"את האחת של חיי" הקדמה+ פרק 1

הקדמה+ פרק 1

היי, אני ליאן פרץ בת 16 כיתה י גרה בהרצליה, 1.63 מלאה במקומות הנכונים, שיער שטני עד התחת עיניים כחול בהיר כזה בגוון של הטורקיז, בוא נגיד שאם יש משהו שאני ממש אוהבת בעצמי זה את העיניים.
יש לי אח גדול – אדיר.
אמא מתה בלידה שלי ואבא מפרנס אותנו עם עזרה ממני ומאדיר.
אני ואדיר לא ביחס הכי טוב שיש, הוא לא שומר עליי או משהו כזה כמו שכל אח גדול אמור לעשות, אנחנו כל הזמן רבים, רק ליד אבא לא במילא קשה לו לגדל אותנו לבד.
3 חברות הכי טובות בעולם- ירדן, הדר וקורל, חולה עליהן החברות הכי מדהימות שתוכלו אי פעם למצוא, שלושתן איתי בכיתה.
אסף, ליאור, בר, בן, רון ואנחנו הבנות חבורה אחת, הבנים שומרים עליי במקום אדיר.
וכמובן אי אפשר לשכוח – עומרי, חבר שלי הנסיך, 8 חודשים אנחנו ביחד.

אדיר-
בן 17 וחצי כיתה יב’, 1.83 8 קוביות עיניים כחולות כמו של אחותי שיער שחור מארינס, אני ה- סטוציונר של הרצליה, אני ואחותי לא בקשר הכי טוב וזה לא שאני רוצה שככה זה יהי, אני שומר עליה מרחוק בלי שהיא יודעת.
ירדן-
בת 16 כיתה י’ גרה בהרצליה בכיתה של ליאן הדר וקורל, אוהבת אותן יותר מאת עצמי נודרת, 1.70 שיער חום בהיר עיניים חומות.
הדר-
בת 16 וחצי כיתה י’ גרה בהרצליה בכיתה של ליאן ירדן וקורל, מתה עליהן, 1.65 שיער שחור עיניים חום דבש.
קורל-
בת 16 כיתה י’ גרה בהרצליה בכיתה של ליאן ירדן והדר, חייםשלי הבנות האלה, 1.68 שיער בלונדינית עם עיניים חומות כהות.
עומרי-
בן 17 וחצי כיתה יב’, הרצליה חבר טוב של אדיר אח של האהבה שלי, ליאן, אני אוהב אותה ושומר עליה יותר מעל עצמי, חולה על הקטנה הזאת, חסר למי שיגע בה.
שיער שחור מארינס, עיניים ירוקות, אין חתיך ממני, יש לי אח תאום סער.
סער-
תאום של עומרי, בול כמוהו סטוציונר ידוע, החבר הכי טוב של אדיר.

אושרי-
בן 17 וחצי גר בחיפה, עובר להרצליה, סער ואדיר האחים האלה כמה שאני מתגעגע אליהם בנדר!! חברה אין, מחליף בנות כמו גרביים, כל הבנות אם אפשר לקרוא להן ככה, מתלבשות כמו זונות ואחרכך באות לנו לבכות, כל מי שמכבדת את עצמה אושרי מכבד אותה.
שיער שטני מארינס עיניים ירוקות.
ערס אורגינל.

פרק 1-
“די סער דיי” אמרתי לו בעצבים, אני עכשיו אצל עומרי, יצאתי שנייה להביא משהו מהמטבח וסער משך אותי אליו לחדר.
“נו ליאני רק נשיקה אל תהיי כזאת” אמר לי, כשהוא אוחז במותניי בחוזקה ומנשק את צווארי.
“סער דיי תעזוב אותיי” צעקתי עליו
“הפהה בלי לצעוק” השתיק אותי “רק נשיקה ליאני עומרי לא ידע ואני יודע שאת רוצה” המשיך
“עומרייי” צעקתי, מנסה להשתחרר מאחיזתו של סער, אבל זה היה מאוחר מדי, סער נישק אותי בדיוק כשעומרי נכנס לחדר, עומרי קפץ עליו ישר והוריד אותו ממני באגרוף.
“אחח יבןזונהה” צעק עליו סער, מחזיק את הבטן בכאב.
עומרי יצא מהחדר ונכנס לחדר שלו, נכנסתי אחריו.
“עומ-” ניסיתי להגיד אבל הוא קטע אותי באמצע
“צאי מפה” אמר בהתחלה ברוגע
“עומרי אני לא עשיתי כלום באמת זה הוא ני-” התחלתי והוא שוב קטע אותי
“לא רוצה לשמוע שום מילה, טוסי לי מהחדר עכשיו” התעצבן
“עומרי” אמרתי שדמעה זולגת על לחיי.
“שום עומרי, אל תבכי עכשיו זה הכל בגללך, לכי” אמר
הסתכלתי עליו במבט שואל ומבקש רחמים, הרי הוא יודע שזאת לא אני שרציתי את זה, זה סער.
“זה נגמר בינינו…” הייתי בשוק, הוא גמר את מה שיש בינינו, 8 חודשים נגמרו, על כלוםם!! הסתכלתי עליו בכיתי את נשמתי אבל לו זה לא הזיז, יצאתי מחדרו ואז מביתו, כואבת, שבורה…