את ואני זה רק בכוכבים

היא נשארה לבד,
שוכבת על הריצפה הקרה,
ליד הבקבוקים המנופצים
והסיגריות המשומשות,
התעלפה כנראה.
לבושה מכנסון קצרצר וחולצת בטן.
אני מתקרב בעדינות כאילו היא חיית פרא בהכנה לתקיפה.
נוגע בעדינות בידה.
נסוג לאחור, היד קפואה.
מסיר מעלי את המעיל הירוק, העבה והחם שלי.
מכסה אותה.
בצעדי חרש נשכב מאחוריה,
מלטף ומסניף את שיערה.
הוא מסריח מאלכוהול, אבל נשארו שאריות מהמרכך הטוב שהיא משתמשת בו.
מסתכל לצדדים,
מסיט את שיערה מאחורי האוזן.
"אהובה, אנחנו לבד" לוחש,
עברתי ללטף את כתפה ולנשק את צווארה.
הזזתי את הישנונית שלי שתשכב על הגב.
התיישבתי, בוחן את רגליה היפות.
מלטף אותם ברכות וממשיך לבחון אותם במבטי.
"תראי אותך, כולך שלי" הבטתי ביצירת האומנות שנקראת הפנים שלה.
מנשק נשיקה יבשה על שפתיה,
טועם את ליפסטיק התות שלה.
בדיוק כמו שחשבתי.
הכל מדהים אצלה.
מסיט מבטי לשמיים,
"הנה אני והנה את" מצביע על שני כוכבים צמודים וגדולים בהשתוקקות כמו ילד קטן.
החזרתי מבטי לפניה.
"אוי, מתוקה שלי, לא את לא יכולה לקבל את הירח" .
"הוא עולם זר לשנינו, עולם אפור ורע.
בני האדם כבר קילקלו אותו, גנבו ממנו".
"גם אני רוצה לגנוב ממך משהו.." אומר בעודי פותח את פיה לנשיקה ארוכה, מתקרב ומנשק.
"יפה שלי.. כמה שתית?" מחכה לתשובה.
היא זזה מעט. ואני נוגע במצחה במטרה להשקיט את התזוזה.
"עדיין לא הגיע הזמן שלך לקום, לילה עכשיו, את יודעת מה ילדות צריכות לעשות בלילה?
לישון." מתחת למעיל, מעביר עליה את ידי וממשש את בטנה.
"פה יום אחד יצמחו עוברים קטנים, והם יהיו לילדים יפים . ואת יודעת למה?
כי יש להם אמא יפה, אמא יפה מאוד." אמרתי כאילו היא תינוקת.
מנמיך את גובה הידיים שלי ומגיע לכפתור המכנסון. פותח אותו ומיד סוגר בחזרה.
"תפסיקי להתגרות בי" לוחש בעצבנות.
"הלוואי שיכולנו להיות 'אנחנו' באמת" נאנח ומעביר יד בבלורית שלי.
"מאמי שלי, אני לא רוצה לשחק. אני רוצה להתבגר".
מסתכל בשעון שעל ידי.
"עוד מעט השמש עולה. אני סומך עליה שתעיר אותך" נושק ללחיה. וקם ממקומי
"אני מצטער.. אני לא יכול להישאר. את ואני זה רק בכוכבים" מתחיל ללכת ודמעה קטנה חומקת לי מבין עיני.