"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" פרק 35

פרק 35 –

"מה עזב? לאן עזב?" שאלתי בלי להבין
היא הושיטה לי מכתב..לקחתי את המכתב מהידיים שלה
והתיישבתי בספה ליידה ופתחתי את המכתב

'למשפחה היקרה שלי, לסהר החבר היקר..ולחיים שלי יובל…
אני יודע שזה מוזר, אסי כותב מכתב? מה אנחנו בטלנובלה סוג ז'
בויוה? חח אז לא..תאמינו יש סיבה למכתב הזה,
אני לא בן אדם של מילים, ואני גם לא בן אדם של פרידות
אני בן אדם של מעשים..אני יודע שהמעשה שעשיתי אולי יראה לכם דפוק
או טעות..אבל אני יודע מה אני צריך לעשות, מה המטרה שלי לחיים
ובשביל המטרה צריך לוותר על דברים לא? בשביל להגיע למשהו טוב יותר
צריך לוותר על אנשים שאתה אוהב..
ושלא תבינו לא נכון לא עזבתי כי רע לי, או כי קרה משהו
כי הכל בסדר, אפילו מצויין. אני פשוט מסתכל על העתיד
ובואו נודה באמת..אני העתיד שלי זה לא להיות איזה מדען או מורה
או כל דבר שצריך בו שכל או בגרות מלאה..כי את שתיהם לא היה או יהיה לי.
אז למה לא להשתמש במה שאלוהים נתן לנו? להשתמש ביכולות הכי טובים שלנו
ולנצל אותם עד הרגע האחרון, להראות לעולם את החוזק שלך, ואת המקום שלנו בעולם הזה.
וסהר? אני בטוח שעכשיו שאתה קורא את זה אתה בטוח שלקחתי איזה טריפ או הסנפתי משהו
וכל זה תוצאה של זה ותמצא אותי עוד מעט באיזה ספסל מסטול מת בהזיות של החיים
אבל אני מדבר דוגרי.
ואני יודע ליהי שעכשיו את בוכה כמו תמיד..ואיך עזבתי אותך עכשיו ומי ישמור עלייך וכל זה..
אבל אני יודע שאת בידיים בטוחות, השארתי אותך עם הבן אדם שאני הכי סומך עלייו והבן אדם
שאוהב אותך הכי בעולם..
ויובל..לדעתי את חושבת שברחתי בגללך, בגלל שאני לא אוהב אותך, ושאני הכרתי משהי אחרת
או שלא יכלתי להתאפק ולחכות שתהיי מוכנה לאבד את הבתולים שלך..אבל זה לא נכון
אז תעלי את הביטחון עצמי שלך, ותדעי את מיוחדת, ומהממת, וכבשת אותי מהרגע הראשון.
ואני אוהב אותך ותמיד יאהב.. ואל תיתני לאף בן זונה להגיד לך שאת לא שווה, או כל דבר כזה או אחר
ואל תאמיני לכל מילה יפה שאומרים לך, אומר מניסיון!!
אל תשכחי אותי אה?
אני ינסה ליצור איתכם קשר, אבל אני לא מבטיח כלום..אני גם יודע שלא תמצאו אותי
ושתנסו..אז אני אומר לכם מעכשיו בשביל לחסוך את הכל..אל.
פשוט תשכחו שאני קיים..למרות שזה קשה איך אפשר לשכוח דבר כמוני(;?
בכל זאת..שתדעו שאני מצטער שלא ניפרדתי ממכם כמו שצריך ועשיתי את זה כמו זין במכתב.
כמו פחדן מת..אבל זאת לא הייתה הכוונה, לראות אותך ליהי בוכה..ואת העיניים שלך יובל..
זה היה גורם לי להישאר, לשכוח הכל ופשוט להישאר..
ויותר קל לברוח מלהישאר לכתוב הכל במכתב ולהיעלם..כמו מכתב התאבדות
רק שהפעם אני חי ונושם..איפשהו.
יותר קל להתעסק בכעס ולא בעצב, יותר עדיף. אז אל תהיו עצובים..אני מעדיף שתכעסו, תקללו, תרביצו לאיזה משהו..רק אל תבכו, אל תפגעו..אבל אל תשנאו אותי עד כדאי כך אה?
תדעו שאתם חלק מימני ואני בחיים לא ישכח אתכם, אתם החצי שלי, וכל יום שיעבור אני יחשוב ויתגעגע יותר…
שתדעו שאני תמיד צופה בכם מרחוק, שאני תמיד יידע עם טוב או רע לכם..ואם רע תדעו שאני יעשה הכל מרחוק כדאי לדאוג שלא יהיה לכם רע!!
וואלה שפכתי את הלב אה? תשמרו את המכתב הזה.. כי זה הדבר היחיד שנשאר לכם מימני
אולי איזה ג'ינס וקפוצ'ון ששכחתי גם חח..אבל הבנתם את הפואנטה נכון?
אני יתגעגע אליכם, אתם החיים שלי, האור שלי, והנשמה שלי..
אני מצטער, ותשמרו על עצמכם..אני הלכתי להגשים את החלום שליי!!
אל תשכחו אותי כמו שאני לא ישכח אתכם..
שלכם באהבה הערס הכי חתיך , אסי. '

קראתי..התאפקתי לשמור את הדמעות בפנים..
הבן זונה הזה לא רציני, איך הוא יכל פשוט לקום וללכת?
נשארתי בלי מילים.
"איך הוא עשה את זה סהר איך?" היא אמרה בבכי
לא ידעתי מה לענות לה, איך לענות על זה..
לא היה איך לומר את זה במילים עדינות, איך לנחם. היייתי במצב כמוה
בשוק..החבר הכי טוב שלי הרגע עזב אשכרה הבן שרמוטה הזה עזב.
וזה לא כאילו אני יבכה או משהו, אז למה לא לדבר איתי? להגיד לי..
איך זה בא ככה..
בלי לדבר, ובשקט חיבקתי אותה וליטפתי לה את השיער
לא היה מה לומר..הייתי מת לעשן איזה סיגריה
להירגע, אבל לא יכלתי..ליהי צריכה אותי עכשיו
ואני ישאר לידה..כל רגע וכל דקה שהיא תצטרך.