"את אחת ויחידה , אהובה שלי מלכהה…" עונה 2 פרק 7

עונה 2 פרק 7 –

"איך אני ידע שאתה נאמן לי? שלא תבגוד בי?" שאלתי והרמתי גבה, קשה לסמוך
על אנשים בעסק הזה.
"נסה אותי" הוא אמר, היה בטוח בעצמו.
"מחר אתה הולך להביא לי כסף ממישהו, אם אתה חוזר עם הכסף עד השקל האחרון וואלה יש לך את המילה שלי ואתה תעבוד אצלי..אבל אם אתה בורח את הכסף אני ימצא אותך ופעם הבאה אני
לא ירחם" אמרתי, יותר איימתי.
"לא מפחד מאיומים..עשינו עסק" הוא אמר, יותר מדי ביטחון יש לו זה
עיצבן אותי..הוא לא בא לי טוב בעין, בכלל לא.
"תבוא מחר לכתובת הזאת" אמרתי לקחתי את הטלפון שלו ורשמתי את הכתובת
הסתובבתי ונכנסתי לרכב
"מה נסדר מי זה?"
"סתם איזה אדיוט..רוצה להצטרף לעסק" אמרתי, התנעתי גז ונתתי פול גז חלפתי מול אסי
"דרך מוזרה יש לאנשים להראות את זה" הוא אמר
"מה אתה מדבר בכלל אתה? לא עשית כלום חוץ מלהתחבא פה כמו איזה זין" אמרתי
"ואם היה קורה לך משהו?" הוא שאל
"אז רצית לברוח ולהשאיר אותי כאן??" שאלתי בעצבים
"ניראה לך? אבל אם כן הוא יחשוב שאתה לבד, ואני יחסל אותו. ראית גאון כמוני?" הוא שאל
"המצב שלנו בקנטים אם אתה הגאון" אמרתי

מנקודת המבט של ליהי –

קמתי בבוקר, עייפה מתה. בקושי הצלחתי לישון בלילה
חלמתי חלום רע, חלמתי על אסי קשור לכיסא, ואת סהר מכוון אקדח מולו
ויורה על אסי, ואני מתמלא דם , כולי. ואז מגלה שזאת בכלל אני על הכיסא..
אני בקושי נושמת. קמתי מהר מהלחץ..אני משתגעת, אני בטוחה.
כל החיים מתפרקים לי ואני פשוט לא מבינה את זהה!!
אולי נשנה אסטרטגיה …כאילו במקום להזכיר לסהר מי הייתי בשבילו ואת העבר שלנו
אני יגרום לו להתאהב בי שוב..כמו להתחיל דף חדש.
שמתי ג'ינס בויפרנד משופשף עם תלאים כהים , חולצת בצפר ורוד חלש וקיפלתי אותה קצת בסוף
שמתי שרשרת ארוכה, הפעם לא את השרשרת של סהר.. הכנסתי כל מה שצריך לתיק
שמתי טיפה אודם ורימל בושם אליאן ויצאתי מהבית .
'והזמן שעובר יעשה לך טוב, זה הזמן למצוא אחר לאהוב….' יובל התקשרה אליי.
"בוקר טוב אהובההה" עניתי
"בוקר אורר יפתייי" היא ענתה לי
"מה קורהה?"
"מעולה, מה איתך את?"
"וואלה.מעולה." עניתי, הרגשתי טוב.
"אני שמחה לשמוע..באמת" היא אמרה
"איפה את?"
"בדרך לבצפר.."
"ניפגש בשער כפרוש?"
"מחכה לזהה!" היא אמרה
"בי נשמההה" אמרתי וניתקתי
אחרי כמה דקות הגעתי לשער, יובל עמדה שם.
"הופההה בובההה" צעקתי לה, היא הסתובבה אליי וחייכה
כשהגעתי אלייה חיבקתי אותה ונכנסו יחד לבית ספר
"מה פירוש החיוך הזה על הבוקר?" היא שאלה
"הפסקתי להסתכל על העבר" אמרתי
"מה זהו? את מוותרת?" היא שאלה בשוק
"מה פתאום את משוגעת? אני יתחיל איתו דף חדש" אמרתי
"מה זאת אומרת דף חדש?" היא שאלה ועשתה פרצוף לא מבין
"כאילו בחיים לא הכרנו, כאילו בחיים לא היינו ביחד..אני יגרום לו להתאהב בי מחדש" אמרתי מרוצה מעצמי, אני יודעת שאני יצליח..הצלחתי בפעם הראשונה, אני יצליח גם עכשיו.
למרות שהפעם הראשונה לא היה מתוכנן, בכלל.
"וואו אחותי, שאפו." היא אמרה וצחקה
"טנקיו טנקיו וורי מאץ'" אמרתי וצחקתי
"תסתכלי שמאלה" היא אמרה, הסתכלתי שמאלה וראיתי שם את סהר עם איזה משהי
שתמות אמן!!
"תמשיכי לכיתה בלעדיי?" שאלתי
"את בטוחה?" היא שאלה בזהירות
"בטוחה" אמרתי
"בהצלחה אחותי" היא אמרה והמשיכה ללכת, ואני הלכתי לכיוון של סהר.
"היי סהר..אפשר לדבר איתך?" שאלתי, הוא התנתק מזאת שהייתה איתו והסתכל עליי והרים גבה
והזונה הזאת הסתכלה עליי בפרצוף מתנשא..רציתי רק להרביץ לה מילה!
"תחפשי אותי שם אה?" הוא שאל והיא צחקה
"זה דחוף" אמרתי
"מאמי את לא מבינה מה זה לשחרר נכון? עופי מכאן" היא אמרה
הסתכלתי על סהר..ואז עלייה.
העצבים עלו לי, מי היא שתדבר עליי ככה?
"תקשיבי טוב חתיכת זונה בשקל את המילים האלה תשמרי לעצמך חתיכת מטומטמת עכשיו עופי מיפה" אמרתי בעצבים
"יואו חוצפנית! את יודעת בכלל אם מי את מדברת?"
"שמעי כי זה ממש מעניין אותי..נו את עוד פה?" שאלתי והרמתי גבה, סהר הסתכל עליי בשוק.
לא חשב שאני יכולה לעשות את זה..סהר שלי כן ידע שאני יכולה.
"סהרר!" היא אמרה , עשיתי פרצוף וחיכיתי אותה בשקט
"לכי אני יסגור את זה" הוא אמר לה ועשה לה עם הפרצוף שתעוף , היא קמה מהחומה והלכה
ואני קפצתי לאיפה שהיא ישבה, פעמיים לא הצלחתי. איזה בושות.
הוא צחק קצת
"צריכה עזרה?" הוא שאל, ואז קפצתי ממש גבוה והתיישבתי ליידו
"אני נראית לך כמו אחת שצריכה עזרה?" שאלתי בהתחכמות וחייכתי
הוא צחק טיפה, וחייך גם. עובד לי אה?
"תראי הכל נחמד והכל..אבל למה הפרעת לי?" הוא שאל
"רציתי לומר שאני מצטערת, אני הייתי צריכה להבין לפני שאתה לא זוכר אותי ולא להפריע לך..
אני מבטיחה לא להזכיר לך יותר את זה שהיינו ביחד, ולא להפריע לך." אמרתי
"וואלה..שמח שהבנת את זה סוף סוף" הוא אמר
"הופהה למלאךך" פתאום יקיר בא ונעמד מולנו..
אמאלה איזה טיימניג מושלם יש לבן אדם הזהה!
סהר הסתכל עלייו בזלזול והרים גבה
"אתה יכול לעזור לי לרדת מיפה?" שאלתי בקול מתוק, הוא צחק והושיט את הידיים שלו
וקפצתי עלייו, סהר הסתכל וגיחך טיפה והזיז את הראש שלו מצד לצד
"ביי סהר" אמרתי וחייכתי אליו ואני יקיר הסתובבנו
"מי זה?" הוא שאל
"האקס שלי.." אמרתי
"אז בו אני צריך להתחרות אה? טוב זה יהיה קל" הוא אמר בבטיחון
כן בטח..סהר יותר שווה מימך אמרתי לעצמי בלב. סהר יותר שווה מכל אחד
"חחח מי אמר שאני רוצה אותך?" שאלתי אותו בהתחכמות
"כולן רוצות בסופו של דבר…מלאך" הוא אמר והדגיש את המילה 'מלאך' בביטחון וקרץ לי
הסתובב והלך. ורק אז נפל לי האסימוןן!!
"זה אתה ששלחת אתמול את ההודעה נכון?" צעקתי לו , הוא הסתובב אליי ועצק
"תצטרכי לגלות לבד" הוא אמר בהתחכמות
"אני לא שרלוק הולמס!" צעקתי לו
"למזלי..לא מתאים לי לצאת עם גבר, ועוד בלש" הוא אמר וצחק טיפה הסתובב לצד השני והמשיך ללכת
"אני לא מתכוונת לצאת איתך!" צעקתי שוב
"אל תדאגי מותק, את תציעי את זה לבד" הוא אמר ונכנס למבנה השני של בית הספר.
יש לבן אדם הזה ביטחון של אלוהים אמאלה!!!

מנקודת המבט של סהר –

פשש לילדה יש יותר אומץ משחשבתי, איך שהיא דיברה לזאת שהייתה איתי…וואלה שאפו.
לפחות שיחררה אה? חחח ואני עוד לא עשיתי כלום!
אולי הדבע החדש הזה הוא הסיבה? קצת מעליב שבשבילו שוכחים מימני..אבל תעשו טובה
סוף סוף אני לא צריך לשמוע מימנה, לא הפריע לי..
לא הרגשתי אליה כלום, היא יפה זה הכל. אבל חוץ מיזה….פשוט כלום.
"אני אומר לכם, זה הולך להיות יום מעולה" אמרתי במחששה והתיישבתי על הכיסא כמו מלך
הדלקתי סיגריה ולקחתי שאכטה, נהנה מכל רגע ורגע.