את

אני כותבת לך, לדמות המקסימה שאיתה אני חולקת את הבית שלי, וזו שאני ניזכרת בה גם כשאני באה לפתוח את הבית שלנו דרך הצרור מפתחות שמזכיר לי כמה שהחיוך שלך מושלם, לך אני כותבת , זו שמשכה את הלב שלי אליה , ולא מרפה מלהתרוצץ לי במחשבות.
זו שאהבה נפשי, זו שניתנה לי הזכות להעניק לה אהבה, זו שהבטחתי לעצמי שאשמור עליה מכל משמר, זו שנילחמה , שלא ויתרה בעד שום הון שבעולם על אהבת כימיה שכזו, אה, וכמובן זו שמעריכה , זו שלא מתייאשת , זו ששואפת להגשים את החלומות הכי גדולים בחיים של שנינו ללא ספק בתוך ההגדרה של ה׳ביחד׳ .
זו עם הנפש הרומנטיקנית הלא צפויה, זו שמקבלת כמעט כל דבר באהבה, זו שנותנת לטוב לב שבה לפרוץ גדרות, זו שלא מוותרת על גבולות ההיגיון, זו שלא טועה באף רגשות אשם, זו עם המידת הענווה והתמימות הטהורה שבה, אז לך אני כותבת , בשביל ולו במעט להמחיש לך כמה הרגש והחיבור החזק הזה מושרש בתוכי.
את , עם ההבנה הניבזית והכוח להמשיך בלי לרמוס אנשים מסביבך, את, שבדיוק להפך , זו שמתיידדת, לומדת, ומלמדת אנשים בדרכך, זו שלומדת מכל נגע שנגעה בו במה שהספיקה לעבור בחיים, את , שידעת מההתחלה מה את באמת שווה..
ואל תידאגי , לא שכחתי לציין שממך אני לומדת להיות אני ולא להשתפנק שבא לי, אני גם לא אומרת שזה לא מציק לפעמים, אבל זה בסדר את כבר יודעת איך להתנהל איתי.
אז כן , את , יש לי עניין לא סגור איתך , בא לך סוף סוף לתת לי תשובה איך לעזעאל אני אוהבת אותך ככה?!?!