את אף פעם לא מתגעגעת לדבר טוב , עד שזה נעלם – פרק 21

שמואל –

" 14000 דולר ! מבין מזה ?! " ששון אמר לי בשמחה בזמן שהרגשתי רע על זה שלפני כמה שעות הרסתי לילדה את החיים
" מה יש לך אתה מעפן !? " ששון אמר לי ונתן לי כאפה לכתף
" היא כמעט מתה , היא ילדה נערה עוד לא חוקית אחי .. הרסתי לה את החיים .. " אמרתי לו וחשבתי לעצמי שאם היא תתאבד אני לא יודע מה לעשות .. כאילו אני רצחתי אותה
" ייעבור לה .. " הוא מילמל , מה יעבור !? מהה !?
" זה לא ! אתה לא מבין שהרסתי לה את החיים !? זה מה שקרה לאמא .. נתתי למישהי אחרת לעבור מה שאמא עברה .. " אמרתי לו והסתכלתי לו בעיניים
" אמא לא קשורה לזה ! " הוא צעק עליי והתעצבן
" אני מבטל את העסק הזה " אמרתי לו חד וחלק אני אשב בכלא מקסימום .. בעצם ממש ממש לא אינמצב שאני אשב בכלא אבזבז לי חצי מהחיים בכלוב מסריח עם חצי כיור
" חה ! ממש לא אתה תפסיד מיליונים , הרי האהבה הכי גדולה שלך זה כסף לא ? אפילו את אשתך מכרת בשביל כסף אהבת חייך , אז בגלל ילדה מסכנה אתה תוותר על מיליונים !? " הוא אמר הוא צודק אני שונא את הצורה שהוא תמיד צודק תמיד מביא טיעונים טובים , הוא היה יכול להיות עורך דין מצליח אם הוא לא הייה בעסק הזבל הזהה
" אל תדבר על מיכל " אמרתי לו
" אגב אתה יודע שעכשיו יש לה בעל חדש ? ילדים חמודים וקטנים .. הצליחה לצאת ממעגל הזנות .. . היא הייתה עיוורת מאהבה , איך הצלחת לשכנע אותה להיות זונה אני עדיין לא הבנתי איך " הוא אמר ושם את הרגליים על השולחן וספר כספים שתקתי הושפלתי עכשיו בידי אחי הגדול והמעצבן
" שנדבר על מור ? " התחלתי להגיד , מור הייתה האישה שלו עד שהיא גילתה שהוא סוחר סמים לקחה את עצמה ועזבה אותו
" תירגע " הוא נהייה רציני אחרי שזרק עליי בדיחות פה ושם

ציקי –

אחריי שגל הייתה במכונית שלי שלא היה לי שום מושג איך היא נכנסה כי אני לא אמרתי לה לא כלום !! ניסתי להוציא אותה אבל היא רק פיתתה אותי והצליחה .. השעה ארבע בלילה כולנו קמנו מצעקות מהחדר של נטלי איתי תיקן לה את הדלת בזמן ששיר הייתה בחדר כי היא לא רצתה להיות איתו לבד
" נטלי ?! " שאלתי בצעקה
" פרצו לבית !? ? " מאיה אמרה ורצה
" כנסי לחדר שלך ! " צעקתי עלייה ושומעים את נטלי צועקת כולם קמו
" נטלי ? " שיר אמרה
" שיר … " היא אמרה ובכתה זה קרע אותי מבפנים לשמוע אותה בוכה ככה .. עצמתי את העיניים לא יכולתי לשמוע אותה ..
" מה קרה ? " שיר ענתה לה ונטלי לא אמרה כלום אחריי חצי שעה שכולם היו עייפים שעמדנו שם הם פרשו לחדרים ואני נשארתי לשבת ליד הדלת שלה ..
" נטלי איך את ? " שאלתי אותה ואני שמעתי אותה נושמת ליד הדלת
" אני .. " היא ענתה זה מה שהיא ענתה .. היא שתקה אחריי קמתי והלכתי לחדר שלי ונרדמתי במיטה

שיר –
קמתי בשעה שש והלכתי לחדר של נטלי דפקתי בשקט
" נטלי זאת אני שיר , אני לבד תפתחי בבקשה " אמרתי לה והיא ופתחה אחרי כמה שניות היא הייתה נראית רע מאוד
" אני רעבה .. " היא אמרה היה חנוק בחדר והתקדמתי לפתוח את החלון
" בבקשה לא " היא אמרה והתרחקה וסגרתי מיד
התיישבתי במיטה והיא עמדה מרחוק
" מה קרה לך ? " שאלתי אותה ובחנתי את המכות שהיו לה בגוף בפנים
" הרביצו לך .. ? " שאלתי
" התעללו בי " היא אמרה והתחילה לבכות קמתי לנחם אותה אבל היא סימנה עם היד שלא
" מי עשה לך את זה ? " שאלתי אותה
" הלקוחות של שמואל .. " היא אמרה הבנתי שאנסו אותה זה אונס
" אנסו אותך ? " שאלתי בזהירות והיא פרצה בבכי לאט לאט התקרבתי אלייה וחיבקתי אותה היא הייתה כל כך פגועה עברתי עם האצבעות של על המכות
" אני אלך להכין לך אוכל ואז אני אביא לך עזרה ראשונה " אמרתי לה והיא הנהנה וירדתי למטה
" אמא " אמרתי כשראיתי את ציקי במטבח שותה קפה הוא תמיד קם מוקדם הקרצייה הזאת
" אז אנסו אותה ? " הוא אמר הרגשתי משהו נשבר בקול שלו
" צותת לנו ? " שאלתי
" נראלך עכשיו שזה מעניין אותי אם צותתי לכן או אם אנסו אותה !? " הוא חצי צעק כדי לא להעיר את כל הבית
" תעזור לי להכין לה ארוחת בוקר ? " היא שאלה והנהנתי לחיוב הכנו לה שקשוקה עם סלט בלחמנייה ומיץ תפוז היא שמה הכל במגש
" אתה לא יכול לעלות. . היא בקושי רוצה אותי בחדר " שיר אמרה
" דקה אני אשים לב מכתב ! " אמרתי לה
" אל תקראי ! " אמרתי לה והיא הנהנה
רשמתי שם ' יפה שלי , אני מתגעגע אלייך אני מת לדבר איתך כשתרגישי מוכנה אני פה ♥ ' אמרתי וציירתי לב עקום ובסוגריים רשמתי ' סורי על הלב העקום '
" נוו היא לא אכלה מלא זמן " שיר זירזה אותי ושמתי לה את המכתב והיא עלתה לחדר עליתי אחרייה
ושמעתי את השיחה
" הנה .. " שיר אמרה והיא הניחה על המגש על הרצפה נראלי
" תודה .. רגע מזה ? " היא שאלה
" מכתב מציקי .. את לא חייבת לקרוא אם לא באלך .. " היא אמרה אבל שמעתי את המכתב נפתח ואז נקמט ונזרק .. אאוץ'
" רוצה לספר לי מה עברת ? " היא שאלה את נטלי

נטלי-
" לא .. את יכולה לצאת ? " שאלתי אותה והיא הנהנה והלכה שמעתי אותה נבהלת ממישהו שכבתי על המיטה ולא היה לי כל כך חשק לאכול .. אני צריכה להתקלח .. ולנסות לטפל בעצמי רציתי לראות את ציקי אבל זה היה גדול עליי .. התחלתי לאכול כמה שהייתי רעבה לא אכלתי כבר כמעט יומיים שתיתי בלגימה אחת את המיץ ובזמן הזה שמעתי את כולם יוצאים מהבית ניצלתי את זה והלכתי מהר למקלחות הסתכלתי במראה
" אלוהים אדירים " מילמלתי לעצמי לא שמתי לב אבל ציקי הייה גם במקלחות או מי גאד בבקשה לא
" נטלי ? " הוא אמר והלכתי אחורה רציתי לראות את ציקי אבל הפרצוף שלו התחלף באיש המחריד הזה
" תתרחק ממני ! " אמרתי והלכתי אחורה עד שהייתי כבר צמודה לקיר
" מי עשה לך את זה ? " הוא שאל והתרחק ממני גם הוא פחד להתקרב זה היה הגוף שלו אבל הפרצוף של המניאק הזה
" אתה ! " אמרתי לו
" לא .. זה לא אני " הוא אמר
" תלך בבקשה .. אני ילדה לא עשיתי לך כלום " התקפלתי והתחלתי לבכות הוא יצא מהמקלחות ולא יכולתי לקום .. .נטלי תתאפסי ! צרחתי לעצמי מבפנים לאט לאט התקדמתי לעבר המקלחות והתקלחתי מהר חפפתי את השיער במהירות וסיימתי להתקלח התלבשתי הכי מהר שיכולתי והלכתי למראה לצחצח שיניים הסתכלתי על עצמי הוא חייב לשלם על זה .. הוא חייב אני לא נותנת לו לעבור על זה בשתיקה לא לו וגם לא לשמואל !
סיימתי להתארגן ונכנסתי לחדר הייה ממש מחניק כאן עכשיו אני מבינה למה שיר רצתה לפתוח את החלון פתחתי טיפה זה היה יום יפה , יום שטוף שמש ואוויר חמים ראיתי את ציקי למטה מעשן סוף סוף הצלחתי לראות אותו ולא את האיש ההוא ..
הוא דיבר בפלאפון הוא הייה עצבני .. הוא הסתכל לשנייה על החלון ואז הסיט מבט וחזר להסתכל הוא ניתק וחייך אליי רציתי לחייך אבל לא יכולתי .. איך אפשר לחייך במצב שלי ? הוא ראה שלא חייכתי ונמחק לו החיוך הוא הסתכל עלי במבט עם רחמים .. וניסתי לחייך באמת שניסתי וחייכתי חיוך קטן מאולץ והוא חייך בחזרה חיוב רחב זזתי אחורה והתיישבתי על המיטה .. שמעתי דפיקות קלות על הדלת
" נטלי ? " שמעתי את ציקי שואל והתקרבתי אל הדלת
" למה לא הלכת לבצפר ? " הצלחתי להוציא משפט שלם בלי לבכות בלי לרעוד בלי להרגיש בחילה בלי להזכר בכל הכאב הנוראי שיש לי בגוף
" אני לא מוכן להשאיר אותך לבד פה . . " הוא אמר עכשיו הוא לא מוכן !? איפה מתי שחטפו אותי !? לקחו אותי והכריחו אותי לעבוד בזנות ואז אנס..ואז התעללו בי ?! איפה !?
" מאוחר מדי " אמרתי בלחש אבל הוא שמע
" אני .. את מוכנה לספר לי מה קרה לך ? " הוא שאל ושמתי יד על הדלת
" עשו לי משהו .. נוראי .. " אמרתי והקול שלי נהפך להיות קול חנוק והדמעות התחילו למלא את העיניים שלי
" מה עשו . . ? " הוא שאל
" פגעו בי .. " עניתי לו
" אני הבנתי .. אבל איך ? " הוא שאל ושתקתי אני לא רוצה לספר ולהיזכר בהכל
" עם מי דיברת בפלאפון והתעצבנת ? " שאלתי העברתי נושא
" סתם .. עם דניאל …הוא רוצה לעשות מסיבה בבית . . " הוא אמר
" למה לא אז ? ? " שאלתי מבולבלת
" כי אני רוצה שייתנו לך שקט .. לא צריך אותם " הוא אמר
" שיעשו .. גם ככה אני אהיה בחדר .. " אמרתי
" את מוכנה לפתוח לי את הדלת ? " הוא שאל ושתקתי הרגשתי בחילה שתקתי כמה דקות ולבסוף פתחתי חצי דלת
" היי " הוא אמר וחייך
" היי .. " לחשתי ועדיין החזקתי את הדלת
" התגעגעתי אלייך " הוא אמר הוא עדיין חייך וחייכתי אליו
" מי עשה לך אתזה ? " הוא אמר בקול רגיש
" אני לא יודעת .. " אמרתי לו והסתכלתי על הרצפה
" רוצה לספר לי ? " הוא שאל לרגע חשבתי אם אני רוצה נקמה אני צריכה לדבר עם מישהו שמכיר את ששון ואין מצב שאני אספר לעומר או לדניאל .. סיפרתי לו הכל בפרטי פרטים מה היה הוא היה עצבני אני לא הפסקתי לבכות הוא ניסה לנגב את הדמעות ואני התרחקתי אחורה לא רציתי שהוא יגע נתתי לו להכנס לחדר בסוף
ועמדנו אחד מולי השני הוא התקרב אליי בזהירות הרגשתי כבר בנוח לידו אבל לא מאושרת ולא קמצוץ למה שהייתי פעם הוא חיבק אותי קברתי את הראש שלי בו והתחלתי לבכות התגעגעתי לריח שלו לא הפסקתי להסניף אותו
" הוא יישלם על זה " הוא אמר כאילו הוא קובע עובדה