את אף פעם לא מתגעגעת למשהו , עד שזה נעלם – פרק 27

אריאל –

כולנו התיישבנו לארוחת בוקר כולנו אכלנו ורק ציקי לא ..
" איפה אריאל ?! " יואב נכנס לבית וצעק
" נוכח " אמרתי והרמתי את היד
" מאיפה קיבלת אישור בכלל ללכת לבקר את המשפחה שלך !? למה אתה לא אומר לי לפני ?! נמאס לי פה שאתם עושים מה שאתם רוצים , חוזרים מתי שבאלכם .. מארגנים פה מסיבות על ימין ועל שמאל ! " הוא צעק ושם את היד בחוזקה על השולחן
" לא ידעתי שאני צריך ממך אישור כדי לבקר את המשפחה שלי . . " אמרתי לו
" עד אתמול הם לא היו משפחה שלך " ציקי אמר
" מה אתה מתערב בכלל !? " צעקתי עליו
" תירגעו כבר .. וחוץ מזה יואב אתם מחזיקים אותנו בכוח , אז אין לכם זכות בכלל להכריח אותנו להשאר תמיד בבית " מאיה אמרה
" הא מחזיקים אותך בכוח ? אוקיי בסדר תארזי מזוודה את חוזרת להורים המכים שלך , נראה איך הם לא יחזיקו אותך בכוח " יואב אמר בעצבים הוא היה ממש עצבני
" יואב אתה עובר את הגבול " אמרתי לו וקמתי
" אני עובר את הגבול ? חתיכת כפוי טובה אני ? את הכל נתתי לכם , חצי מהחיים שלי ביזבזתי עליכם מה ביקשתי ?! שתחזרו מוקדם ?! שאם אתה מבקר משפחה שלך , תודיע לי אם תצטרך עזרה ?! " הוא אמר עצבני אש משהו מפחיד כולנו שתקנו עד שציקי הזה הרס את השקט
" אני זז .. " הוא אמר ליואב והוא הלך
" לאן !? לאן !? " יואב צעק וציקי סגר את הדלת
" רואים על זה אני מדבר .. " הוא אמר והצביע על ציקי
" זה כי הוא בדיכאון מנטלי " מאיה אמרה ונטלי נחנקה מהקפה שהיא שתתה
" הוא לא .. " נטלי אמרה לה
" למה שהוא כן ? " יואב שאל
" עלק לא , את לא רואה שהוא בדיכאון ממך כי את לא אוהבת אותו יותר . ?? " מאיה המשיכה והסתכלה על הציפורניים שלה כולנו הסתכלנו על נטלי והיא קמה מהשולחן לקחה את התיק שלה ויצאה מהבית
" מה קורה פה ?! " יואב שאל
" נטלי וציקי היו ביחד .. נפרדו .. ציקי לקח קשה " איתי ניסה להגיד בלי יותר מדי

נטלי –

הוא לא בדיכאון ממני ! אני לא אשמה שהוא במצב הזה .. התחלתי ללכת לבצפר ברגל וראיתי את עומר ואח שלו יושבים בפארק
" בוקר טוב " אמרתי להם וחייכתי
" אהלן .. . " אח שלו ענה לי
" את מוכרת לי מאוד .. " הוא המשיך
" די כבר דוד " עומר אמר לו
" לא נשבע לך .. עומר היא מוכרת לי מאיפה שהוא .. אני לא זוכרת מאיפה .. " הוא אמר וצחקתי
" טוב אני זזה כי אני מאחרת ממש לבצפר .. אממ נתראה עומר ? " אמרתי והוא הנהן כשהלכתי שמעתי עומר אומר לו שירגע כבר ודוד ענה לו שאני באמת מוכרת לו מאיפה ואגב לא ,. אני לא מכירה אותו משום מקום

ציקי –

"תכירו את התלמידה החדשה , שחר " המורה הציגה את התלמידה החדשה היה לי שיער שחור כהה ממש ועיניים בצבע ירוק בהיר
" היי " היא ישבה לידי התלמידה החדשה .
" וואה וואה איזה יחס , ככה זה התלמידים פה ? נותנים יחס חם ? " היא שאלה וצחקתי , פשי ליצנית הא ?
" בוקר טוב גם לך " עניתי לה למרות שלא היה לי חשק אבל מתוך נימוס
" בוקר טוב אדון … ? " היא שאלה והתיישבה זקוף
" אדון יצחק אלימלך " עניתי לה בזריזות , שהיא תפסיק לדבר כבר אין לי כוחות אני עייף מת וכל הבוקר הסתכלתי על נטלי ישנה עד שכולם קמו ועפתי מהר למקלחות
" אני שחר " היא אמרה בחיוך
" שמעתי " עניתי לה בגועליות שתשתוק כברר
" מה הקטע שלך ? " היא פתאום תקפה , סעמק מלחמה על הבוקר
" אין לי קטע " אמרתי לה בכוונה תשובות שאי אפשר לחזיר להן
" עלק אין קטע , מהרגע שדרכתי פה יש לך פרצוף תחת " היא אמרה
" הפרצוף תחת הזה לא ממך .. " אמרתי לה והסתכלתי עלייה פתאום קלטתי כמה היא יפה ..
" ואני מצטער לא התכוונתי . . " אמרתי לה וחייכתי והיא חייכה בחזרה
" הכל טוב .. נסלח לך הפעם " היא אמרה ופנתה למורה והתחילה להעתיק היא הוציאה משקפיים והרכיבה אותם היחידה שהייתה יפה עם משקפיים מילה היחידה !
" טוב מה נתקעת , מה אתה בוהה בי ? " היא אמרה היא עממית כזאת , אחלה בחורה באמת התחלתי לחבב אותה
" אסור לבחון את הילדה החדשה ? " שאלתי אותה והיא צחקה , יש לה גומה בלחי בצד ימין למעלה