את אף פעם לא מתגעגעת לדבר טוב , עד שזה נעלם – פרק 5

ירדנו מהאוטו , ונעלתי אותו אני והבנים התקרבנו לספסל שלפני בצפר כדי לעשן ונטלי הסתכלה עלינו
" אתם אממ .. אתם יכולים לעזור לי , אולי ? " היא שאלה והביטה באריאל . ואריאל הנהן והלך אחרייה כמו הכלבלב שלה .
" אייתי איך רואים שאתם משפחה יא אלוהים " דניאל אמר וצחק ושיפשף את העיניים מרוב עייפות . לא הבנתי אפילו אני הסתכלתי עליו במבט מוזר
" למה בגלל היופי שלי ? " איתי שאל וקרץ וצחקנו " ממש ממש לא " דניאל אמר ולקחתי שאכטה מהסיגריה שלפני דקה הדלקתי
" שככה אתם רצים אחרי בחורה אבל ברגע שהיא שמה את הראש על הכרית בלילה אתם חוגגים על מאה בנות " דניאל אמר ואיתי שתק . איתי בוגד בחברה שלו מהדייט הראשון שלהם לא יודע למה וגם לא רוצה להתערב בחרא הזה .
" טוב טוב די בואו נכנס " אמרתי ונכנסנו לבצפר . ראיתי את לירון איך היא מסתכלת עלייי לפני חודש התנשקתי איתה אבל מאז לא שמרתי על קשר איתה . לא רוצה חברה עכשיו ובטח שלא מישהי כמו לירון משהי שמורה יותר מדי .
" היי " היא אמרה בחיוך והסתכלה עליי והסתכלתי על נקודת החן שיש לה מעל השפה ועל העיינים הירוקות שלה ועל השיער הגלי החום בהיר שלה . היא לבשה מכנס קצר וחולצת בצפר שעשתה ממנה חולצת בטן
" מה את לובשת ?!" שאלתי אותה והורדתי את משקפי השמש מהעיניים שלי .
" חשבתי שתאהב " היא אמרה , ולאט לאט החיוך ירד לה מהפנים . הדבר שאני הכי לא סובל זה להפוך את הבנות לככה . להפוך אותן לבנות שיעשו הכל כדי שאני אתן להן טיפה יחס בהתחלה אהבתי את זה , את זה שהן מוכנות לעשות הכל אבל ממש הכל אבל לאט לאט זה התחיל להגעיל אותי
" מה אכפת לך הדעה שלי ? " שאלתי אותה והתחלתי להתעצבן " תלכי להחליף בגדים " אמרתי לה והתקדמתי " ציקי ! ציקי ! " שמעתי אותה צועקת אבל התעלמתי . נכנסתי לכיתה שלנו וישבתי והייתי בפלאפון לא היה משהו מעניין בכיתה אז יצאתי באמצע
" ציקי לאן ? " המורה שאלה וחזרתי אחורה
" איך קראת לי ? " שאלתי אותה וכיווצתי את הגבות " ציקי … " היא אמרה והסתכלה עליי מוזר
" רק לחברים שלי מותר לקרוא לי ככה , לך לא . עוד הפעם השם הזה יוצא מהפה שלך אני לא יודע מה אני אעשה לבצפר הזה ולך חתיכת שוטרת " אמרתי לה וכולם הסתכלו עלי בשוק , יאללה מה הם משחקים אותה הם יודעים שאני לא מסכים לאנשים כמוה לקרוא לי ציקי . הלכתי במסדרון התחלתי לעשות שם סיבובים עם עצמי
" תירגע " שמעתי קול של בחורה והסתובבתי וראיתי את נטלי .

נטלי –
ראיתי את ציקי במסדרון לא מפסיק להתהלך סביב עצמו כשהוא מדליק ומכבה את המצית ללא הפסקה
" למה את לא בשיעור ? " שאל והתיישבתי על הספסל
" למה אתה לא ? " שאלתי והוא התיישב לידי
" שאלתי קודם " הוא ענה והביט בי " סתם אין לי ראש לחרא הזה " אמרתי לו וקמתי מהספסל וסימנתי לו שנצא החוצה
" אז איימת על המורה כי היא קראה לך ציקי ? " שאלתי אותו כשעמדנו ליד האוטו שלו
" כן הבת זונה , וואה וואה איזה עצבים היא הביאה לי " הוא אמר ואז ראינו אוטו מתקרב ויצא משם אבא ובן
" יאללה לך לבצפר אני מחכה לך פה , אם המורה אומרת משהו רק תגיד " האבא אמר לפי איך שהם לבושים והמכונית שהאבא נהג ראו שהם טחונים
" את מוכרת לי " הוא אמר ואני וציקי הסתכלנו עליו
" אני .. ? תאמין לי לא נראלי שאנחנו מכירים " אמרתי לו והמשכתי להסתכל על ציקי
" רוז . .. ? " הוא שאל והסתכל עליי מוזר
" מי זאת .. ? קוראים לי נטלי .. נראלי אתה מתבלבל " אמרתי לו ולא הרגשתי בנוח
" יש מצב , סליחה טעות שלי " הוא אמר ושם יד על הלב ונכנס בחזרה לאוטו הבן שלו
" אבא סע ,הכל פיקס " הבן אמר והאבא נסע .
" עוות'אני רוז ? " ציקי שאל אותי והסתכל עליי
" מאיפה לי אני … רוז עלאק " אמרתי . אני מכירה את הבנאדם הזה . הוא הייה לקוח שלי כשהייתי נערת ליווי . אני מקווה שבאמת הוא לא זיהה אותי .
" כואב לי הראש .. בוא נלך הביתה " אמרתי לציקי ונכנסו לאוטו . הגענו לבית החם וציקי ישב בספה ואני הכנתי לעצמי כוס תה . רומי נכנסה הביתה
" טוב יאללה אני מתחילה לארוז מחר אני עפה מפה " היא אמרה ועלתה במדרגות
" תודה לאל " ציקי לחש לי והתיישב לידי אחר כך מאיה שיר נכנסו .
" ספיר נמצאת ? " שתיהן שאלו
" לא " עניתי להן והעברתי ניגוב עם הסמרטוט על השולחן
" היא הולכת כל כך להסתבך " מאיה אמרה וכולנו הסתכלנו אחד על השני
" למה מה קרה ? " ציקי שאל והסתכל עלייה
" היא ברחה מפה אבל חשבנו שהיא כבר תחזור בארוחת בוקר ורצינו להגיד ליואב אבל בדיוק אשתו נכנסה ואמרה שאבא שלו בבית חולים . וחשבנו שהיא תחזר כבר אבל מסתבר שלא " שיר ענתה לו
" אני אתקשר אלייה , ואתם תחפשו אותה " אמרתי והתחלתי לחייג את המספר שלה
" איפה את ?! " שאלתי במהירות
" תקשיבי חדשה , אני עזבתי .אני לא חוזרת יותר ! " היא אמרה וצחקה היא הייתה נשמעת מאושרת אני לא מבינה למה כולם רוצים לעזוב את המקום הזה . זה דווקא אחלה מקום .
" איפה את ? " שאלתי ומאיה הסתכלה עליי ועלו לה דמעות בעיניים
" אני במקום שטוב לי " היא אמרה וניתקה .
" צריך להתקשר לירון " אמרתי וכולם הפכו את המבטים שלהם לרצינים יותר
" אם היא עזבה בעיה שלה " שיר אמרה
" לא אכפת לך שהחברה שלך עזבה ? " שאלתי בשוק והרמתי גבה
" אנחנו חשבנו שקרה לה משהו , את יודעת מזה לא לישון בלילה ורק לחפש אותה ברחובות כמו לא יודעת מה ! ועוד מסתבר שהפוסטמה עזבה . כלבה " שיר אמרה וזרקה כוס על הרצפה ולמאיה ירדו דמעות מהעיינים . זה הימים הראשונים שלי וזה ימים ממש גרועים . כולנו היינו בשקט ומאיה אספה את השברים של הכוס וניקתה . אני עליתי לחדר שלי ושכבתי טיפה על המיטה הייתי עייפה ממש אחרי היום המוזר הזה . קמתי בשבע בצהריים וירדתי למטבח איתי ואריאל היו שם ואריאל הראה לו דברים באייפון , מזגתי לעצמי מיץ תפוז
" איפה כולם ? " שאלתי בקול צרוד
" הלכו לחפש את ספיר " שניהם ענו לי " למה אף אחד לא העיר אותי ? " שאלתי והתיישבתי בכסא ואריאל ענה לי לא יודע בשפת גוף . הדלקתי את הטלוויזיה ושכבתי על הספה . ואיתי ואריאל כבר הצטרפו אלי
" איתי שמעתי שאתה מזיין בנות מתי שבאלך . אבל יש לך בכלל חברה . מה חירטטו אותי ? " שאלתי והסתכלתי עליו כשאני מחבקת את הבטן שלי
" הוא בוגד בה " אריאל אמר בפשטות ופערתי את העיינים .
" היא יודעת ? " שאלתי והרמתי גבה
" נראלך " איתי ענה לי והסתכל עליי " פשוט זה כיף שמישהי דואגת לך " הוא ענה
" אתה רציני ? הבחורה הזאת מאוהבת לך בצורה ואתה בוגד בה על ימין ועל שמאל ? " שאלתי המומה ובדיוק התקשרו אליי ועליתי לחדר .
" הלו ? " עניתי מהפלאפון הישן שלי . " רוז .. ? בדיוק היום חשבתי עלייך והתגעגעתי " שמעתי מעבר לקו , כנראה שהעבר המקולל שלי לא יפסיק לרדוף אותי