"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" עונה 2 פרק 8

עונה 2 פרק 8 –

שיגמר כבר השיעור הזה, נתכן לי המוח,הלך לי המוח.
אני שונאת היסטוריה, שונאתתתת.
מה זה מעניין אותי מה קרה לפני 200 שנה? מעניין אותי מה קורה עכשיו.
אז מה קורה עכשיו בעצם…כלום. יבש..
לא מעניין, לא משעמם, פשוט רגיל. יומיים אני מנסה לגרום לו להתאהב בי מחדש
ואיכשהו כל פעם מחדש, הוא צוחק עליי ומסתובב..יעני לסהר הישן אין לב?
אין נקיפות מצפון? משהוו???
"ליהייי!! השיעור נגמר מה את מפגרת?" טלי אמרה לי
"אה..שקעתי במחשבות" אמרתי חייכתי קמתי הכנסתי את הציוד לתיק
"איך את?" היא שאלה , הסתכלתי עליה בעין בוחנת.
"למה?"
"את יודעת בגלל כל מה שקרה..וסהר" היא אמרה בקול זהיר
"הכל מעולה, באמת. כבר לא חושבת על זה..הוא לא מעניין אותי" אמרתי, ברור ששיקרתי.
"אני שמחה לשמוע, אל תיתני לך להיות בדיכאון בגלל גבר." היא אמרה והלכה
"דיכאון בגלל גבר אה?" מישהו אמר לי מאחורה, דפקתי צרחה ורצתי לצד השני של הכיתה.
"שמעי..הרסת לי האוזן" הוא אמר, הסתכלתי עליו וניסיתי לסדר את הנשימה שלי ולומר לו משהו
"מה אתהה מטומטם?? הרסת לי את האוזן, הרסת אותי. כמעט קיבלתי התקף לב מימך" אמרתי
"חס וחלילה נשמה, את מהמלאכים שצריכים להיות כאן" הוא אמר וקרץ לי, והתקרב אליי
למה הוא לא מפסיק לקרוא לי מלאך הקרצייה הזה?
"לא נמאס לך לקרוא לי מלאך? כי יש לי שם. ליהי" אמרתי
"מלאך יותר מתאים לך" הוא אמר בהתחכמות והתקרב אליי עוד..
הבן אדם הזה מפחיד, ממש מפחיד.
"אני יודעת מי אתה" אמרתי פתאום
מה? עשיתי בדיקות.
"יקיר אבוחצירה, מין הסתם שאת יודעת מי אני" הוא אמר כאילו זה מובן מאליו
"לא..אני יודעת מי אתהה." הדגשתי את המילה 'אתה'
"אוקי..ומי אני מלאך?" הוא שאל בהתחכמות והתקרב אליי
"שמעתי עלייך, על המשפחה שלך..על מה שאתה עושה" אמרתי, ובלעתי את הרוק שלי מפחד כשקלטתי שהפרצוף שלו נהיה
עצבני, והוא היה מרחק של צעד מימני.
"מעניין..ומה לדעתך אני עושה?" הוא שאל, והתקרב עוד צעד, ככה שהיינו ממש אחד מול השני..
הסתכלתי עליו, הוא הסתכל עליי בפרצוף חשדני מסתורי ומפחיד. איכשהו לא היה לי מה לומר, לא רציתי לומר.
הסתכלתי על העיניים שלו, הן היו יפות כחולות ירוקות כאלה, לא ברורות. חותמת כסף זה עדשה
הסתכלתי על הזיפים הקטנים שהיו לו, זה היה סקסי, אני אוהבת.
ואיכשהו הגעתי לזה שאני מסתכלת לו על השפתיים, הן היו משורטטות בצורה מושלמת, ומזמינות
לרגע דמיינתי שהם אמרו לי 'תנשקי אותי, כאן ועכשיו'.
"בלעת את הלשון מלאך?" הוא אמר והדגיש שוב את המלאך
ניתקתי את המחשבות שלי עלייו וזזתי מהר שמאלה והתרחקתי
"אני צריכה ללכת, שמעתי שקוראים לי." אמרתי ויצאתי מהר מהכיתה
שמעתי שקוראים לי? באמת זה התירוץ הכי טוב שיכלת למצוא?? מטומטמת.
והיית יותר מטומטמת אם היית מנשקת אותו, הרבה יותרר

מנקודת המבט של סהר –

"היה כיף" היא אמרה והסתכלה עליי
"שמעי את צריכה ללכת" אמרתי והסתכלתי עליה גם
"מה אבל חשבתי…" היא אמרה
"עכשיו?" עצרתי אותה ואמרתי בצורה ברורה שתבין שהיא לא רצויה יותר.
היה טוב היה סבבה, אבל אני לא מחפש עם מי לישון בלילה, מה גם שעכשיו בכלל צהריים.
ולא מחפש מישהי שתחבק אותי או תנשק אותי אם זה לא הולך יותר רחוק.
הקיצר לא מחפש מישהי רצינית.
היא התלבשה ויצאה, שמתי מכנס לקחתי את הסיגריות את הטלפון ויצאתי לחצר
שכבתי על הנדנדה הדלקתי סיגריה ועישנתי אותה
חשבתי לנסות שוב…מה אני יכול להפסיד?
התקשרתי לאסי.
הפעם זה חייג, זה חייגגגג!!! קמתי מהר והתיישבתי , הצלצול המשיך והמשיך
אבל הבן זונה לא ענה, לא ענההה. נכנסתי לוואצפ לראות מתי הוא היה מחובר פעם אחרונה
נראה לאחרונה ב1:32..בדקתי מה השעה, 35. הבן זונה היה מחובר לפני 3 דקותתתת
'תקשיב יבן אלף זונות אני לא יודע מה קרה ולמה עזבת אבל תענה כבררר' שלחתי לו
לקחתי שכטה, ועוד שכטה. מפה לשם דקה אחת ונגמרה הסיגרייה
הדלקתי עוד אחת, סתם היה בא לי. ואז ראיתי שאסי מקליד, איך שמחתי.
'שמע תפסיק לשלוח הודעות, או להתקשר, מאז מה שקרה לליהי ושהרגתי אותו בחרתי לעצמי חיים חדשים
תשמור על ליהי' הוא שלח, מה ליהי? מה הרג? מה לשמור? מה הוא רוצה אינעל אבא שלווו
'שמע אחי אני לא יודע על מה אתה מדבר, איבדתי את הזכירון מהשנה האחרונה, אז תפסיק לבלבל בביצים ותחזורר!!'
שלחתי לו , ווי אחד. הוא התנתק, אחלה טיימינג אינעל דינאקקק

מנקודת המבט של יקיר –

יצאתי מהבצפר, אהבתי את הסיטואציה , הילדה הזאת..
עליתי על האופנוע ונסעתי לכתובת שנתתי לאסי בלוד.
נכנסתי בפנים, התיישבתי בכיסא על הבר וחיכיתי.
זה הבית של המשימות, כל פעם שיש משימה לחיילים מתחילים אנחנו מביאים אותם לכאן
עד שאנחנו באמת סומכים עליהם ולוקחים אותם אלינו הביתה.
הדלקתי לבינתיים סיגריה ועשיתי לי קפה שחור.
אחרי כמה דקות אסי נכנס.
"לא לימדו אותך לדפוק?" שאלתי והסתכלתי עליו
"אף פעם לא הייתי טוב בלימודים" הוא אמר ונעמד מולי
זרקתי על השולחן כמה תמונות של הבן אדם ושתיתי מהקפה
"מי זה?"
"תלך, תגיד שיקיר שלח לקחת את הכסף" אמרתי
"ואם הוא לא ירצה?"
"תוריד לו אצבע, רגל, יד..תפתיע אותי." אמרתי
"כתובת?" הוא שאל, הושטתי לו דף עם הכתובת
"שעה אני פה, אפילו פחות" הוא אמר ויצא, לבן אדם יש ביצים
אולי אפשר להוציא מימנו משהו.

מנקודת המבט של אסי –

"הוא שלח אותי לגבות כסף" אמרתי בטלפון, בדקתי טוב שלא עוקבים אחריי
"קיבלת את האמון שלו?"
"ניראה לי סומך, אבל עדיין לא הגעתי לבית שלו..זה יקח קצת זמן" אמרתי שוב
"אסי נגמר לנו הזמן"
"שמעי אני משחק פה באש לא את, כל שניה יכול לצאת לי מהשיח איזה אחד ולהוריד אותי." אמרתי בעצבים
"תתנהג בחוכמה, אתה מאומן"
"נדבר במספר הישן שלי, מסוכן לדבר בקו הזה." אמרתי והסתכלתי לצדדים שלא עוקבים אחריי
ועליתי לרכב ונסעתי לכתובת
"אתה הולך לעשות את זה?"
"אני חייב." אמרתי
"אתה תהרוג אותו?"
"לא, רק להוריד איזה משהו.." אמרתי
"אסי תיתן לו רק איום"
"מה איום מה זה ניראה לך פה משחק ילדים? הוא לא רוצה לשלם אני מוריד לו משהו" אמרתי
"נדבר בטלפון הישן שלי, אמרתי לך מסוכן פה." הוספתי אחרי כמה שניות
"תשמור על עצמך, אני אוהבת אותך"