"את אחת ויחידה , אהובה,שלי מלכהה…" פרק 11

פרק 11 –

"אני?רצח?" שאלתי, אמא שלי כבר מזמן איבדה את זה.
"יש לנו עדים שראו אותך"
"וואלה.." אמרתי
השוטר בא שם לי את הידיים בגב ושם לי את האזיקים
"חייב את האזיקים? אתה יודע איזה צמוד וכואב זה" אמרתי
"זה החוק"
"חוק מזדיין אני צריך לומר"
"סהר! אל תעצבן את השוטר.." אמא שלי לחשה, איזה לא גאווה זה שהיא רואה אותי באזיקים..
"שלא תבואי ברור?" אמרתי לה
והכניסו אותי לניידת..
כשהגענו נכנסנו לחדר חקירות
היה שם חוקר שישב, אותו דווקא הכרתי, יש מצב שהבן של זונה גם הפליל אותי…
אני בטוח אני לא רצחתי.
"אסרף אח שלי יקר.." אמרתי וצחקתי, ישבתי מולו
"אנחנו נפגשים שוב סהר, לא נמאס לך מבעיות?" הוא אמר בהתחכמות
"אני לא רצחתי…תאמין לי שאם כן, בחיים לא הייתם יודעים את זה" אמרתי והסתכלתי עליו, הוא זרק לי כמה תמונות..
אני מכיר אותה. אבל מאיפה?
הפרצוף שלה היה כחול ממכות, וכולו דקירות, אני בטוח שזה לא אני, לבחורה אני בחיים לא יעשה ככה
"השתגעת?" אמרתי וזרקתי לו את התמונות חזרה
"אתה מכיר אותה לא סהר?"
"יש מצב..אבל אני מכיר הרבה אנשים, מה זה יעזור?"
"אבל דווקא אותה..יש לך מניע, אני יודע שיש לך מניע..עשינו עליה חקירה לפני"
"נו ומי זאת?"
"אוריין יפרח..או שאתה מכיר אותה כ…אמא שנייה?" הוא אמר..

מנקודת המבט של ליהי –

"ליהי?" אסי נכנס לחדר שלי ושאל
"מה"
"אני יכול לדבר איתך?"
"לא"
"נו.." הוא אמר, ונכנס לחדר
"טוב" אמרתי הוא חייך וישב ליידי במיטה
"אני מבין שאת עצבנית, ובגלל זה רציתי לחסוך את זה מימך..ולפחות עד שאני יידע שזה רציני"
"אתה היית צריך לספר לי מההתחלה! אתה אח שלי והיא החברה הכי טובה שלי, שמעתי אתכם בבצפר יום אחד..לא האמנתי שהאנשים הכי חשובים לי משקרים עליי!!"
"אני יודע..ואני מצטער"
"ומה אתם עכשיו?"
"אנערף..זוג קשר יזיזים מאיפה לי" הוא אמר
"שלא תפגע בה ברור?"
"כן…אפשר לעבור נושא?"
"ידעתי שזה יגיע.." מלמלתי
"אני יודע שכל בחורה מתאהבת בסהר וכל זה..ובגלל זה אני רוצה שאת תתרחקי מימנו, הבן אדם תיסבוך אחד גדול. הוא לא רגיל לבחורה אחת, הוא תמיד פוגע בסוף. בתור חבר הוא אח אבל בתור בן זוג…זה לא הוא.אני לא רוצה שתפגעי, את נסיכה.." הוא אמר
"אני לא רוצה אותו..זה פשוט יצא ככה, אבל היה נחמד שפעם אחת בחיים תיתן לי לסגור משהו לבד, ותקפוץ לריב מכות" אמרתי לו
"הרגל של שנים.." הוא אמר
"אפשר חיבוק?" הוא הוסיף
"כן" והוא מחץ לי את החייים.
'עד למעלה נעוף, נעשהה כאן טירוףף…' הטלפון של אסי צלצל, הרסו רגע של אח אחות.
"הלו?"
"כן..מה קורה?"
"בסדר…"
"מה?, אין מצבב" הוא אמר בשוק, שמעתי רק את החלק שלו
"ברור ברור, תני לי שנייה להחליף בגדים, ואני יבוא לאסוף אותך" הוא אמר וקם מהר ורץ לחדר, קמתי מהמיטה והלכתי אחריו
"אסי מי זאת?! אמרת שלא תפגע ביובל!" צעקתי עליו"
"תירגעי אני לא פוגע באף אחד..רק עוזר" הוא אמר ופתח את הדלת, ירד למטה במדרגות ופתח את הדלת של הבית ואני מולו
"את מבינה למה אמרתי לך שתתרחקי מסהר? הוא חשוד לרצח, הוא במשטרה" הוא אמר ויצא מהבית….
מה???????

מנקודת המבט של סהר-

החזירו אותי לתא, הייתי בשוק.
וואלה באמת שתיכננתי לרצוח אותה,אבל לא ככה. ולא באמת.
היא הסיבה שהמשפחה שלי ככה,
ואני שמח שהיא מתה, אבל לא שאני החשוד.
"סהר?סהר?" שמעתי את הקול של אמא שלי , מהר קמתי..
"סהר.." היא אמרה כשהייתה מולי
"אמרתי לך לא לבוא.." אמרתי, איזה השפלה זאת. אני מדבר עם אמא שלי מאחוריי סורגים, בכלא.
"סיפרו לי מי זאת..תגיד לי שזה לא אתה סהר"
"זה לא אני…" אמרתי
"מי הביא אותך?" שאלתי
"חבר שלך, אסי" היא אמרה ואז אסי הופיע, וואלה הופתעתי.
"אסי שמע…" אמרתי והוא עצר אותי
"מה זה משנה עכשיו? אתה צריך חבר" הוא אמר , חבר אמיתי.
"הראו לי תמונות שלה, של מה שעשו לה..זה לא הייתי אני, אני בטוח.אני בחיים לא יעשה דבר כזה לבחורה, לא משנה מי זאת ועד כמה אני שונא אותה" אמרתי
"אני יתקשר לעורך דין..אל תדאג, אתה לא תשב פה הרבה, אני יודעת שלא עשית את זה" היא אמרה, והתקשרה לעורך דין וזזה לצד
"תמיד ידעתי שאתה תהיה בכלא, אבל אני חשבתי שנהיה ביחד בתא.." אסי אמר וגיחך
"אל תדאג, עוד שנה שנתיים ואנחנו כאן ביחד" אמרתי
"זה באמת לא אתה נכון?" הוא שאל..
"לא..ואם כן, הם בחיים לא היו מגלים את זה, ומי כמוך יודע את זה" אמרתי

-7 בערב-

"מה אתה אומררר" אמרתי בשוק, אמא ואסי כבר הלכו..אני? התחלתי להתיידד עם השותף שלי לתא
זה בוריס.בן אדם ענק!!
"כן, הכלבה הזאת" הוא אמר במבט של עצבים
"סהר יש לך מבקר" השוטר אמר ופתח את הסורגים והכניסו אותי לחדר המבקרים, ישבתי שם..
"סהר.." שמעתי אותה..הרמתי את הראש מהר
"ליהי" אמרתי, לא ידעתי אם הייתי שמח או לא..
"מה את עושה כאן?" שאלתי, המקום הזה..והיא ילדה קטנה
"הייתי חייבת לראות אם זה נכון"
"אסי יודע שאת כאן?"
"לא.."
"יופי,את צריכה ללכת עכשיו, את יןדעת איזה מקום מסוכן זה?"
"אני מנסה לעשות משהו טוב, למה אתה הורס למה?"
חח חזרנו לריב..
"כי תראי איפה את!!" אמרתי לה
"אתה דואג לי.."
"לא." אמרתי
"שקרן אתה דואג לי"
"ליהי באת לחרפן אותי? את צריכה ללכת, הבטחתי לאסי שאני יתרחק מימך"
"אני יודעת..אבל אל תמציא תירוצים, אתה דואג לי"
"בסדררר אני דואגגג!!" צעקתי , שוטר אחד רץ אלינו
"הכל בסדר?" הוא שאל
"לא, אני רוצה לרצוח גם אותה" אמרתי בעצבים
השוטר הסתכל על ליהי..
"הכל בסדר השוטר, הוא סתם דפוק" היא אמרה
והוא הלך..
"סהר! אתה דפוק." היא אמרה
"ואת מה?"
"חכמה, יפה, מצחיקה, מתוקה, ואם חיוך כובש…" היא אמרה ודפקה חיוך הגומות בלטו..
"בזה אין וויכוח.." אמרתי, איזה חיוך יש לה..מאמא.
צא מיזה סהר!
"ידעתי חה!"
"מה ידעת מטומטמת?תמיד אמרתי לך את זה" אמרתי
"כן..אבל נחמד לשמוע את זה שוב"
"אז תגיד..אתה עשית את זה?"
"לא עשיתי את זה ליהי.." הייתי רציני.
"יופי..אז אני יכולה לעשות משהו שרציתי לעשות המון זמן.." היא אמרה ,
היה לי דה זה וו'
היא עברה לשבת ליידי, שמה את הידיים שלה על הצוואר שלי ובלי ששמתי לב…היא נישקה אותי.
הידיים שלי אוטומטית נחתו על המותניים שלה, ובלי להבין את זה לא יכלתי להפסיק את הנשיקה
היא כבשה אותי.
תפסתי אותה מהידיים, והרחקתי אותה. הייתי חייב
"ליהי..אסי אני לא יכול"
היא ליטפה אותי בלחי, המגע שלה..
"תגיד לי שהנשיקה הזאת לא עשתה לך כלום, ושהיד הזאת לא מרגיעה אותך..ואני מבטיחה לך שאני ילך,ויתרחק מימך.."
שתקתי, לא יכלתי לומר את זה!!
"מה נעשה?" שאלתי
"זה תלוי.."
"במה?"
"אתה בכלל רוצה?"
"איזה שאלה.." אמרתי כמובן מאליו.
"אבל אסי.." היא אמרה
"אסי לא חייב לדעת, אף אחד לא חייב לדעת" אמרתי
מה אני אומר לעזאזל??
"כן.." היא אמרה
יש לי חברה…בסתר?????