את חידה לא פתורה, גם לא לעצמך- פרק 6.

נקודת מבט של תבל.
\"הלל נו מה עכשיו תחרות?\" התלוננתי לו בדרך למשרד שלו.
\"תבל, זה לא אני מחליט, המנהלת בחרה להשתתף בתחרות הזאת\" הוא אמר והגביר את הקצב שלו.
\"ומחר על מה נתאמן?\" שאלתי. מחר זה יום האימונים לקראת התחרות.
\"כולם יתאמנו על הכל. על כדורגל, ריקוד ואומנות לחימה\" הוא אמר ופתח את הדלת של החדר שלו.
\"יפה שאתה טורק לי בפרצוף\" מלמלתי לעצמי וחזרתי לחדר.

\"מה יש לך את בבאסה?\" אסיף שאלה אותי וצחקה.
\"למי יש כוח להשתתף בתחרות המעפנה הזאת אחרי השבת המעייפת הזאת\" נאנחתי והכנסתי במבה לפה.
\"שבת מעייפת? ליאב לא בא אלייך עד לבית כדי לבדוק אם הגעתי בשלום\" היא צחקה.
\"אבל הוא גר באשקלון, איזה גנוב, הוא לא יכל להתקשר?\" צחקתי.
\"סיננתי אותו\" היא חייכה חיוך גאה.
\"קרמינלית ממש\" אמרתי בציניות ושתינו צחקנו.
\"טוב אני עייפה, לילה טוב תותי\" אסיף אמרה וכיבתה את האור.
\"תותי?\" שאלתי וצחקתי.
\"כן מעכשיו זה יהיה השם חיבה שלך\" אסיף צחקה.
\"אוקיי, לילה טוב אסי\" המצאתי לה גם שם חיבה ונרדמנו.

נקודת מבט של אריאל.
יצאתי מהמלתחות שמגבת קשורה לפלג גופי התחתון ופלג גופי העליון חשוף.
ניערתי את השיער בעזרת הידיים.
\"מה אתה חש? הבנו שיש לך קוביות!\" ליאב צחק.
\"אני אבחר להתעלם ממך\" צחקתי.
\"אה ככה? אז אני לא אגיד לך איך עברה עליי השבת בבת ים\" הוא אמר בחיוך והסתובב למראה.
רגע מה בת ים?! הוא גר באשקלון!
\"מה עשית אצל אסיף בבת ים?\" שאלתי.
\"אה עכשיו אתה לא מתעלם ממני?\" הוא שאל.
\"נו מה אתה ריגשי עכשיו?\" שאלתי.
\"כן, נעלבתי\" הוא עשה קול של עצוב ושם יד על הלב.
\"אייי ליאב ליאב\" נאנחתי ושמתי יד על הכתף שלו.

נקודת מבט של תבל.
קמתי בבוקר, אסיף עדיין ישנה.
הלכתי לשירותים, צחצחתי שיניים ושטפתי פנים.
לבשתי טייץ אדידס שחור וגופייה שחורה צמודה לבטן.
נעלי ספורט ועשיתי קוקו גבוה ומתוח. אם יש יום ספורט אז עד הסוף.
יצאתי לכיוון החדר אוכל.
מזי הטבחית כבר רגילה לשגעונות שלי בקשר לאוכל אז היא מכינה לי מנה אחרת.
לקחתי את הטוסט והסלט שלי והתיישבתי לאכול.
\"בוקר טוב לנסיכת השבת\" אריאל בא והתיישב איתי בשולחן.
\"היום יום ראשון\" אמרתי ביובש ונגסתי במלפפון.
\"אבל רק ביום שבת את נחמדה\" הוא חייך.
\"יופי\" חייכתי ובאתי לקום אבל הוא תפס לי את היד.
\"אז אפשר לקבל ברכת בוקר טוב\" הוא שאל בחיוך.
\"בטח\" חייכתי והוא התלהב.
\"אמן יהיה לך בוקר חרא\" אמרתי והוא הוריד את החיוך.
\"צפונבונית\" הוא מלמל ואני כבר התקדמתי לעבר היציאה.

נכנסתי לאולם הספורט.
הפעילות הראשונה הייתה ריקוד. גם הבנים וגם הבנות התכוננו ביחד למרות שרק הבנות רוקדות.
\"טוב, אז אני רוצה שכל אחד יגיד את השם שלו ויעשה תנועה שמאפיינת אותו\" המדריכה אמרה.
כמה משחקי היכרות אפשר לעשות פה?!
\"תבל\" אמרתי ועשיתי פלייה.
\"אסיף\" אסיף אמרה בביישנות וירדה לגשר.
\"אריאל\" הבהמה אמר ועשה פליק פלאק לאחור.
\"ליאב בטיטו אחותי\" ליאב חייך וניסה לרדת לשפגט והמכנס קצת נקרע לו.
\"כוסעמאק מאתיים שמונים שקל הלכו עכשיו לפח\" הוא התעצבן וכולנו צחקנו. אין על ליאב בעולם!
\"מה אתה בוכה אני אתפור לך את זה\" אסיף אמרה.
\"יא תודה חיים שלי אסיף\" הוא נישק אותה בלחי.
\"אני רק אזכור להשאיר את המחט בפנים כדי שידקור אותך בכל פעם מחדש\" היא חייכה חיוך שטני.
כולם צחקו. אסיף קורעת אותנו כל פעם מחדש כשהיא מייבשת את ליאב.
\"קקה של ילדה\" ליאב אמר.

אחרי הריקוד עברנו לכדורגל.
אני וליאב היינו באותה קבוצה ואסיף ואריאל היו ביחד בקבוצה.
התחלנו לשחק. לא ידעתי כל כך איך אז פשוט רדפתי אחרי ליאב.
\"מה יש לך?! מה את רודפת אחריי? לכי שמרי על השער!\" ליאב צעק.
\"אני גם רוצה להבקיע גולים\" נעמדתי בעצבים במגרש.
\"קודם תדעי איפה הכדור, אחרי זה דברי איתי\" ליאב צחק.
\"נו מתי המשחק גיהנום הזה יגמר?!\" צעקתי להלל.
\"עכשיו. בואו נעבור לאולם\" הוא אמר וכל הפנימייה הלכה אחריו בשיירה.
\"תותחית את תבל\" ליאב בא ושם עליי יד על הכתף.
\"ליאב אתה מסריח ברמות, תוריד את היד\" צחקתי.
\"אז.. מה עם אריאל?\" הוא שאל וחייך.
\"מפגר\" סיננתי ונכנסתי לאולם.

\"טוב, אז ככה, התחרות תהיה בזוגות. בן ובת. אם מתחרה אחד נופל שלוש פעמים- המתחרה השני מנצח. אני לא רוצה שיהיו מכות על רקע אישי, שלא יהיו בלאגנים, תתנהגו בהתאם. גם מחר וגם עכשיו\" הלל אמר.
\"סופי ואדם\" הלל קרא.
אדם דלוק על סופי אז זה היה ברור שהיא תנצח אותו.
\"אדם, התכוונתי שתילחמו אחד בשנייה, לא שתפיל את עצמך על המזרון ותתן לסופי לנצח\" הלל צחק.
\"הבאים בתור, נועה וגיא\" הוא אמר.
אחרי כמה סיבובים כבר התייאשתי. שמתי ראש על אסיף והעיניים שלי נעצמו מעצמן.
\"היפייפיה הנרדמת, תורך\" שמעתי את הקול של הלל. פקחתי עיניים.
\"עם מי אני?\" שאלתי. הוא הסתכל ברשימה.
\"עם אריאל זוארץ\" הוא אמר. יופי אלוהים, אתה ממש מת עליי.
נאנחתי וקמתי מהמקום בעזרת הידיים של הלל.
התחלנו בקרב.
\"אני אנצח אותך\" אמרתי לאריאל.
\"היית מתה\" הוא צחק.
אחרי כמה נפילות מצידי, אריאל ריחם עליי ונתן לי קצת להפיל אותו.
ואז משום מקום, אריאל הפיל אותי על המזרן. הסתכלתי עליו בשוק. לא מהנפילה מזה שהוא כל כך קרוב וכל כך מושך.
הוא היה מעליי \"ניצחתי אותך\" הוא לחש בחיוך.
הרגשתי את הנשימות שלו.
\"קום ממני\" לחשתי וניסיתי להתחמק מהידיים שלו.
\"תני לי שנייה להסתכל על העיניים שלך\" הוא אמר.
למה אני מרגישה כאילו אנחנו לבד פה. רק אני והוא?!
\"אריאל, אני מתחננת, תקום ממני\" ביקשתי.
\"למה?\" הוא שאל לא מבין.
\"כי אני פוחדת שאני לא אשלוט בעצמי\" לחשתי.
הוא חייך והתקרב לאט לאט ובזהירות. הרגשתי את הנשימות שלו ושמעתי את הלב שלו שפעם בצורה מטורפת.
\"הבאים בתור!!\" שמענו את הלל צועק. באותו רגע, כל הבועה התפוצצה לי.
קמתי מהר ואני ואריאל התנגשנו במצח אחד של השני.
\"איה\" שפשפתי את המצח.
\"יש לך ראש בלטה, הרסת לי את המצח, נראה לי הרסת לי חלק במוח\" הוא אמר.
צחקתי.
הוא גורם לי לחייך..
תבל סתמי את הפה, אסור לך להתאהב בילד פנימייה!