"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" פרק 33

פרק 33 –

"היי..תסתכלי עליי" לחשתי לה והרמתי את הראש של מהלחיים
היא הסתכלה עליי עם עיניים רועדות הסתכלתי לה לתוך העיניים,
"למה לקח לך הרבה זמן?? למה לקח לך הרבה זמןןן???" היא פתאום צעקה
ונתנה לי אגרופים בחזה ובכתה
"די יפה שלי..אני מצטער" אמרתי, נתתי לה להרביץ להוציא הכל..
"מה שעברתי כאן סהר..זה היה גיהנוםם!!! למה לקח לך הרבה זמן לחפש אותי…" היא אמרה בבכי
"אבל זה נגמר, ואת איתי והכל יהיה בסדר עכשיו"
"הוא רצה להרוג אותי סהר..הוא רצה להרוג אותי" היא אמרה בבכי
המכות שלה נחלשו, והבכי התגברו
"תרביצי לי,תרביצי לי כמה שאת רוצה אבל אל תבכי, אני נשבע לך בחיים שלי שאני רוצח אותו"
"איפה אסי?אני רוצה לראות את אסי.." היא מלמלה
"הוא למעלה" לחשתי
"איתו? לבד? סהר הבן אדם הזה פסיכופט הוא יהרוג אותו..הוא יהרוג אותך, ואז אותי..הוא יהרוג אותי" היא אמרה בפחד
"15 שנה עם אחיך ועדיין לא הבנת שאין משוגע מימנו? חודשיים את מכירה אותי ולא ידעת שחסר לי בורג בראש?" שאלתי בגיחוך
"לא זה לא מצחיקק!!!" היא צרחה והחזיקה את האוזניים שלה חזק ועצמה עיניים
"מה יש לך? ליהי תירגעי את בסדר"
"הוא אמר שאני דומה לבת שלו, יותר מכל הבנות האחרות שהוא החזיק..הוא אמר שיש לי אותו
עיניים, ואף, וקול כמו שלה..הוא אמר שזה אסור, שזה לא טוב. שכמו הבת שלו יש רק אחת
ואסור שיהיו בנות שדומות לה.." היא אמרה
הייתי סוגר אותו באברבנל..
"בגלל זה הוא רצה להרוג אותי.."
"הוא כבר לא ייגע בך ליהי" אמרתי לה ברצינות והסתכלתי עלייה
"אני רוצה לעלות, לראות את אסי"
"בואי.." אמרתי, וקמתי ועזרתי לה לקום וחיבקתי אותה מהמותן והעלתי אותה למעלה
הפעם היא הייתה באמת דף ברוח, כאילו לא הרגשתי אותה.
היא הייתה חלשה, ויותר רזה..מפה אני לוקח אותה לארוחת שחיטות מזמין לה את כל התפריט
"אסי.." היא אמרה והסתכלה עלייו, הוא הסתכל עלייה
"ליהי..תגידי לי כן, ליהי תגידי לי כן ואני דופק לו כדור בראש, עכשיו כדור בראש." אסי אמר בקול רועד
"אל תעשה את זה" היא אמרה
"מילה לא נכונה" אסי אמר, ובום. הבן אדם נפל על הרצפה, שלולית דם סובבה אותו
ליהי התחילה לצרוח ולבכות, היא החזיקה את האוזניים ועצמה את עיניים חזק שוב
ונפלה על הרצפה
"מה את בוכה בגללו? תראי מה הוא עשה לך..זה הגיע לו, כן זה הגיע לו!" אסי דיבר כמו משוגע
"אנחנו לא כמוהו..אנחנו לא רוצחים..אנחנו לאא!" היא אמרה בבכי
"אחותי את תמימה, תטרפי..או שיטרפו אותך..תהרגי או שיהרגו אותך" אסי אמר וזרק את האקדח לרצפה והתיישב על הספה

מנקודת המבט של אסי –

הייתי חייב, רק הגנתי על אחותי הקטנה
היא בת 15 היא לא צריכה לעבור דברים כאלה
כוסאמק היא צריכה מצדי לשבת עדיין עם בובות למסיבת תה.
תמיד הייתי פזיז, עושה ואז חושב.
אבל מה לעשות? וואלה אנחנו לא חיים בעולם וורוד
צריך לשחק בחוקי המשחק.
או במקרה שלנו…בחוקי החיים שנהיו לנו.
"בואי ניקח אותך הביתה." אמרתי לה
סהר הרים אותה ולקח אותה לאוטו, אני הייתי לפניהם ושתקתי.
ואז יובל התקשרה אליי, התלבטתי עם לענות אבל בסוף עניתי..
"אסי??מצאתם אותה מצאתם אותהה?" היא שאלה בדאגה לחץ והתלהבות ביחד
"כן אנחנו בדרך הביתה.." אמרתי
"יואו ישש ישש יששש!!" היא צעקה לי בטלפון
"אני יחזור אלייך טוב?" שאלתי, לא היה לי כח לשמוע אותה.
"טוב מאמי ביי"
התנעתי את האוטו והתחלתי ליסוע
אולי אני צריך לקבל את ההצעה..להיעלם, לעזוב הכל כאן..
את ליהי, את ליהי את החברים את כולם..ולעבור ליחידה?
להיעלם מבאר שבע לתמיד, לכל החיים.
להיעלם או להישאר?