את כל מה שיש לי הקדמה

—————-נקודת המבט של גל ——————
היוש….
קוראים לי גל כהן.
אני בת 15 וחצי.
אני אוהבת לשיר לרקוד לצייר (אני מוכשרת בכל אלה לפחות מקווה שאני מוכשרת.) ועוד מלא דברים.
אני תלמידה מצטיינת
אני ממש חנונית אין לי שום חבר בכיתה שלי, אבל מה לעשות החיים חחייבים להמשיך נכון?
יש לי שיער שתני גלי וממש ארוך (רציני הוא מגיע עד הרצפה) עיינים שחורות וכהות כמו הלילה. (אני אוהבת להגיד את זה שחור כמו הלילה) אני ממש לבנה, אני בגובה ממוצע (אפשר להגיד מושלם לנשיקות). ואני רזה (למרות שאני אוכלת הרבה)
אני תמימה
טובת לב. בגלל זה קשה לי הגיד לא לאנשים.
ממש לא צנועה. אני מתה על עצמי, אבל לפעמים אני בוכה בלילות אני לבד. אני מרגישה שרק אני אוהבת אותי וזהו. וקשה לי לאהוב את עצמי ככה.
אני סלחנית.
אני ילדה מתלהבת, אפשר להגיד גם משוגעת.
לא אכפת לי להביך את עצמי. אני יכולה לצעוק באמצע הרחוב שמיליון אנשים יסתכלו עליי ופשוט לא יהיה לי אכפת. אם זה מעצבן אותכם שימו אטמי אוזניים סגרו ת'חלון או משהו מה זה בעיה שלי?
אם מישהו לא אוהב אותי או לא רוצה להיות לידי, אני לא אתקרב אליו גם אם הוא יתחנן. אני לא אהיה ליד אנשים שבלב לא באמת רוצים שאני אהיה לא משנה כמה חשוב זה בשבילם או בשבילי.
אני יכולה לפעמים להיות לחוצה מידי ולפעמים אני רגועה מידי.
טוב, אז זו אני (זו רק הגרסה המקוצרת יש עוד הרבה דברים.) אבל אם אני אתחיל לספר עכשיא אתם תירדמו באמצע. או יש דבר אחד ששחכתי להוסיף והוא יהיה גורם חשוב במה שאני הולכת לספר לכם.אני הילדה הכי מגושמת ומפוזרת בכל העולם (הצלחתי לשכוח את התיק שלי בהסעה.)

——————— נקודת המבט של דניאל ———————
מה אתם רוצים מהחייים שלי?!