“את הסיבה שהחיים שלי כבר לא אותם חיים” פרק 24

פתאום קלטתי מה עשיתי , הורדתי את ידי לאט לאט , והתקרבתי לעמית , התיישבתי לידה במיטה וליטפתי את ראשה
"אל תיגע בי" היא צעקה והתרחקה במהירות
"מיתי אני מצטער לא התכוונתי .. אני בחיים לא ירים עלייך יד , זה היה מעצבים"
"כל פעם שתהיה עצבני תאיים עליי ככה , ועד שבסוף באמת תרביץ לי"
"מה פתאום , את מדברת שטויות .. אני בחיים לא אעשה זאת"
"דיי דניאל הספיק לי כבר מכות בחיים"
"מה על מה את מדברת פיצית ?" שאלתי לא מבין
"עזוב אותי , אני רוצה להיות לבד , פשוט תלך מפה"
"אבל אני באמת לא .."
"רק תלך כבר" צעקה והחלה לבכות
יצאתי מהחדר חסר אונים ובעטתי בקיר צועק "כוסעמקקק"
"אדוני הצעיר תשלוט על עצמך , אנשים ישנים פה" יצאה האחות מהחדר הסמוך
"מצטער" מילמלתי ויצאתי לכיוון האוטו
"מה אתה נראה דרוס ?" העירה אותי לין ממחשבותיי
"כלום , קחי אותי לבית שלי" לין הנהנה להסכמה ונסענו
הנסיעה עברה בשקט מוחלט , כשהגענו היא החנתה והביאה לי את המפתחות
"תודה" אמרתי חלושות ונכנסתי הביתה בשקט נזהר לא להרעיש , עליתי לחדר , השפרצתי על פניי מים קרים וניגבתי במגבת , נכנסתי לחדר מתהלך מהצד לצד , השתגעתי , התחרפנית מעצם העובדה שכמעט הרמתי עלייה יד , ועוד המשפט שהיא אמרה ליי , מי העז להרביץ לפיצית שלי ?? איגרפתי את ידיי והטחתי אותה על הקיר
"אחחחח" פלטתי זעקה חזקה , הסתכלתי על ידיי והיא הייתה מלאה דם , התיישבתי במיטה והסתכלתי עלייה , כנראה שזה מה שמגיע לי , האור נדלק ולחדר נכנסה אמא מפהקת
"דניאל מה יש ? מה קרה ?" שאלה עם עיניים מטושטשות קלות
"כלום תחזרי לישון" מיהרתי לומר והסתרתי את ידי
כשהיא פנתה לכיוון היציאה , היא מהר הסתובבה שנית והביטה בקיר וברצפה
"דניאל מה הלך פה ???" שאלה בצעקה חרישה
"עזבי אמא לכי לישון"
"תראה לי את היד שלך" לא הרפתה ממני
"לא צריך"
"קדימה דניאל , תכף ומיד .. אתה לא רוצה שאקרא לאבא שלך"
"אופפפ" נאחנתי והושטתי את ידי קדימה
"מה זה ? איך זה קרה?" שאלה מתיישבת על הרצפה ובודקת את ידי המלאה בדם
"סיפור ארוך מאמא"
"טוב קודם כל נטפל בזה ואחר כך תספר לי"
אמא יצאה מהחדר , ואחר כך חזרה אליו עם תיק עזרה ראשונה , היא פתחה אותו והתחילה לנקות את כל הדם , היא חיטאה את החתכים , שמה לי יוד ולבסוף עטפה אותה בתחבושת
"עכשיו קדימה ספר לי מה קרה"
"רבתי עם עמית , יצאתי אהבל"
"למה כפרה של אמא מה קרה ?"
"כי היא בבית חולים והיא לא הודיעה לי , וכשבאתי אלייה האקס המזדיין שלה ליטף לה את הראש וישב לידה , והיא אמרה שלא היה כלום , והיא לא ידעה שהוא פה"
"מה אבל למה היא בבית חולים?"
"מאמא עמית היא ילדה חולה , אבל בבקשה אל תגידי לה כלום על זה , שלא תדע שסיפרתי לך , אם היא תרצה היא תספר"
"אני לא מבינה , במה היא חולה?"
"בסרטן" אמרתי והשפלתי את ראשי
אמא פערה את פיה בשוק ואמרה " אוי ואבוי ילדה כל כך צעירה ומלאת שמחת חיים , היא כל כך יפיפיה דניאל איך זה יכול להיות ?"
"זה מה שאני גם שואל את עצמי"
"נו בסדר מה אתה עושה סיפור יא קנאי , היא אמרה לך בעצמה שלא היה כלום"
"כן אבל זה לא הכל אמא , כמעט והרמתי עלייה יד"
"מה זה ??? דניאל אני לא חינכתי אותך ככה !! ממתי מרימים יד על אישה ????"
"אמא זה היה בטעות , הכל התערבב לי ביחד , ההייתי קצת מסטול ועצם העובדה שהיא לא הודיעה לי , ושראיתי אותו שם עיצבן אותי עוד יותר , שכבר לא יכולתי לשלוט בעצמי , והיא העיפה אותי משם .."
"אוי ואבוי לך ילד אלים , פעם אחרונה שאתה עושה דבר כזה" אמרה אמא ונתנה לי סטירה
"אחחח למה זה?"
"כדי שתלמד לקח , עכשיו תן לה את הזמן שלה להירגע ודבר איתה מחר , עכשיו לילה טוב" נשקה לראשי ויצאה מהחדר מכבה את האור , לקחתי את הפלא והתחלתי להקליד הודעה : "פיצית שלי אני מצטער , לא התכוונתי שזה יגיע למצב כזה , אני בחיים לא ירים עלייך יד , אני אתן לך כרגע את הזמן שלך , אבל אחרי זה אנחנו חייבים להיפגש , אני צריך וחייב להסביר לך למה הגבתי ככה , לילה טוב קטנטונת" עשיתי שלח , כיביתי את המסך , החלפתי למכנס טרניג , ועליתי למיטה לישון או לפחות לנסות

~עמית~
אני לא מאמינה שזה מה שקרה לי , ייבבתי בבכי מטורף ללא הפסקה , לא עיכלתי שדניאל חשב על להרים עלי יד , אולי זה בגלל שהוא מסטול , אבל אם זה יקרה כל פעם כשהוא מתמסטל אז אין לי מה לעשות עם אחד כזה .. צליל של הודעה בקע מן הפלא וקטע את מחשבותיי
"פיצית שלי אני מצטער , לא התכוונתי שזה יגיע למצב כזה , אני בחיים לא ירים עלייך יד , אני אתן לך כרגע את הזמן שלך , אבל אחרי זה אנחנו חייבים להיפגש , אני צריך וחייב להסביר לך למה הגבתי ככה , לילה טוב קטנטונת" אני מאמינה שכבר ניחשתן שהיא מדניאל .. נאנחתי , כמה בן אדם יכול לשגע אותי , אני כבר לא יודעת מה לעשות איתו .. העדפתי לא להחזיר לו הודעה , זה רק יעשה לי רע , אומנם התחלתי להתאהב בו , אבל אם זאת ההתנהגות שלו עדיף לי להתרחק כמה שיותר מהר .. אני גם ככה חולה , אני לא צריכה להיפגע ממנו בנוסף ..

הסתובבתי מצד לצד ולא הצלחתי להירדם , דמעות זלגו מעיניי , חשבתי עליו , על מה יהיה , על מה שהוא גורם לי , על למה הפכתי בגללו , על עצם העובדה שהוא מקבל אותי כמו שאני , שהוא לא ברח כמו כל אחד אחר בחיים שלי , והגעתי למסקנה שהוא גורם לי להיות מאושרת , והרי לכל בן אדם מגיעה הזדמנות שנייה , אז בלי לחשוב הרבה לקחתי את הפלא וחייגתי את המספר
"הלו" הוא ענה ישן
"הייי , אתה יכול לבוא?" ייבבתי בבכי
"עמית ?? מה קרה לך ???" קפץ למשמע הקול שלי
"אני צריכה אותך , בבקשה תבוא"
"טוב יפה שלי 10 דקות אני אצלך .." אמר וניתקתי
בנתיים ראיתי טלוויזיה , ואז הייתה לי תחושה של קיא , קמתי בריצה מהמיטה אל השירותים , שטפתי את פניי וחזרתי לחדר , והופתעתי לגלות שדניאל אכן הגיע אחרי 5 דקות
"היי פיצית" אמר בלחישה
"אתה לא מסטול עכשיו נכון ??"
"לא כפרה שלי , עברה הסטלה .. אני מצטער על קודם פשוט זה עיצבן אותי ש.."
"שתוק כבר ותחבק אותי" התחננתי , כל כך ההייתי צריכה את המגע שלו , את החיבוק האוהב שלו
"מה יש קטנה ?"
"כלום פשוט חשבתי והגעתי למסקנה .. "
"והיא ?" שאל מהסס
"אני לא יכולה בלעדייך .. וכדאי לך מאוד שזאת פעם אחרונה למה פעם הבאה אתה מת מבחינתי .. ואין כלום ביני לבין מתן ובחיים לא יהיה !! ולא אמרתי לך כי רציתי שתהנה קצת עם חברים שלך , נשארת בבית תקוע בגללי אז חשבתי שמגיע לך קצת חופש .."
"וואי כמה את מדברת תסתמי קצת" השתיק אותי בנשיקה שהתחילה איטית ונעימה והפכה לאגרסיבית
"אהה אמממ רגע , יש לי משהו להגיד לך , אומנם אף פעם לא אמרתי לך את זה מאז שאנחנו ביחד , אבל אני בטוחה שעכשיו אני יכולה להגיד אותו בלב שלם !! , אז דניאל לוי אני אוהבת אותך ! ;) ❤❤"