אחותי ואני!!

נכנסתי לבית החולים ופניתי לקבלה "שלום איפה מחלקת יולדות?" הפקידה הרימה את ראשה מהמחשב "פנייה ראשונה משמאל יש מדרגות תעלי עוד קומה שם מחלקת יולדות" ההיתי לחוצה כל כך כפות ידי מזיעות "תודה" אמרתי בנשימה עצורה והתחלתי לרוץ לכיוון המדרגות עליתי ופניתי לפקידת הקבלה במחלקת היולדות " שלום אני מחפשת את היולדת קרן שאולי את יכולה להגיד לי היכן היא נמצאת?"
הפקידה הביטה בי במבט מוזר "אתן מאוד דומות את אחותה?" חייכתי עליה "כן " היא חייכה "בהמשך המסדרון חדר ארבע מאות חמישים ושש" "תודה" אמרתי והמשכתי לרוץ הגעתי לשם וראיתי את יואב בעלה של אחותי יושב בצד "שלי" הוא קפץ מהכיסאות הכחולים של בית-החולים "אני שמח שבאת אני פשוט לא יכול לשבת כאן אני חייב לדעת מה קורה?" חיבקתי אותו "למה אתה לא בפנים?" ישבתי על הכיסא "אמא שלי שם " הבנתי שהוא מפחד יואב תמיד היה יותר פחדן מתמיר ,יואב ותמיר היו חברים שלי ושל שלי עוד מאז שאני זוכרת את עצמי יואב ושלי היום חברים עוד מכיתה ג' היו עושים שיעורים ביחד משחקים ביחד למדו ביחד למבחנים אפילו צו ראשון הם הלכו לעשות ביחד הם מה שנקרא נולדו להיות זוג , ההורים שלנו שהיו חברים מאוד קרובים תמיד תמכו בהם הם היו מאושרים מזה הם הסכימו להם לישון אחד אצל השני לצאת לחופשה ביחד בגיל שבעה-עשרה לבד בלי חברים ,אני תמיד קנאתי בשלי מגיל קטן הייתה בייננו תחרות זה התחיל בבובות בגיל שלוש ונגמר במכות עד גיל ממש מאוחר תמיד רדפתי אחריה ואחרי יואב בניסיון מתמיד להציק להם.
מעבר לכך ההייתי מתבגרת לא פשוטה עשיתי המון בעיות להורים שלי לעומת שלי שהייתה ממש ילדה למופת ,יום אחד ההורים שלי נסעו עם חברים ביניהם גם ההורים של יואב ותמיר לחופשה של שבוע והשאירו את שלי ויואב לשמור עליי ועל תמיר אני ממש כעסתי "למה מה אני בת שש אני כבר ילדה גדולה בת שמונה-עשרה עוד שבוע למה היא צריכה לשמור עליי?"צעקתי כל כך חזק שנראה לי שכל השכונה שמעה ההורים שלי יצאו לחופשה בפנים עצובות אבל לי לא היה אכפת אותו יום רציתי רק להתנקם.
החלטתי לעשות את זה ביום האחרון לחופשה ,התנהגתי כל הימים כילדה למופת עד כדי כך ששלי תאמין שהשתנתי בישלתי ארוחות צהריים ששלי חזרה מבית-הספר ארוחות בוקר שהיא קמה ניקית את הבית ,לא שמתי רגליים על הספה,ילדה מותק מה שנקרא אז הגיע היום האחרון שלי ויואב ישבו בסלון וראו טלוויזיה הגשתי להם מיץ כרגיל ,אבל מה שהם לא ידעו זה שבתוך המיץ שמתי סם חשק חיכיתי שהכול ישפיע ובדיוק בשמונה צלצול בדלת האורחים הגיעו כן הזמנתי את כל בית-הספר לבוא ולצפות במחזה,הפעלתי מוזיקה בלונים חושך ויצאתי מהבית כשחזרתי ההורים שלי כבר היו במקלחת עם שלי ויואב כבר לא היה שם.
כמובן שהסיפור נתגלה אחרי ששלי ויואב היו קצת יותר שפועים,היו צעקות נזיפות ועונשים.
אחרי חודש בערך שכל המים שקטו יצאתי לקניון עם חברות ושם פגשתי את תמיר אח של יואב "היי קרן השובבה מה שלומך?" אני לא ממש אהבתי אותו אחרי שבגיל עשר הוא הוריד לי את החצאית מול כל האורחים במסיבת חצר של ההורים שלי "תמיר איזה מבאס לפגוש אותך כאן" הוא צחק וזה יותר עצבן אותי "מה את עדיין לא סולחת לי מגיל עשר?,את יודעת זה לא היה כזה נורא לאומת מה שאת מסוגלת לעשות" לי ממש לא היה חשק להחזיר לו תשובה והמשכתי ללכת "רגע רגע קרן רק שאלה למה כל כך מפריע לך שיואב יוצא עם שלי,מה את אוהבת אותו בסתר?" הסתכלתי עליו במבט שונא והרגשתי את פניי מסמיקות "אז את כן אוהבת אותו ידעתי הייתה לי הרגשה שאת לא סתם מנסה לשבש במערכת שדופקת כמו שעון" עכשיו ממש התעצבנתי כבר "טוב המחשבות שלך והמסקנות שעליהן אתה מגיע ממש לא מעניינות אותי אני הולכת שלום" הוא החזיק אותי ביד ואותו רגע הרגשתי כאילו השטן מחזיק לי ביד מין הרגשה מוזרה כזו נרתעתי "מה את מפחדת אני לא יעשה לך כלום נראה לי שהיה דיי קשה להוריד ממך את המכנס ג'ינס הזה" "חצוף" רציתי לסטור לו אבל הוא שוב החזיק לי ביד ושוב הרגשתי מוזר "תקשיבי קרן אני לא יודע מה יש לך נגדי אני רוצה לעזור לך אני רוצה לעזור לך לשכוח מהזוג הנחמד"
עכשיו כבר לא כעסתי אבל כן נכנסתי לשוק "מה אתה רוצה לעזור לי ?למה?ולמה שתרצה להפריד בין שלי ליואב?" הוא שיחרר לי את היד ואני הרגשתי הקלה "מה זה לא ברור?" הוא אמר מופתע הרגשתי שאני חייבת לשבת "לא תאמת שזה ממש לא ברור לי אם כבר המניע שלי שאתה כבר יודע אותו אבל לך אין שום דבר" הוא צחק "אז את מודה" הסתכלתי עליו ולא הבנתי "מודה במה?"הוא חייך חיוך זדוני "שאת אוהבת את יואב" הרגשתי שנפלתי לתוך מלכודת "למה שאני יגיד לך" תמיר הסתובב סביבי "תגידי תודי בזה תאמרי בקול אני אוהבת את יואב שאולי" ההייתי עצבנית הרגשתי אייך כפות הידיים שלי מזיעות "בסדר בסדר אני מודה אני אוהבת את יואב" הרגשתי הקלה הסוד הזה נשאר איתי לבד כבר מגיל 12 הוא שוב גחך "טוב יפה אז אחי זכה גם בך וגם באחותך" הרגשתי שכל הקלפים אצלו אבל אז נזכרתי שגם אני יכולה להשיג אחד "עכשיו אתה מה המניע שלך?"
תמיר עמד זקוף "אני יש לי מניע סודי" התעצבנתי אייך הוא מאז עוד אחרי שאני סיפרתי לו את הסיבה שלי "מה מניע סודי? אני סיפרתי לך את הסוד הכי גדול שלי" הוא חייך את החיוך שלו עם השיניים הלבנות "או קיי אני יספר לך אבל בתנאי שתבטיחי לי משהו " נשמתי אויר "מה?" הוא שוב חייך בשיניים צחורות "נשיקה" חייכתי "מה אתה רוצה נשיקה ? אין לך בושה?"עכשיו ההייתי יותר עצבנית "לא " לא ידעתי מה לעשות ממש סקרן אותי מה המניע שלו "בסדר נשיקה אחת" הרגשתי טיפשה מה פתאום אני נותנת לו לנצל אותי ככה אז שהיה לו סיבה אותי זה לא מעניין ראיתי אייך הוא מתקרב לאט וישר צעקתי "לא. התחרטתי אני לא נותנת לך נשיקה שהיה לך מניע ,אותי זה לא מעניין"
ראיתי אייך הוא מתרחק וחושב ידעתי שאין לו מה להגיד לי "טוב אנחנו עוד נראה אם לא תבקשי בהמשך לדעת מה המניע שלי" הרגשתי חזקה אז שתהיה לו את הסיבה הכי מעניינת בעולם אותי זה לא מעניין "טוב אז אייך אתה מתכנן להפריד בין שלי ליואב?"רציתי להיות עניינית כדי שאני לא יחשוב על הסיבה שלו יותר מידי עכשיו הוא ישב לידי בספסל "תאמת שיש לי רעיון כללי אבל אם אנחנו שניים הוא היה יותר מוצלח" לא רציתי לשבת לידו זה עשה אותי יותר מתוחה נזכרתי אייך יום אחד שההינו ממש קטנים ההורים שלנו עשו לנו בריכה בחצר ישבנו ארבעת הילדים בבריכה ועשינו מלחמת מים נזכרתי אייך שלי ויואב התיזו עליי מים כל כך חזק נפלתי והחלקתי לבריכה לא הצלחתי להתגבר עליהם פתאום הרגשתי חזקה יותר לא ממש הצלחתי לראות בגלל המים אבל בסוף הבנתי שתמיר מחזיק ליואב את הידיים ואני נלחמת רק נגד שירלי,זה גרם לי לחשוב אולי גם עכשיו אני צריכה לסמוך על תמיר,תמיר בן אדם מאוד חזק הוא עובד תמיד על השרירים בחדר כושר כבר מגיל שלוש עשרה אמא שלו החליטה שהוא שמן מידי אז מתנה לבר מצווה הם רשמו אותו לחדר-כושר כדי להפוך את השומן לשרירים תאמת שממש הצליח לו זה לא שהוא מכוער ההפך הוא ממש לא יש לו שיער שטני ועיניים ירוקות לאומת יואב שיש לו שיער שחור ועיניים כחולות בתור אחים הם ממש לא דומים אחד לשני יואב ממש גבוה הוא גם תמיד היה בנבחרת הכדורסל הוא קצת רזה מידי , "אתה מעוניין להגיד לי מה הרעיון הוא שגם לזה אתה רוצה לנצל אותי אולי אתה רוצה שאני ישכב איתך?" תמיר חייך למרות שהחיוך שלו היה יפה הוא עדיין עצבן אותי "תאמת לא חשבתי על זה אולי נשאיר את זה לפעם הבאה,וכן אני דווקא רוצה לספר לך את הרעיון שלי אני יודע שזה קצת יזעזע אותך אבל את יודעת שאני אוהב להפתיע אנשים טוב אז כהה מה שמתוכנן זה שאני ואת נתחתן" אפשר לומר שלמרות שאני מכירה את השטויות של תמיר עדיין הרגשתי "אנחנו מה?אתה מדבר ברצינות להתחתן אני רק בת שמונה-עשרה ואתה רק בן תשע-עשרה ממה אתה רוצה לחיות בכלל ואייך בדיוק זה יעזור?" הוא קם מהספסל "את זה תשאירי לי את עוד תראי אייך זה יעזור ביי" ראיתי אותו הולך וחשבתי לעמי מה עשיתי לאן הכנסתי את עצמי "קרן שעות אנחנו מחפשות אותך איפה ההיית?" קמתי וראיתי את חברות שלי קוראות לי מאיזה חנות "אני ישבתי פה" הם חיכו לעצמן "אנחנו ראינו אותך עם תמיר שאולי מה יש לך איתו?" אני לא ידעתי מה להגיד לספר כדי שזה ישמע אמיתי או לשקר "כלום סתם דיברנו" ראיתי את חברתי יפעת מסמיקה "יש מצב את מסדרת לי איתו משהו"