אחד הלך והשני בא #3

פרק 3:)
 

"ג'יני" שמעתי את סטלה קוראת לי אבל הייתי עייפה ופשוט המשכתי לשכב והעמדתי פנים שאני ישנה
"ג'יני" היא שוב אמרה
"ממממ…"
"ג'יני!
עכשיו כבר הייתי חייבת להתעורר אז פתחתי עניים והתיישבתי . 
"איך תוכלי לחיות עם עצמך בידיעה שהערת אותי בשביל ללכת למקום האחרון שאני רוצה ללכת אליו בעולם….?"
"ממש מצחיק" היא ענתה לי "תתכונני את צריכה ללכת לבית הספר"
היא יצאה ואני קפצתי על הרצפה וניגשתי לארון, הוצאתי ממנו ג'ינס ארוך וחולצת בית ספר אחת שסטלה בטוב ליבה החליטה לקנות לי.
הסתרקתי, צחצחתי שיניים ואז ניגשתי לתיק המרופט השחור שלי עם הכוכבים הוורודים ודחפתי אליו מחברת וקלמר.
חטפתי את הipod שלי כמובן שיהיה לי מה לעשות בדרך. 
נכנסתי למטבח ולקחתי שקית שוקו מהמקרר ,אמרתי לסטלה "ביי"
והיא אמרה לי "בהצלחה" 
יצאתי החוצה. הלכתי בדרך שסטלה אמרה לי ללכת בה בישביל להגיע לבית הספר.
שתיתי את השוקו והקשבתי למוזיקה.
בסוף הגעתי- זה היה בניין די יפה שמלפניו הייתה מדשאה גדולה עם שביל באמצע שהגיע עד לדלת הראשית של הבית ספר.
לפני הדלת הכפולה הגדולה היו שלוש מדרגות שיש ארוכות.
נכנסתי לתוך בית הספר וראיתי שלט על דלת שהיה כתוב עליו "מזכירות".
נכנסתי לתוך המזכירות. מאחורי דלפק מעץ ישבה מזכירה רזה עם משקפיים מלבניים.
ניגשתי לדלפק אבל היא לא הרימה את המבט מהניירות שהיא התעסקה איתם אז אמרתי "סליחה"
היא הסתכלה עלי חייכה ואמרה "כן , חמודה"
"אני ג'יני סמית' "
"אה כן, חכי שנייה" היא חיטטה לרגע במגירה שבשולחן שלה והוציאה כמה דפים "זאת מערכת השעות שלך וכתוב לך פה איפה כל כיתה ובאיזה קומה…"
"או.קי, תודה.."
יצאתי מהמזכירות והלכתי לכיתת הספרות שהייתה בקומה השנייה מצד ימין.
נכנסתי ובהתחלה המורה לא שמה לב אליי אז חיכיתי בכניסה, ואז היא הסתובבה ואמרה "הו, את בטח ג'יני"
הנהנתי והיא אמרה "את יכולה לשבת שם" היא הצביעה על שולחן אחד בשורה האחרונה בצד שמאל.
הלכתי מהר לשולחן שהיא הצביעה עליו והתיישבתי ליד ילדה עם שיער בלונדיני ועניים חומות.
היא חייכה אלי ואמרה "היי, קוראים לי אדריאנה"
"היי" לא הייתי צריכה להגיד לה איך קוראים לי כי המורה כבר אמרה…
למורה קראו גברת פארקר לפי השלט שהיה מונח לה על השולחן.
"היא מורה טובה?" שאלתי את אדריאנה
"כן, היא אחת המורות שכולם אוהבים, אבל יש מורים ממש מעצבנים כמו אדון ג'ונסון, הוא בן איזה מאה והוא לא שומע שום דבר ממה שאומרים לו, אה והוא גם יורק אז תשבי בשורות האחרונות בשיעורים שלו…"
"מה הוא מלמד?" שאלתי כדי לזכור לשבת שורות אחרונות באותו שיעור
"היסטוריה" היא חייכה אלי ועברה להסתכל על גברת פארקר וכך גם אני עשיתי.
למדנו משהו משעמם על שייקספיר ובדיוק ברגע שחשבתי שאני עומדת להירדם צלצל הפעמון בקול זוועתי של מין חריקה כזאת והקפיץ אותי בכיסא.
"מתרגלים לזה…" אדריאנה אמרה לי בקול משועשע.
ואז היא שאלה "רוצה ללכת ביחד ביחד לשיעור מתמטיקה "
"סבבה" אמרתי לה והלכנו.
עלינו שתי קומות לכיתת המתמטיקה ובדרך שמתי לב שמלא ילדים מסתכלים עליי במן מבטים בוחנים כאלה. 
אחרי שיעור מתמטיקה הלכתי לקפיטריה עם אדריאנה. היא הובילה אותי לשולחן שלידו ישבו החברים שלה.
ישבו שם שלושה בנים ועוד שתי בנות.
התיישבנו אז היא אמרה להם "זאת ג'יני –היא חדשה"
היא הצביעה על בת אחת עם שיער שחור ארוך ועיניים כחולות ואמרה "זאת אנג'לה…" אנג'לה חייכה אלי ואמרה "היי"
היא הצביעה על הבת השנייה עם שיער חום מתולתל ואמרה "זאת דניס.." היא רק עשתה לעברי תנועת נפנוף קצרה
אחר כך היא הצביעה לכיוון הבנים ואמרה "זה ג'ו" בן עם שיער בלונדיני כהה ועניים אפורות כאלו חייך אלי.
"זה בן.." בן עם שיער שחור קצוץ ועניים כהות אמר לי "היי"
ובסוף היא הצביעה על מישהו שכבר הכרתי ואמרה "זה דן…"
"היי!" הוא אמר לי "מה קורה?, איך עד עכשיו?"
"בסדר…" חייכתי אליו
"אתם מכירים?" אדריאנה הפנתה את השאלה אל דן והוא ענה לה "כן מכרתי לאייס קפה אתמול ודיברנו.." 
בסוף הלימודים אדריאנה ואנג'לה הזמינו אותי לבוא לראות איתן סרט מחר בערב בבית של דניס.
אמרתי להן שאני אבוא וקבעתי ללכת עם אנג'לה כי לא היה לי מושג איפה הבית של דניס.