"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" פרק 27

פרק 27 –

"אולי סתם הזינו? בכל זאת..מי כבר ירצה אותנו חוץ מששון ובחורות?" אסי אמר ונכנסנו לאוטו
זה היה מוזר, כל זה היה מוזר,
וואלה..לא האמנתי לרגע שזה לא היה הוא.
ואולי בכלל לא עקבו אחרינו? אולי סתם הזינו?
"יש מצב שזה לא ששון, הוא כבר היה עוקב גם אחריי..איך שמתם לב שעוקבים אחריכם?" שאלה
"אני נסעתי, ועקב אחריי אוטו לכל מקום שנסעתי או פניתי"
"ואני..הייתה לי הרגשה, כמו ההרגשה של פעם..ואז ראיתי מישהו, את האמת שזה היה מוזר כי הוא היה ממש מוזר יחסית רזה בשביל להיות מהסלקטורים הבוריסים של ששון"
"אסי…עלה בדעתך שאולי לא מחפשים אותך?" איב שאלה, לא הבנתי כל כך למה היא חותרת
"אז את מי ייחפשו את סבא שלי שבקבר?" הוא שאל ואני התחלתי ליסוע
"את ליהי.." איב אמרה, הרמתי מהר את העיניים למראה ואסי הסתובב לאיב שישבה מאחורה
"מה זאת אומרת ליהי? ליהי לא הסתבכה עם אף אחד" אסי אמר
"מאיפה אתה יודע? היא מספרת לך הכל?"
"ליהי לא הסתבכה עם אף אחד, אין מצב שהיא לא הייתה מספרת" אמרתי מהר
"ואולי היא לא יכלה לספר?"
"למה שהיא לא תספר?"
"יש אלף סיבות, קודם כל אולי איימו עלייה..
ואולי היא לא רצתה שתסתבכו וניסתה לטפל בזה בעצמה" איב אמרה
כשחושבים על זה..שתיהם מתאימים לליהי.
ליהי פחדנית, אם היו מאיימים עלייה..היא הייתה מפחדת רצח
וגם היא הייתה חושבת שהיא יכולה לטפל בזה לבד..
"לעעע אין מצב" אמרתי, מסרב להאמין..
אסי עדיין חושב, נתקע עם פרצוף.
"אין מצב אסי" אמרתי שוב
"מצד שלישי.." איב אמרה
"מה?"
"אם היה קורה לה משהו, הייתם מרגישים.
עצובה, בוכה כל הזמן , מצוברחת, מפוחדת..אף פעם לא רוצה להיות לבד"
"היא במחזור עכשיו, אני לא יודע להבדיל." אמרתי ונאנחתי
"אתה יודע מתי יש לה מחזור?" איב שאלה בשוק
"גם אני לא מאמין."
"וכשלי יש מחזור, אתה לא רוצה לדעת. ואני אחותך!!" איב התלוננה
"בדיוק, למה שאני ירצה לדעת מתי המחזור של אחותי?! איכס אינעל אבוק." אמרתי
"זבל" היא אמרה והחניתי את הרכב וירדנו כולם
"אני עולה לליהי.." אמרתי ועליתי
פתחתי את הדלת, היא ישנה.. עליתי למיטה והסתכלתי עלייה
שעות אני יכול להסתכל עלייה, שעות.
ליטפתי אותה קצת ניסיתי להעיר אותה..
"חיים שלי" לחשתי ונתתי לה נשיקה קטנה בלחי, ובמצח, ובצוואר, ובאף עד שהערתי אותה
היא פתחה את העיניים לאט והסתכלה עליי חצי מסטולה
"בוקר טובבב" אמרתי וחייכתי אלייה ונישקתי אותה נשיקה קטנה בפה
היא חייכה ונאנחה אנחת בוקר קטנה כזאת וחיבקה אותי , נשכבתי ליידה
וחיבקתי אותה מהמותניים ומקרב אותה אלי, כמו מצב כפיות בשינה
"יפה שלי..?" אמרתי את זה בשאלה
"כן?"

מנקודת המבט של ליהי –

"תגידי..קרה לך משהו בזמן האחרון? משהו שאת לא יכולה או מפחדת לשאול?" הוא שאל
פתחתי את העיניים מהר, מהלחץ.
"לא, הכל בסדר" אמרתי מהר
"אל תשקרי לי" הוא אמר וסובב אותי אליו , והסתכל עליי עם העיניים הירוקות האלה שלו
שנבלעתי בהם.
"במסיבה שלך כשאמרתי לך שנרדמתי בחוץ אז ברחתי ממישהו שרדף אחריי וניתקעתי במישהו אחר שבעצם היה אושר ואני לא יודעת אם הוא ניסה לעזור לי או לחטוף אותי אבל אז שמעתי אותו מדבר ו…" פלטתי מהר, אוח' עם העיניים האלה שהוציאו את זה.
השתקתי את עצמי עם הידיים והסתובבתי לצד השני
הוא תפס אותי מהמותניים והפעם חזק יותר וניסיתי להתנגד, אחרי פחות מדקה או חצי דקה כבר נכנעתי והוא הצליח להרים אותי ולהושיב אותי עלייו על הקוביות
"מה אושר אמר?"
"כלום, שהוא ניסה לעזור לי" אמרתי וניסיתי לצאת מיזה
"ליהייי…" הוא אמר בעצבים, כמו אבא שמחכה שהילד הקטן שלו יגיד שהוא שיקר, או עשה משהו רע
"לא יודעת, משהו עלייך ועליי ועל אסי..כאב לי הראש לא שמעתי"
"משהו רע? טוב? משההווו!!" הוא צעק
"אל תצעק עליי.." אמרתי בשקט, אני שונאת, ומפחדת בו זמנית כשצועקים עליי.
"אני לא צועק,אני מדבר.." הוא אמר בקול רם אבל יותר רגוע מקודם
"למה בכלל צריך לדבר? בוא פשוט נשב בשקט.." אמרתי ושמתי את הראש על החזה שלו
ועשיתי לו נעימי בקוביות כי אני יודעת שהוא אוהב את זה.
הוא שתק כמה שניות, ואני נרגעתי..שמתי שהוא עזב את זה.
"את יודעת שאני אוהב אותך נכון?" הוא לחש לי
"כן.."
"אבל את לא יכולה לעשות אותי דפוק" הוא אמר בעצבים והרים אותי וקירב אותי יותר עלייו
ושוב הסתכל עליי בעיניים
"אל תנצלי את זה שאני אוהב אותך ליהי, אני יכול לאהוב אותך ועדיין לקום וללכת.
תדברי ע-כ-ש-י-ו" סהר אמר במבט רציני והסתכל עליי
בלעתי את הרוק שלי ואת המילים ביחד, פחדתי. נבהלתי. לא יודעת מה קרה לי באותו רגע
"אני לא כל כך זוכרת, אבל זה היה רע."
"ומה את כן זוכרת?"
"שהוא אמר משהו על אסי, ועליי..והוא גם הזכיר אותך אני חושבת..משהו על להרחיק אתכם מימני"
"מה הוא אומר.." סהר אמר ועשה פרצוף כזה, הוא תפס אותי מהמותניים והחזיר אותי לצד השני של המיטה וקם
"לאן אתה הולך?!" שאלתי
"לאסי.."
"סהר תישאר כאן"
"אני הולך להיכנס לכלא בגין רצח, אל תשכחי לבקר אותי אה?" הוא אמר ויצא מהדלת
למה הוא חייב להסתבך תמיד המטומטם הזה.
פתחתי את הדלת וירדתי במדרגות מהר
"אסי אל תלכו לאושר!"
"מה אושר? למה הולכים לאושר סהר?" אסי שאל, הם כבר היו ליד הדלת..
לאן הם התכוונו ללכת? ולמה פלטתי עוד?!
אני והפה הגדול שלי.
סהר הסתכל עליי ואז על אסי
"אני דוקר אותכם עכשיו באמא שלי אם אתם לא מספרים לי, ולא אכפת לי מי אתם בשבילי" אסי איים
"אם כבר לדקור..אז את אושר, אני כמעט בטוח שהוא עקב אחרינו..אבל כמעט.
קיצר בוא אני יספר לך בדרך, יש לנו ביקור קטן" סהר אמר והסתכל עליי ויצא מהדלת
אסי יסתכל עליי..ויצא אחריו.
וואי זה לא קורהההה
"סיפרת להם את האמת?" איב אמרה וצצה משום מקום
"יש לך אח עם ראש של כרימינל..ותמיד הולך בקיר." אמרתי והתיישבתי ליידה בסלון
לא פחדתי מיזה שהיא לסבית, להפך..אני אוהבת אותם.
לדעתי הן החברות הכי טובות שיש.
"את לא מכירה אותם? ואחד מהם אח שלך.."
"נפלט לי, העיניים של סהר..זה לא פייר." אמרתי ונאנחתי
"חחח משפחתי" היא אמרה וצחקה
"אתם משפחה..של לאיסטר. מאיפה קיבלתם את הגנים האלה?!
אתם ניראה לי נצר של היטלר..רק טוב."
"נצר של היטלר טוב? זה יכול להיות בכלל?" היא שאלה וצחקה
"אתם ההוכחה לזה! אתם לא מפחדים כלום, שמים זין, יש לכם ביצים לעשות הכל
אבל עדיין בתוך..יש לכם לב, לוקח זמן להגיע אליו..אבל לב" אמרתי
"וואלה..לא חשבתי על זה ככה, אבל תיארת אותנו יפה..צריך לבדוק את השורשים שלנו" איב אמרה וצחקה וצחקתי איתה.
הייתה שתיקה של כמה דקות, ואני בראש שלי הייתה לי שאלה שרציתי לשאול..אבל שתקתי.
"אני יכולה לשאול אותך שאלה?" שאלתי את איב, התפתטי. הייתי חייבת לשאולל!!
"ברור.."
"איך הפכת להיות איך שאת?" שאלתי
"חח שאלה מוזרה..ננסה לענות עלייה אבל. זה מסובך
והיו לי חברים..לא שסהר יודע עליהם אז תהיי בשקט, למרות שהיום הוא היה שמח שזה יהיה גבר
אבל לא יודעת..התבגרתי וככול שהתבגרתי לא מצאתי עניין בגברים ו…" היא אמרה ועצרה
למרות שאני? רציתי לשמוע עוד.
"חח את חברה של אחי..מוזר לדבר איתך על זה." היא אמרה , חייכתי אלייה
"איך גרמת לסהר להתאהב בך?" ליהי שאלה
"זה פשוט קרה לבד" אמרתי וחייכתי,
נזכרתי איך אני וסהר הכרנו, ומה היה הרצון שלו בהתחלה
ועד כמה אני הייתי תמימה.