"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" פרק 28

פרק 28 –

"אני אוהבבבב אותךךךך!!" הוא צעק , היינו בבית שלו.
אמא שלו לא הייתה בבית למזלי, זאת הייתה פאדיחה אמיתית.
צחקתי בקול וחיבקתי אותו , אני מכורה אלייו!
"איך כבשת אותי אה איך??" הוא שאל והסתכל לי בעיניים
"יש לי קסם כזה" אמרתי וקרצתי
ואז הייתה לי הודעה, הסתכלתי על ההודעה, זאת הייתה אמא שלי.
עשיתי פרצוף רציני והסתכלתי על ההודעה והתאמצתי להוציא דמעות קטנות
"אני לא מאמינה.." אמרתי בשקט
"מה קרה יפה שלי?" הוא שאל והזיז את השיער שלי מהפנים והעפתי לו את היד
"אל תיגע בי!!!" צעקתי והתרחקתי מימנו
"מה?מה יש לך?" הוא שאל לא מבין והתקרב אליי ואני התרחקתי יותר
"שיקרת עליי!! איך יכולת?" אמרתי בשקט ובכיתי יותר, דמעות קטנות שלא כל כך אפשר להבחין
בהם נהיו יותר מובחנות וברורות
"במה שיקרתי? אל תבכי.." הוא אמר בקול דואג
"אל תשחק אותה אוהב, אמרת שאת אוהב? למה עשית את זה…" אמרתי והתיישבתי על הקיר
צמוד לקיר וקירבתי את הרגליים ושמתי עליהן את הראש
"ליהי..מה אני עשיתי, תדברי!" הוא אמר, הרמתי קצת את הפנים וראיתי אותו ליידי
בישיבה הגברית שלהם
"טעיתי..טעיתי לגביך."
"מה עשיתייייייייי" הוא צעק חזק, ממש חזק.
"אתהה בגדת ביי!! אתה צחקת עליי!!! עשית מימני כמו כל מי שהיית איתןןן" צעקתי גם אני
לא כמוהו..אבל צעקתי.
"את מפגרתתת???" הוא צעק וקם מהר התחיל ללכת בחדר
"אני יעשה…אני? לך? אני לא…." הוא התחיל לדבר לעצמו וללכת בחדר עצבני
התחיל ממש להשתגע
"אל תשחק אותה עכשיו סהר.."
"את לא מאמינה לי?"
"לא."
"אני נשבעע בראש של אמא שלייי!! יותרר מיזהה???" הוא צעק בעצבים והסתכל עליי ,
רק אז שמתי לב שהוורידים במצח שלו יצאו ובידיים, כאילו הוא עומד להתפוצץ
"אני אוהבת אותך" אמרתי וחייכתי.
"מה?" הוא שאל לא מבין
"א-נ-י א-ו-ה-ב-ת א-ו-ת-ך , עכשיו הבנת?" אמרתי את זה כמו שאומרים לילדים קטנים שלא מבינים
"אז מה זה היה כל זה?"
"זה היה ניראה לי מצחיק..אבל לא צחקת ולקחת את זה רציני..אז ממ…" אמרתי ושתקתי,
הוא הסתכל עליי
"רצית לנסות אותי? מה רצית להוציא בזה? יענתי פסיכולוגיה הפוכה? מה??" הוא שאל בעצבים והתקרב אליי, לא ישקר, הוא הלחיץ
"לא, זה באמת היה סתם.."
הוא הלך אחורה, והתקרב לחלון ואני התקרבתי אליו
הוא הוציא סיגריה מהכיס ומצת
"סהר תחזיר את זה לכיס"
"אני צריך להירגע" הוא אמר בשקט והרגל שלו רעדה הוא התיישב על החלון
"אתה לא צריך סיגריה בשביל זה.."
"אני צריך"
"אתה לא.." אמרתי וחיבקתי אותו מאחורה
"ליהי עזבי אותי עכשיו.."
"צחקתי! אל תיקח כל דבר רציני.."
"מה רציני מה? את לא מבינהה??? זה דברים שתמיד עשיתי, ועכשיו את אומרת את זה, זה ניראה לי נורמלי, שעשיתי את זה..לרגע חשבתי שעשיתי משהו בלי לדעת!
את לא מבינה, אני לא כמוך? אני לא נסיך מהאגדות."
"אני לא רוצה נסיך מהאגדות..ואני יודעת שאתה לא תבגוד, ואתה צריך להאמין בעצמך!"
"חח את יודעת כמה שמעתי את המשפט הזה? חרטה רצינית" הוא אמר וצחק
"אני שונאת שאתה לא לוקח את הדברים החשובים ברצינות, תשקיע בדברים שצריך.." אמרתי
היה לו בדיוק טלפון.
הוא קם מהחלון וענה לטלפון
"איציק?" הוא שאל וחייך כאילו הוא זכה במליון שקל
"משהו כזה.."
"מתי?"
"אני יגיע"
"בי אחי תודה" הוא אמר וניתק וקפץ מאושר
"מה קרה?"
"איציק זוהר התקשר אלייי??? את מאמינה, מלך השערים התקשר אליייייי!!!
רוצה שאני ישחק בקבוצה החדשה שהוא פותח, היום יש אימון ראשוןןןןןן" הוא אמר וקפץ
"וואו!! כל הכבוד, רק אממ…מי זה איציק זוהר??" שאלתי
"איציק זוהר הכדרוגלן, המאמן? מלך הכודרגל?" הוא אמר כאילו אני מטומטמת
"זה לא אמור להיות כריסטיאנו רונלדו?" שאלתי
"הוא לא מהארץ חיים שלי.."
"אז לא מכירה."
"האלופה מכירה?"
"ברור.."
"אז הוא שיחק בעונה הראשונה, המאמן עם הקרחת?"
"אבל הוא שחקן….לא?" שאלתי עם פרצוף
"יפה שלי תזכירי לי ללמד אותך כמה דברים על כדורגל, טוב?"
"אני חייבת?" שאלתי עם פרצוף מבואס כזה
"את הולכת להיות אשת כדורגלן, את חייבת." הוא אמר וחייך וחיבק אותי

מנקודת המבט של סהר, 6 בערב –

התארגנתי, שמתי מכנס קצר של ספורט ירוק זוהר וחולצה שחורה חלקה ונעלי ספורט של נייק
שמתי שרשרת של מגן דוד וכיפה סרוגה קטנה ובושם וואן מיליון
"לאן חיים שלי?" אמא שלי שאלה כשהגעתי לסלון
"הפתעה..אני לא יחזור מאוחר, תחכי לי." אמרתי ויצאתי מהבית
אני לא רוצה לספר לה אם זה לא בטוח..חוץ מיזה, אני גם מתכנן להביא את ליהי
שתי ציפורים במכה אחת לא?
נסעתי הכי מהר לאצטדיון, התרגשתי אני לא ישקר, הייתי מת כבר להתחיל!
מלא זמן לא התאמנתי או שיחקתי, פעם זה היה החיים שלי!
הייתי מוותר על הכל בשביל הכדורגל..
נכנסתי לאצטדיון והיו שם עוד כמה בנים בגיל שלי, וראיתי את איציק זוהר
"את כל אלה גייסת כשראית אותם משחקים?" שאלתי את איציק
"חח לא , תליתי מודעות, אתה ועוד אחד היחידים שמצאתי באצטדיון"
"מחמיא לי.." אמרתי וקרצתי
"אל תיתן לי לשנות את ההחלטה שלי אה יגיי?" הוא אמר וקרץ
"חס וחלילה חס ושלום" אמרתי וצחקתי
"קדימה לך לכל הקבוצה" הוא אמר ורצתי לקבוצה
כולם היו וואחשים כאלה, בחיים לא יתחבר אליהם
כל אחד יותר צפונבון מהשני..שונא צפונבונים, תמיד הייתי הולך איתם מכות
איציק קרא לכל הקבוצה וסידר אותנו בשורה
"היום אני יראה את הכוחות של כל אחד מימכם, ויחליט לאן כל אחד מתאים, מובן?"
"אינעל אבוק שעההה אני מחפש את האצטדיון הזה" איזה אחד צעק ונכנס
"קדימה בן…תצטרף לקבוצה מהר"
"כן המאמן" הוא אמר בציניות, דומה לי.
סוג של…יעני רואים שהוא מהסוג שלי
אני מזהה אותם…כאלה שיש להם אופי כמו שלי
כמובן שאני כמוני אה? כולם בכיס הקטן שלי(;
הוא הסתכל עליי, בחן אותי
"מה קרה כפרה? אתה רואה פה פוסטר?" שאלתי והרמתי גבה
"יש בעיות?" הוא שאל
"כן." אמרתי
"תטפל בבעיה הזאת אח שלי" הוא אמר ונתן חצי חיוך כזה
"מה אתה אומר? אז לבוא לטפל בך? לא חראם על האימון הראשון להיות עם שבר ברגל?" שאלתי
"מישהו פה גבר אה..?" הוא שאל
"לא כמוך לפחות.." אמרתי , הרים את האף שלו זה
מי אם לא אני ינחית לו אותו?
"הפפ הפפפ פה זה לא גנון, קדימה בלי בעיות כולם 3 סיבובי ריצה ולהגיע אליי לשער
"המאמן על ההתחלה לרוץץ?" בן צעק
"מה קרה קשה לרוץ יכוסית?" שאלתי והתחלתי לרוץ

מנקודת המבט של ____ :

"הוא במגרש הכדורגל , יש לו אימון, והספיק לריב עם
מישהו. להמשיך במעקב?"
"תמשיך ותחכה להוראה מימני, יש דיווח על אסי?"
"אסי נעלם משעות הבוקר"
"מה זאת אומרת נעלם?"
"הנקודה האדומה נעלמה, כאילו אסי לא קיים, או מת."