" אמרתי לו, "כן אני ממש שמח עם זה והכול למרות שכל מה שאני עוזב מאחור.." "אל תחשוב על זה..תהנה תכיר…חברים חדשים" אמרתי ואיך שאמרתי את זה ידעתי..ידעתי שזהו אני צריכה להתקדם הלאה, הוא בטח יכיר שם גם בנות..ואני לא יראה אותו לזמן הקרוב, "תהיי איתי בקשר כל הזמן את יודעת את זה נכון ?" "ברור כן…" אמרתי בעצב, הוא הלך אחרי שאמר שלום גם לדנה ומאי, ישבתי על הספא שבורה, "ויקיי…" דנה ומאי התיישבו לידי וחיבקו אותי חזק, "הוא עוזב…בסדר הוא יהנה ו.." נעצרתי הדמעות ירדו מעייני, בכיתי..בכיתי הרבה…
קמתי עיניי היו נפוחות מדמעות, הסתכלתי סביבי היה כבר ערב שעה שבע וחצי, יצאתי לסלון, מאי ודנה ישבו שם רואות טלווזיה, "היי" אמרתי להם והלכתי למטבח הוצאתי שתייה, "היי הנסיכה התעוררה" הם צחקו, "חחח אני בסדר עכשיו, ניראה לי…צריך לאכול.." אמרתי ופתחתי את המקרר, הם באו לידי וחיפשנו, "אמא אמרה שהיא השאירה אוכל…"
"מי בעד להזמין פיצה?" שאלה מאי, ואני ודנה הצבענו וצחקנו, הזמנו פיצה, וחיכנו שתבוא, "תתפללו שהשליח יהיה חתיך…" אמרה דנה, "הוא יהיה יש לי הרגשה…." "ייאלה בואו …" אמרה מאי והושיבה אותנו על השטיח בסלון, היא הביאה בקבוק ריק, "אמת או חובה…" "או המשחק האהוב עליי" אמרה דנה, אני התעצבתי קצת…נזכרתי איך הכרתי את גייק…כן ככה במשחק הזה .
שיחקנו היה מטורף וממש כיף, זה ממש העביר לי את הזמן ואת המחשבות על גייק , "הממ חובה עלייך…" מאי חשבה על חובה בשבילי, ובדיוק מישהו דפק בדלת…
"זה השליח!" הכריזה דנה, "לפתוח לשליח את הדלת ולנשק אותו…הממ בשפתיים חמודה" אמרה מאי, "מה !? צרחתי עלייה, "לא מה ניראה לך אמאלה!" צווחתי, "חובה זה חובה…"
"אוח איתכם!" אמרתי בכעס ,פתחתי את הדלת וישר בלי לראות מי זה אפילו נישקתי את הבן אדם, נשיקה ארוכה…לא רציתי להפסיק….הרגשתי משיכה כל כך לבן אדם הזה. אמאלה השפתיים האלה שלו, עצרתי הסתכלתי על עיניו והוא עליי מופתע, מבולבל והכול ביחד, טוב לא כל יום אתה דופק בדלת ומישהי פותחת ומנשקת אותך…ואם יש לו חברה שיט…הוא היה ממש חתיך גבוה כזה, עם שיער שחור קוצים כאלה ועיינים כחולות מדהימות שגרמו לי להתאהב בו במבט ראשון, שריריו בלטו מבעד לגופייה הלבנה שלבש, ופשוט..והו.
"איפה הפיצה..?" שאלתי, דנה ומאי הבחינו במתחרש מאחוריי, "פיצה?" התבלבל הבחור, "הממ אתה לא השליח ?" "שליח..? אני?.." הוא אמר עדיין בשוק, "או או…" אמרו דנה ומאי מאחורה,
"רגע…אז מי אתה?"